דף הבית | קטלוג וספריה | לוח אירועים שנתי | הודעות חשובות! | אירועי השבוע הקרוב | קייטנה למבוגרים | צור קשר | פייסבוק |
דף הבית > הארכיון ההיסטורי"מסביב" > מאתר ארכיאולוגי לאתר תיירות
הארכיון ההיסטורי
אודות הארכיון
"ישראל נגלית לעין" - אלבומי טבעון
סיפורה של האנדרטה
אירועים ותערוכות
תערוכות במגדל המים ההיסטורי
סיפורי מאבק ותקומה
"זיכרון מקומי" : אנדרטאות זיכרון בקרית-טבעון
"טבעון שלי" - פעילות חינוכית
מסיפורי המקום
שורשים תרבותיים בראי הארכיון
"מסביב"
האומץ להתלונן
להפליג עם חברים בים האדריאטי
אתגרי הזירה הימית
ברזיל בעיניים ישראליות
"שחיקת הכבישים"
בין שדרות לעזה
זוכי פרס ישראל שלי
"ליברטי"
"נהר הדם" : המצב האפריקאי
לב אמיץ
החוליה בכנרת - פלגה 788
להיות רואה ואינו נראה
קדחת, שפעת ומיני מגפות
פרידל על המפה
מאתר ארכיאולוגי לאתר תיירות
תמונות קרן היסוד - ירושלים
גלריה "תמונוטבעון"
תמונות מן העבר
מאתר ארכיאולוגי לאתר תיירות

כתב: יגאל אורן

 

 

יגאל מזור, שהדריך אותנו בשבילי "הגן הלאומי בית שאן", הינו תושב בית שאן עוד מימי ילדותו. הוא שיתף אותנו בחוויות נעוריו:  " בשנת 1956, בתקופת 'מלחמת קדש' הייתי בכיתה ח' . באותה תקופה אבי עבד בחפירות הארכיאולוגיות של תל בית שאן, ואילו אנו הילדים נהגנו לשחק כדורגל במגרש שהיה לרגלי התל.  מידי פעם, בעיקר לאחר ימי גשם היינו מוצאים מטבעות עתיקות שנחשפו בגשם והאמנו שבאיזה מקום נמצא אוצר מטבעות גדול.

יום אחד ספר לי חבר שמעברו השני של "נחל חרוד", מול התל 'שלנו', הוא מצא פתח של מערה . הלכנו יחד נרגשים, לחפש את האוצר במערה.

המערה הייתה צרה וחשוכה. הדלקנו פנס. ממערה אחת הוביל פתח צר למערה אחרת ובתוכה ראינו ארונות חרס גדולים עומדים שעונים על דופן המערה. כל ארון היה מכוסה במכסה חרס גדול. משכנו במאמץ רב את מכסה אחד הארונות ולפתע נחלץ ממקומו , נפל על הארץ ונשבר. בתוך הארון ראינו שלד עצמות גדול. נבהלנו. אבל התקווה למצוא אוצר המריצה אותנו לפתוח עוד ארונות וכל שמצאנו היו רק שלדים. יצאנו מאוכזבים.

בדרך הביתה ראיתי את הארכיאולוג שניהל את החפירות . ניגשתי אליו וסיפרתי לו מה שמצאנו במערות. הוא ביקש שאבוא להראות את המקום. לקח אותי בג'יפ שלו ונסענו סביב אל הגדה השניה של הנחל.

נכנסנו למערות. כשראה את הארונות חיבק אותי ואמר בהתרגשות:     

'אתה יודע, זה הדבר שחיפשנו כל הזמן - זה אוצר גדול וחשוב!'."

הוא הסביר לי שבמשך ארבעים שנה חופרים הארכיאולוגים בתל בית שאן ועל אף שמצאו בה עשרים תקופות היסטוריות שונות, לא מצאו עדות להימצאותם של פלשתים במקום. והרי בית שאן מוזכרת בתנ"כ בקשר לפלשתים ולמות שאול בגלבוע במלחמה נגדם!'

ואז הוא אומר לי:

'אתם גיליתם את הפלשתים מהתנ"ך.  אלו הם ארונות קבורה פלשתיים !'."

 יגאל עצר באחת מנקודות התצפית והוסיף:

"מאז אותו יום בגרתי, למדתי הוראה ולימדתי תנ"ך ונושאים שונים לדורות רבים של תלמידים ואף הייתי מנהל בית ספר. לאחר ארבעים שנה יצאתי לגמלאות.

כיום אני מדריך מתנדב ב'גן הלאומי בית שאן' ועימי עוד למעלה משלושים מדריכים מתנדבים מבית שאן ויישובי הסביבה, מאורגנים כמוכם במיזם 'גן קהילה'.

תשעת הארונות שמצאנו הועברו במשך הזמן למוזיאונים שונים, וכשביקרתי ב'לובר' בפאריז ראיתי שלשה מהם ולרגליהם שלט: 'נתגלו על ידי ילדי כתה ח' בבית שאן' " .

 

 

 

ממראות הגן הלאומי בבית שאן

 

 

 

סיפורו של יגאל מזור ריתק אותנו והמחיש את הקשר האישי של התושבים אל הנכס המיוחד של האתר הארכיאולוגי שבשכנותם.

אך הסיפור המלא של הקשר הזה אינו רק של הרפתקאות והצלחה . ל"גן לאומי בית שאן" יש סיפור  בעל משמעויות ולקחים למקומות אחרים ולמקומנו אנו בקרית טבעון, ליד גן לאומי "בית שערים".

