דף הבית | קטלוג וספריה | לוח אירועים שנתי | הודעות חשובות! | אירועי השבוע הקרוב | קייטנה למבוגרים | צור קשר | פייסבוק |
דף הבית > הארכיון ההיסטורישורשים תרבותיים בראי הארכיון > "חוג הארץ השלם" מאת רבי שלמה החלמאי : סיפורו של ספר
הארכיון ההיסטורי
אודות הארכיון
"ישראל נגלית לעין" - אלבומי טבעון
סיפורה של האנדרטה
אירועים ותערוכות
תערוכות במגדל המים ההיסטורי
סיפורי מאבק ותקומה
"זיכרון מקומי" : אנדרטאות זיכרון בקרית-טבעון
"טבעון שלי" - פעילות חינוכית
מסיפורי המקום
שורשים תרבותיים בראי הארכיון
"ביידיש זה נשמע יותר טוב"
"ימי בין המצרים" - מבט אישי
"שורשים" - איך מספרים?
חיזקי קאליופי
" ישיש על שולחני "
שירה קדומה ורעננה
"גוי אחד שאל"
"חוג הארץ השלם" מאת רבי שלמה החלמאי : סיפורו של ספר
"האיל" מאת שאול טשרניחובסקי
"להתפרץ עם גרזן"
"מסביב"
גלריה "תמונוטבעון"
תמונות מן העבר
"חוג הארץ השלם" מאת רבי שלמה החלמאי : סיפורו של ספר

"לילה אחד, בשעה מאוחרת מאוד, חזר הרב של חֶלֶם לביתו מבית המדרש.
ערב ראש חודש היה, הירח לא נראה בשמיים ולכן היו רחובות העיירה חשוכים. הרב גישש את דרכו חזרה הביתה, נפל ומעד ברחובות האפלים ורק בנס הצליח למצוא את דרכו לביתו.
עם היוודע המקרה התכנסו פרנסי העיירה וחכמיה.
קם רֶבּ אַלְטֵּר הדיין ואמר:
"לא ייתכן שאנשי חלם יסכנו את נפשם כשהם נאלצים ללכת בלילות ברחובות החשוכים! יש להאיר את רחובות העיירה!"
"נכון מאוד" השיב רֶבּ סֵנְדֶר, "בואו נחשוב על פתרון. כיצד נאיר את רחובות העיירה?"

 

כך מתחיל אחד מהסיפורים הרבים על חלם וחכמיה המשולים בפולקלור האידי לטיפשים ותמימים.

מדוע נבחרה העיר הפולנית זו להיות מוקד לשנינה האשכנזית ? אולי משום ש"חולם" בפולנית משמעו "טיפש" ? כראיה לכך ממשיך הסיפור ומתאר כיצד מנסים אנשי חלם ללכוד את הירח בחבית של מים .

 

 

 

בתמונה : חכמי חלם והירח

 

 

 

 

יחס הלגלוג שכוון אל ה"חלמאים" לא היה מוצדק.  העיר חֶלְם הוציאה מקרבה אנשים שהשאירו חותם של חוכמה וידע בעולם היהודי.

אחד האנשים הללו הוא רבי שלמה בן משה רפפורט, שבהיותו בן עשרים וחמש נבחר להיות רב של העיר חלם ושימש במשרת רב העיר במשך כשלושים שנה.

 

רבי שלמה חיבר ספרים שבזכותם הוכר כאחד מענקי הרוח בעולם היהודי בתקופתו:

"מרכבת המשנה" - פרוש ל"משנה תורה" של הרמב"ם בו מגן רבי שלמה על שיטתו של הרמב"ם כנגד בקורת שהוטחה בו.

"שערי נעימה" - על טעמי המקרא בספרי אמ"ת (איוב, משלי ותהילים).

"חוג הארץ" - עוסק בזיהוי יישובי ארץ ישראל ותיאור גבולותיה.

"עשרה שולחנות" - סדרת ספרים המקיפה כמעט את כל חלקי ההלכה.

 

שלמה בן משה נולד בשנת 1717 בעיר זמושץ. הוריו העניקו לו השכלה רחבה בנוסף ללימוד התורה וכבר מילדותו הוכר כעילוי בעירו. נוסף להתמדתו בתורה התעניין בימי נערותו גם במדעים ולמד מספר שפות לועזיות. בשנת 1742, בטרם מלאו לו 25 שנה נבחר לרבה של העיר חלם ותשע הקהילות סביבותיה. מאז כונה על פי רוב בשם עיר זו:  רבי שלמה חלמא.

