דף הבית | קטלוג וספריה | לוח אירועים | עונת התרבות תשע"ט | הודעות חשובות! | צור קשר | פייסבוק |
דף הבית > הארכיון ההיסטורישורשים תרבותיים בראי הארכיון > שירה קדומה ורעננה
הארכיון ההיסטורי
אודות הארכיון
"ישראל נגלית לעין" - אלבומי טבעון
סיפורה של האנדרטה
אירועים ותערוכות
תערוכות במגדל המים ההיסטורי
סיפורי מאבק ותקומה
"זיכרון מקומי" : אנדרטאות זיכרון בקרית-טבעון
"טבעון שלי" - פעילות חינוכית
מסיפורי המקום
שורשים תרבותיים בראי הארכיון
"ביידיש זה נשמע יותר טוב"
"ימי בין המצרים" - מבט אישי
"שורשים" - איך מספרים?
חיזקי קאליופי
" ישיש על שולחני "
שירה קדומה ורעננה
"גוי אחד שאל"
"חוג הארץ השלם" מאת רבי שלמה החלמאי : סיפורו של ספר
"האיל" מאת שאול טשרניחובסקי
"להתפרץ עם גרזן"
"מסביב"
גלריה "תמונוטבעון"
תמונות מן העבר
שירה קדומה ורעננה

יש לקריית טבעון שכן ותיק.

שכן ותיק מאד. אדם דגול.

אדם שהיה משכמו ומעלה-תרתי משמע:  איש יפה תואר וגבה קומה, ואמרו עליו בני דורו שהוא "כעמוד הברזל".

רבי יהודה הנשיא, בן שמעון בן גמליאל.

 

רבי הוא האיש ששינה את מהלך ההיסטוריה היהודית במפעל קיבוצי ענק, אחד המפעלים היחידים בהיסטוריה של העם היהודי שהייתה לגביו הסכמה כללית וגורפת - חתימת המשנה.

 

לאחרונה יצאה מהדורה חדשה של המשנה במסגרת סדרת "עם הספר" בהוצאת ידיעות אחרונות.

המהדורה הזו זכתה לעיצוב אות חדשה שמאירה את שפת העברית המשנאית באופן לירי, ממש כשירה.

 

והנה , כמתבקש, מדגיש פרופ' משה הלברטל נקודה ידועה אך גם מרכזית:

"למרות שבפנינו היא (המשנה) מצויה כחיבור כתוב, עם עריכתה נמסרה המשנה על פה.

עורך המשנה , רבי יהודה הנשיא, המכונה רבי, יצר בסוף המאה השניה נוסח מוסמך של החיבור, שנה אותו בעל-פה לתלמידיו, ואלה המשיכו להפיץ נוסח זה בעל-פה"

 

מיד עולה על הדעת שירת הומרוס, והמחזות היווניים שנאמרו בעל פה כמקהלה מדברת.

ואז עולה על הדעת לבדוק את האיכויות הליריות של המשנה.

וראה זה פלא- שירה צרופה.

 

עברית רעננה ומקסימה ביופיה עולה לנגד עינינו:

 

 

 

  בתמונה: פיגם מצוי

 

 

"הפיגם והירבוזין השוטים

והחלגלוגיות, כסבר שבהרים

והכרפס שבנהרות

והגרגר של אפר-

פטורין מן המעשרות

ונלקחים מכל אדם בשביעית

שאין כיוצא בהם נשמר"

(משנה-זרעים, שביעית,ט)

 

 

 

 

 

 

בתמונה: ירבוז עדין

 

 

 

"המלקט עשבים לחים

עד שיבש המתוק.

והמגבב ביבש

עד שתרד רביעה שניה.

עלי קנים ועלי גפנים

עד שישרו מאביהן "

 

 

 

 

 

 

בתמונה: כרפס הנחלים

 

 

 

"מאימתי הפירות חייבות במעשרות ?

התאנים-משיבחילו

הענבים והאבשים-משהבאישו

האוג והתותים- משיאדימו

וכל האדומים-משיאדימו.

(משנה-זרעים, מעשרות, א)

 

 

 

 

 בתמונה: אוג הבורסקאים

 

 

 

 

 

"הרימונים-משימסו,

התמרים-משיטילו שאור,

האפרסקים-משיטילו גידים

האגוזים- משיעשו מגורה.

 

 

 

 

 

בתמונה: רימונים

 

 

 

רבי יהודה אומר:

האגוזים והשקדים - משיעשו קליפה.

החרובין - משינקדו,

האגסים, והקרוסטמלין, והפרישין והעזרדים - משיקרחו.

וכל הלבנים - משיקרחו.

(משנה-זרעים, מעשרות.א)

 

 

 

כתב: יגאל אורן

 

 


גירסה להדפסהגירסה להדפסה
 
 
ראשי  |  אודות  |  מפעלי ההנצחה  |  ספריה  |  גלריה  |  הרצאות, חוגים וטיולים  |  הארכיון ההיסטורי של קרית טבעון  |  פייסבוק  |  English
Created by Consist