 

החשיפה הארכיאולוגית של העיר "בית שאן" מהתקופה הרומית העתיקה החלה בשנות השמונים כמענה ללחץ פוליטי של השר דוד לוי, תושב המקום שכהן בממשלת הליכוד. שר האוצר יצחק מודעי נענה לפנייתו של השר לוי וכספים הוזרמו לעבודות החפירה הארכיאולוגית במקום. מאות מתושבי בית שאן הועסקו בחפירות. בתקופות שיא מספרם היה מעל חמש מאות איש.

"מנהלת פרויקט" פיקחה על הכנת תוכנית שתפקידה היה ליצור פיתוח סביבתי שכלל את מבנה ה"סארייה" הממלוכית ו"המצודה הצלבנית" בנוסף לאתר הארכיאולוגי של העיר הרומית הקדומה והתל.

משנת 1989 פעלו במקום שתי משלחות ארכיאולוגיות: משלחת 'האוניברסיטה העברית' ומשלחת 'הרשות לעתיקות'.

בשנות התשעים הוחלט לצמצם את היקף העבודה הארכיאולוגית. פוטרו עובדים רבים ופרץ סכסוך עבודה שהשבית את כל הפעולות במקום.

בניגוד לאתרים בירושלים ומצדה שהינם אתרים מבוקרים ביותר עקב הסיפור הדרמטי שלהם והקשר החזק למורשת הלאומית, אין לאתר בית שאן סיפור מורשת מובהק. על כן פותח גן לאומי בעל דגש על המימד החזותי של מאפייני עיר רומית מן הזמן העתיק.

הסיפור המקראי על מות שאול המלך אינו משמש כנושא מוביל בפיתוח אתר התל העתיק ובמקומו נבחר ארמון המושל המצרי שנתגלה על התל להוות מוקד הביקור שם, אם כי האסטלה הפרעונית שנתגלתה במקום בימי המנדט נלקחה למוזיאון רוקפלר.

 

 

 

ממראות העיר הרומית (מבט ממרומי התל)

להגדלה הקישו על גבי התמונה

 

 

 

 

 

ב"מנהלת הפרויקט" היו  שותפים המועצה המקומית, רשות הגנים, הרשות לעתיקות ומשרד התיירות- אך השליטה בהכוונת הכספים הייתה בידי "רשות הגנים הלאומיים" אשר כיוונה את מרב המאמץ לנושא התיירות בגן הלאומי. הפיתוח של האתרים שבתוך העיר ועידוד העסקים הנלווים אליהם לא בוצע או נדחה בסדר העדיפויות.

 

במשך כעשרים שנה הושקעו במקום כמאתים מליון שקל ותוצאתם היא "גן לאומי" בעל מאפיינים תיירותים מובהקים מחד, ו"קיר זכוכית" בינו לבין היישוב מאידך. לא נוצרו הזדמנויות עסקיות חדשות לתושבי המקום. אפילו צוות ההפעלה של הגן כולל מספר מועט של תושבי בית שאן. פיתוח ה"סארייה" ו"המצודה הצלבנית" נדחה ואין מיזמים להארכת השהייה של תיירים במקום מעבר לביקור בגן הלאומי.

 

המצב המתואר לשנת 2006 הינו תוצאה של חוסר מיקוד של המועצה המקומית בית שאן וכתוצאה חוסר יכולתה לכוון את הכספים הרבים שהושקעו בפרויקט באופן שיצור מנוף כלכלי לתושבי בית שאן.

משמעות ההכוונה לתיירות הייתה צמצום בהיקף העבודות הארכיאולוגיות והשקעה רבה בנושא שיחזור, שילוט, הדגמה , פיתוח מסלולי תיור ומופע אור-קולי. השחזור בוצע  בחומרים יקרים שמבטיחים עמידות מופלגת שלהם. בכל אחד מעשרות העמודים ששוחזרו הושקעו כמאה אלף שקל.

על מנת שהאתר יתאים לקריטוריונים של אונסק"ו ל"אתרי מורשת עולמית" על השחזור להיות קטן מעשרים אחוז,  על כן נעשות במקום פעולות שימור נרחבות. צוות של שמונה אנשי שימור, הגדול ביותר ברשות הגנים הלאומיים, עובד דרך קבע במקום.

עבודת חקר של סטודנטית מאוניברסיטת חיפה מתארת בהרחבה את השתלשלות האירועים שתוארו.

המסקנה המשתמעת מהמחקר הינה החשיבות הרבה שיש לשיתוף האוכלוסיה המקומית בתהליך הפיתוח של אתר בהפיכתו מאתר ארכיאולוגי לאתר תיירות.

 

מקור:

"מאתר ארכיאולוגי לאתר תיירות - חקר מקרה: גן לאומי בית שאן"

עבודה לתואר מוסמך אוניברסיטה, מאת: אור לונטל

אוניברסיטת חיפה - הפקולטה למדעי החברה, החוג לגיאוגרפיה ולימודי הסביבה

נובמבר 2006 .

 


גירסה להדפסהגירסה להדפסה
 
 
ראשי  |  אודות  |  מפעלי ההנצחה  |  ספריה  |  גלריה  |  הרצאות, חוגים וטיולים  |  הארכיון ההיסטורי של קרית טבעון  |  פייסבוק  |  English
Created by Consist