 

כתיבתו של רבי שלמה חלמא מבוססת על השיטה הלוגית בדומה לשיטת הרמב"ם.  תקופת חייו, המאה השמונה עשרה, הינה "עידן הנאורות" שבו החלה באירופה פריחתה של המחשבה החופשית וראשיתו של המדע המודרני.  באותן שנים ניטש ויכוח עז בין תנועת החסידות שפשטה במזרח אירופה לבין ה"מתנגדים" - עמדה שהוביל הגאון מוילנה (הגר"א) כנגד שיטת החסידות .

רבי שלמה היה מן ה"מתנגדים".

 

 

 

בתמונה: הגאון רבי אליהו מוילנה (הגר"א)

 

 

 

 

 

דוגמא לשיטתו המתמטית של רבי שלמה חלמא בפתרון לשאלה:

"מה הוא 'בטל השישים'? ":

כידוע, ההלכה מחייבת כלים נפרדים לבישול מאכלי בשר וחלב. מה הדין במקרה ואדם בישל בטעות מאכל חלבי בכלי בשרי ,או ההיפך?  לשאלה זו פסקו אחרונים: התבשיל מותר רק באם יחס נפח דפנות הכלי לנפח התבשיל הינו פחות מאחד לשישים.

על כן שואל רבי שלמה חלמא את השאלה הבאה: מה הן מידות הכלי המבטיחות יחס מקסימלי בין תכולת הכלי לבין נפח דפנות הכלי ? והוא עונה על כך בספרו "ברכות בחשבון" כדלקמן:

"המצאתי בנדון זה כלל חדש אשר לא קידמני בו אדם מעולם...כלי אשר גובהה כחצי רוחבה, כל אשר תוסיף ברוחב הכלי יהיה המים שבתוכו פחותים הערך כנגד הדפנות, וכן להיפך: כל אשר תוסיף בגובה הכלי-פחות ערך ריבוי המים כנגד הכלי.

אלא התמונה היותר מחזקת ריבוי המים היא כלי שגובהה כחצי רוחבה."

 

 

 

בתמונה: קדרה שגובהה מחצית מקוטרה

 

 

 

פרופסור דניאל הרשקוביץ מתייחס בימינו אנו לאבחנתו של רבי שלמה כדלהלן:

"רבי שלמה חלמא הגיע למסקנה זו בדרך ניסויית. האשור המתמטי לאבחנתו מגיע מן החשבון הדיפרציאלי והאינטגרלי. אכן פיתחנו את הפונקציה ליחס הנ"ל הן עבור כלי שצורתו גליל והן עבור כלי שצורתו תיבה בעלת בסיס ריבועי . בשני המקרים הסתבר כי אכן נקודת קיצון של מקסימום מתקבלת עבור כלי שגובהו שווה למחצית רוחבו."   ("בעיות מתמטיות בהלכה ובמקורות היהדות" מאת פרופ' דניאל הרשקוביץ, דיקן הפקולטה למתמטיקה בטכניון).

 

דוגמא נוספת לשיטתו הלוגית של רבי שלמה הינו ספרו "חוג הארץ"- ספר הכולל את מפת ארץ ישראל, רשימת כל היישובים המוזכרים במקרא ("טופונומסטיקון"), ואיתור מקומם בפני הארץ.

את הספר "חוג הארץ" כתב רבי שלמה חלמא כבסיס מדעי לספרו הידוע "מרכבת המשנה".

 

 

 

 בתמונה: שער הספר "חוג הארץ השלם"

 

 

לאיתור מקומות ששמותיהם מופיעים במקרא יש משמעות מיוחדת באשר לפרוש מצוות הקשורות לארץ כגון דיני מעשרות ודיני שמיטה.

לשם פיתוח מפתו נעזר רבי חלמא במפות לועזיות שפורסמו בימיו.

המפה של רבי חלמא איננה העתק של המפות הלועזיות אלא יצירה מקורית המתבססת על מחקר ביקורתי של מפות צרפתיות וגרמניות מתקופתו ומידע חיצוני ליהדות- "חכמות הגויים".

 

 

 

 

 

 

בתמונה: מפת סנסו-ז'איו , 1690

להגדלה הקישו על גבי התמונה

 

 

 

 

דוגמא מספר "חוג הארץ" לדיון בזיהוי מקומה של "אַחלַב" ששמה מוזכר בספר "שופטים" :

"אחלב - במפה גיסקאלה, רוצה לומר- גוש חלב והוא טעות סופר במפה וצריך להיות גיסלאקה כי לאקה הוא חלב, וכן מצאתי במפה אחרת גיסקאלה או גוש חלב והוא באשר למזרח אפק עיין שופטים א' לא 'אשר לא הוריש וגו' את אחלב וג' ואת חלבה, ועיין מנחות פרק 'כל הקורבנות' ובמפה השמיט חלבה, עיין מה שכתוב בגבול אשר"

(שופטים א' , לא:"אשר לא הוריש את יושבי עכו ואת יושבי צידון ואת אחלב ואת אכזיב ואת חלבה ואת אפיק ואת רחב.").

