דף הבית | הספריה הדיגיטלית הישראלית | לוח אירועים | קטלוג וספריה | דרושים | קיץ במרכז ההנצחה | הודעות חשובות! | צור קשר | פייסבוק |
דף הבית > הארכיון ההיסטורימסיפורי המקוםתהליכים מעצבים > מדוע אין קברי צדיקים בבית-שערים
הארכיון ההיסטורי
אודות הארכיון
"ישראל נגלית לעין" - אלבומי טבעון
סיפורה של האנדרטה
אירועים ותערוכות
תערוכות במגדל המים ההיסטורי
סיפורי מאבק ותקומה
"זיכרון מקומי" : אנדרטאות זיכרון בקרית-טבעון
"טבעון שלי" - פעילות חינוכית
מסיפורי המקום
סיפורי תושבים
אירגון ומפעל
אירועים בקורות הזמן
תהליכים מעצבים
סיפורה של כרזה
כשלסבתא היו גלגלים...
מדוע אין קברי צדיקים בבית-שערים
ביטחון בקריה : "הטנדר נוסע..."
בריאות הציבור בטבעון
סיור אנדרטאות - תלמידי כתות י'
הגלוב, הפריפריה והמרכז
"המפה הירוקה" של קרית-טבעון
רוח המקום
שורשים תרבותיים בראי הארכיון
"מסביב"
גלריה "תמונוטבעון"
תמונות מן העבר
מדוע אין קברי צדיקים בבית-שערים

באחת ההדרכות שהדרכתי בגן לאומי בית שערים, עטה בחור דתי שהיה בקבוצה טלית על ראשו ונכנס בחרדת קודש אל מערת קברו של רבי יהודה הנשיא.

ראיתי בסיפוק את המעשה, אולם לאחר זמן, כשחשבתי על המקרה עלו בי ספקות.

האם זהו באמת "מקום קדוש"? 

 

כשפגש משה רבנו בסנה הבוער קרא אליו אלוהים ואמר: "של נעליך מעל רגליך כי המקום אשר אתה עומד עליו אדמת-קדש הוא." (שמות ג' פסוק ה'). מאז ועד היום קיימת התייחסות של חרדת קודש למקומות שהשכינה שורה בם.

 

לאחרונה יצא לאור ספר מאיר עיניים בנושא: "לקדש ארץ" מאת דורון בר (הוצאת יד יצחק בן צבי, תשס"ז). בספר זה מתואר התהליך של קידוש מקומות, בדרך כלל קברים המיוחסים לאנשים מהמקורות המסורתיים (המקרא והתלמוד).

 

מספר קטן של קברים מקודשים נטועים במסורת עממית בת מאות שנים, כגון קברי האבות במערת המכפלה בחברון, קברו של ר' שמעון בר יוחאי במירון וקבר רחל ליד בית לחם, אולם רוב הקברים הקדושים האחרים הינם תוצר של עשרות שנים בלבד.

 

אחד האנשים שפעלו יותר מאחרים ליצירתם של "קברי צדיקים" היה הרב ד"ר שמואל כהנא שבמשך כעשרים שנה כהן כמנכ"ל משרד הדתות. לתפישתו של כהנא היווה מערך הקברים הקדושים קישור לאהבת הארץ עבור שכבת אוכלוסיה רחבה שמנהג קברי צדיקים מקובל עליהם מארצות מוצאם. על כן הוא פעל לנכס לרשות משרד הדתות אתרים שונים, שילט וטיפח אותם, ויצר יש מאין טקסים במקום, לדוגמא: קבר רבן גמליאל ביבנה, קבר בניהו בן יהוידע בביריה.

במקומות אחרים טיפח משרד הדתות אתרים שהמסורות לגביהם היו קיימות עוד לפני קום המדינה, אולם לא היוו מוקד משיכה. דוגמאות למקומות אלה: קברו של רבי יהודה בן בבא ליד שפרעם (צומת סומך), וקברי רבי אבא חלפתא ובניו בכפר חנניה.

 

 

בתמונה: חפירות בבית שערים 1956

מתוך ספרו של דורון בר "לקדש ארץ" (תשס"ז)

 

גם את קברו של רבי יהודה הנשיא בבית שערים ניסה ד"ר כהנא להפוך ל"קבר קדוש", אולם במקום הזה הוא ניתקל בהתנגדות עיקשת של רשות העתיקות ומשרד ראש הממשלה, ולא עלה הדבר בידו.

 

בשנת 1956 פורסם בעתון "ידיעות אחרונות" מאמר שכותרתו:

 

"הרב הראשי זועק: אל תדריכו מנוחת הקדושים"

(ידיעות אחרונות, 20.7.1956 )

 

 

בעקבות זאת הוקמה ועדה בין-משרדית שתדון בעניין בית שערים.

הרבנות הראשית חישבה אז להכריז רשמית שאתר קברי בית שערים הוא מקום קדוש אולם נסוגה מכוונה זו בגלל בעיות משפטיות שכרוכות בכך.

 

עם זאת המשיך להתקיים הדיון בשאלה אם "בית שערים" הינו אתר ארכיאולוגי או "מקום קדוש".

דרישתם של אנשי משרד הדתות הייתה שהמקום ייסגר לביקורים בשבתות, לחייב את הנכנסים לאתר בכיסוי ראש ולהפקיד את הדרכת המבקרים בידי מדריכים דתיים בלבד.

מחלקת העתיקות התנגדה לדרישה זו ולנוכח כך פנו אנשי משרד הדתות לבעלי הקרקע - הקרן הקיימת לישראל, בניסיון לסגור את המקום.

דרישתם נדחתה. החפירות בבית שערים חודשו.

החוגים הדתיים לא שקטו ובעיתון "המודיע " נתפרסמה כתבה בכותרת:

 

נתחדשה שערוריית חפירות הקברים בבית שערים"

(המודיע, 28.8.1958 )

 

בשנת 1959 הוכרז האתר כ"גן לאומי" , והוא נותר עד ימינו אתר היסטורי-ארכיאולוגי.

 

 

כתב: י.אורן

 

 

 

 

.

 


גירסה להדפסהגירסה להדפסה
 
 
ראשי  |  אודות  |  מפעלי ההנצחה  |  ספריה  |  גלריה  |  הרצאות, חוגים וטיולים  |  הארכיון ההיסטורי של קרית טבעון  |  פייסבוק  |  English
Created by Consist