 

 

 

 

 

 

בתמונה:  קטע צפון הארץ במפתו של רבי שלמה חלמא

להגדלה הקישו על גבי התמונה

 

 

לאחר כשלושים שנות רבנות בחלם קיבל רבי שלמה את הרבנות של העיר לבוב-למברג ובנותיה, אולם בהגיעו לגיל שישים, לאחר חמש שנים במשרה זו, החליטו רבי שלמה ואשתו לעלות לארץ ישראל.

בשנת 1777 יצאו השנים לדרכם ובשנת 1779 הם בארץ ישראל.

 

באותו הזמן החלה העלייה הגדולה של מאות חסידים ומשפחותיהם לארץ ישראל. בראש עליית החסידים  לארץ עמד רבי מנחם מנדל מוויטבסק שמטרתו היתה להקים בארץ בסיס חסידי שיתמוך בלגיטימיות של החסידות אשר עמדה בהתקפה חזקה מצד "המתנגדים".

לאחר מסע מפרך הגיעו החסידים לצפת אולם נדחו משם על ידי העדה הספרדית וה"מתנגדים" מקרב הקהילה האשכנזית במקום.

 

בעת שהותם של החסידים בצפת הגיע לטבריה רבי שלמה חלמא ואשתו והתגוררו בבית ששימש גם כבית הכנסת. (כיום ידוע המקום כבית הכנסת של חסידות קרלין).

החסידים שנדחו מצפת הוזמנו על ידי רב הקהילה הספרדית בטבריה לבוא ולהשתקע בה, אולם בבואם נתגלעו חילוקי דעות בין החסידים לבין הקהילה הספרדית המקומית.

רבי שלמה חלמא התערב במחלוקת ועמד לצידם של אנשי הקהילה הספרדית. בשל כך, כפי הנראה, הוחרם ונדחה על ידי הקהילה החסידית ונאלץ לעזוב את טבריה. רבי מנחם מנדל מוויטבסק עצמו השתקע  בביתו של רבי שלמה לאחר שזה עזב את טבריה ועבר לשפרעם.

 

הד לאותה פרשה נמצא במכתביו של רבי מנחם מנדל מוויטבסק אל חסידיו שבליטא:

"ר' שלמה חעלמא, הרב מלבוב, הביא מקושטא המלצה לטבריה שיקבל דירה לפי כבודו, 'מפני שהוא למדן גדול בעיני הבריות'....' והנה עזרני ה' עד כה שנתגרש מן השמים שלא ע"י פעולת אדם מעה"ק הנ"ל לכפר שפרעם ומשפרעם לעכו ובכל מקום שהלך ניזוק היזק גדול בגוף ובממון. עד שברח מעכו ונתגרש לץ ויצא מדון'.

("ראשיתן של עליות חסידים", חיה שטימן-כ"ץ, הוצ' יד יצחק בן-צבי, תשמ"ז)

 

לאחר שנאלץ לעזוב את הארץ בעל כורחו נסעו רבי שלמה חלמא ואשתו לסלוניקי במטרה להוציא לאור מהדורה נוספת של ספרו "מרכבת המשנה" וספרים נוספים שהיו בכתב יד באחד מבתי הדפוס של סלוניקי, אלא שבמגיפת הדבר שפרצה בסלוניקי בשנת 1781 נספו רבי שלמה ואשתו ונקברו בבית העלמין המקומי.

 

סיפורו של הספר "חוג הארץ" לא מסתיים בפטירת מחברו. כתב היד של הספר הושאר בידי דיין קהילת סלוניקי, ר' שמואל סורנגה, או בידי עוזרו ר' שלמה מרדכי בן אהרון ונעלם מידיעת הציבור במשך כמאה וחמישים שנה.

 

כיצד התגלגל כתב היד עד שיצא לאור בדפוס ?

 

ב"אנציקלופציה יהודית-דעת" מופיע התמסיר הבא:

"שלמה אשכנזי ב"ר משה רפפורט - המכונה ר' שלמה חעלמא נודע בצעירותו כעילוי, ובגיל צעיר נתקבל כאב"ד בחעלמא שהייתה מן הקהילות החשובות בפולין. לאחר פטירת ר' חיים רפפורט מלבוב ישב על מקומו על כסא הרבנות בלבוב.
הוא חיבר שורה של ספרים, המפורסם בספריו הוא
 "מרכבת המשנה".  בספר זה יישב ר' שלמה חעלמא את כל הקושיות שהקשו על הרמב"ם מהראב"ד ועד האחרונים, כן חיבר ספר בשם "חוג הארץ" על גבולות א"י. כתב יד של ספר זה נתגלגל עד לתקופת השואה והיה בידו של רב שנשלח למחנה ההשמדה. בדרך הוא זרק אותו מהרכבת עם כתב בקשה שהמוצאו מתבקש להביא את כתב היד לא"י.
כה"י נמצא, הובא
לירושלים ונדפס מאתיים שנה לאחר פטירתו של ר' שלמה חעלמא, הוא כתב שורת חיבורים בשם "שולחנות" על השו"ע, מהם שולחן עצי שיטים על הלכות שבת. "

הסיפור המסופר על ידי העורך והמוציא לאור של הספר שונה במקצת.

הרב שבתאי דוב רוזנטאל מ"מכון הרב פראנק לחקר ההלכה" מספר במבוא לספר :

" כתב יד 'חוג הארץ' אשר לפנינו הוא אוד מוצל מאש השואה. הצורר האשמדאי של דורנו בלבל את העולם והרס בעברתו מבצרי בת יהודה, המוני בית ישראל עלו על המוקד יחד עם ספרי הקודש שהיו למאכולת אש.

עמדה לו לכתב יד זה זכות מחברו, והוא ניצל בדרך פלאית. כתב היד היה בבעלות הרב בנימין פוקס ז"ל רבה של וורדיין גדול, וממנו הגיע לידי יהודי אלמוני שלקחו איתו כשגורש למחנה השמדה. עם הלקחו למוות העביר את כתב היד לידי מר אברהם אונגר וביקשו להעביר את כתב היד לארץ ישראל. כתב היד נמסר על ידו להרב נחום דרייזין ז"ל רב בדטרויט, והוא מסרו לידי ידידי, מפענח צפונות, מהרי"ל ביאר ז"ל.

ברם זכור לטוב ידידי הנ"ל אשר לא נשא לשוא נפשי בבקשתי והעניק לי כתב יד זה לשם הוצאתו לאור, ברוך הוא ומבורך זכרו.

מקום כאן איתי להזכיר את אבי מורי, מקים עולה של תורה בארץ ישראל, איש האשכולות, הרב הגאון רבי יצחק רוזנטל זצ"ל ראש "מדרש בני ציון" אשר עודדני והמריצני להכין לדפוס ספר חשוב זה.

.....

אני תפילה ותקוה כי דורשי התורה אוהבי שרידים ישישו לקראת הספר, יהגו בדבריו ויאותו לאורו, יאכלו מפריו וישבעו מטובו, והיה זה שכרי חלף עמלי.

בחודש אדר תשמ"ח

שבתאי דוב רוזנטל

בלאאמו"ר הרה"ג רבי יצחק זצ"ל "

 

 

 

בתמונה:  דף מכתב היד של חוג הארץ לשלמה חלמא

להגדלה הקישו על גבי התמונה

 

 

 

בספר "נופי ארץ ישראל-ספר עזריה אלון" בהוצאת אריאל, כותב אליהו הכהן מאמר בשם : "הידעת את הארץ" ובו הוא מתאר כיצד אברהם מאפו, שמימיו לא ביקר בארץ ישראל כותב ספר על נופי הארץ, את הרומן העברי הראשון "אהבת ציון" שיצא לאור בשנת 1852 .

על פי הכהן , מאפו רכש את הידע מן הספר "ארץ קדומים", לקסיקון גיאוגרפי-מקראי מאת יעקב קפלן, שיצא בוילנה בשנת 1839 : "ספר אנציקלופדי כזה לא נדפס לפני כן בשפה העברית מאז המצאת הדפוס".

 

אכן, הֵמַר גורלו של "חוג הארץ השלם", חיבור אנציקלופדי-גיאוגרפי שנכתב כשמונים שנה לפני כן. אלא שהגורל שגזר עליו אלם דאג באופן מפתיע ביותר להופעתו מחדש ולתיקון התמונה שיש לנו על חשיבות המדע בעולם חכמי ישראל בדורות אחרונים.

 

 

כתב: יגאל אורן

 


גירסה להדפסהגירסה להדפסה
 
 
ראשי  |  אודות  |  מפעלי ההנצחה  |  ספריה  |  גלריה  |  הרצאות, חוגים וטיולים  |  הארכיון ההיסטורי של קרית טבעון  |  פייסבוק  |  English
Created by Consist