דף הבית | עונת התרבות תשע"ט | לוח אירועים | קטלוג וספריה | הודעות חשובות! | צור קשר | פייסבוק |
דף הבית > הארכיון ההיסטורי"מסביב" > להיות רואה ואינו נראה
הארכיון ההיסטורי
אודות הארכיון
"ישראל נגלית לעין" - אלבומי טבעון
סיפורה של האנדרטה
אירועים ותערוכות
תערוכות במגדל המים ההיסטורי
סיפורי מאבק ותקומה
"זיכרון מקומי" : אנדרטאות זיכרון בקרית-טבעון
"טבעון שלי" - פעילות חינוכית
מסיפורי המקום
שורשים תרבותיים בראי הארכיון
"מסביב"
האומץ להתלונן
להפליג עם חברים בים האדריאטי
אתגרי הזירה הימית
ברזיל בעיניים ישראליות
"שחיקת הכבישים"
בין שדרות לעזה
זוכי פרס ישראל שלי
"ליברטי"
"נהר הדם" : המצב האפריקאי
לב אמיץ
החוליה בכנרת - פלגה 788
להיות רואה ואינו נראה
קדחת, שפעת ומיני מגפות
פרידל על המפה
מאתר ארכיאולוגי לאתר תיירות
תמונות קרן היסוד - ירושלים
גלריה "תמונוטבעון"
תמונות מן העבר
להיות רואה ואינו נראה

כתב: יגאל אורן

 

 

השאיפה להיות "רואה ואינו נראה"- ימיה כימי היות האדם. טכנולוגיית הגלוי בתחום התת-אדום (אינפרא-אדום : Infrared,  IR) סיפקה אפשרות למענה, אולם פיתוחו של חיישן (גלאי) לאור "בלתי נראה" הייתה משימה קשה ביותר.

 

מדינת ישראל:  הניסוי הראשון באחד מימי הסתיו, במחצית השנייה של שנות השבעים.

המתיחות הורגשה באויר. חודשים של הכנות ומאמצים של רגע אחרון עומדים להגיע אל שיאם.

האנשים שהצטופפו בתעלת העפר עמוסת הציוד המדעי הביטו בדריכות אל מטרתם: נקודת אור מהבהבת שהתקרבה לעברם במהירות הקול. בשקט המתוח נשמע רק זמזום המכשירים שפעלו באדישות רובוטית אל מול האיום המתקרב.

 

הגיע הרגע לבחון את אחד הפיתוחים הטכנולוגיים שישנו בשנים הבאות את שיטות הלחימה בעולם כולו, יהפכו את החשוך לגלוי ואת הלילה ליתרון משמעותי בשדה הקרב.

תוך מספר שניות הסתיים הכול: קול נפץ עז נשמע מאחור ובישר שהמטרה חלפה וסיימה את חייה. כעת החל התהליך המכריע : לאחר פירוק הציוד יש לחזור אל מעבדות המחקר, לברר מה נקלט בחיישני המכשירים, ולענות לשאלה "ראה או לא ראה ?".

 

 

חיישן תת-אדום

 

 

 

בריטניה: מלחמת העולם השניה.

 

מטוסי גרמניה הנאצית הפציצו את לונדון וערי בריטניה וגרמו לאבדות רבות בנפש ונזקים עצומים לערים ותשתיות. וינסטון צ'רצ'יל, ראש ממשלת בריטניה היה נחוש לקדם כל דרך שתאפשר גילוי של המטוסים המתקרבים בעוד מועד.

גילוי מוקדם של המטוסים הגרמניים המתקיפים את אנגליה מכיוון היבשת היה חיוני להגנת האי מסכנת הפלישה הנאצית. צ'רציל נעזר לשם כך בייעוץ של המדען פרדריק לינדמן.

קצין צי אמריקאי בשם קומנדר פול מקניל הביא לניסוי באנגליה מכשיר המבוסס על גלאי אינפרא-אדום, אולם איתרע מזלו והגלאי הרגיש נשבר ממש לפני הניסוי !

ברגע קריטי זה נכנס אל התמונה מדען בריטי צעיר בשם רג'ינאלד ג'ונס (רג'י) והציל את המצב.

רג'י מספר:  "אירע שחודשים מספר לפני כן פרסמתי מסמך על תכנון גלאים תת-אדומים, והמכון הפיזיקלי הציע למקניל להתקשר איתי. הוקסמתי מרעיונותיו של מקניל ואמרתי לו שאנסה... כאשר לינדמן ניכנס ושאל אותי במה אני עוסק סיפרתי לו שהתעורר נושא מעניין מאד וכי אני מנסה לבדוק מה ניתן לעשות כדי לאכן מטוסים בעזרת גלים תת-אדומים. תשובתו המיידית היתה: ' אינך צריך לעשות זאת בשביל ממציא אמריקני. אתה צריך לעשות את זה בשביל הממשלה !' "

(מתוך "מלחמה סודית ביותר" מאת ר.ו. ג'ונס)

 

 

 

ארצות הברית: מלחמת וייטנאם.

 

"מלחמת וייטנאם" הייתה גורם מאיץ נוסף בדרך ל"הפיכת הלילה ליום" . מחתרת ה"וייטקונג" וצבא צפון וייטנאם היכו בכוחות האמריקאים שסייעו להגן על דרום וייטנאם וחמקו חזרה אל תוך מסתור הלילה.

משרד ההגנה האמריקאי השקיע הון עתק במחקר שיאפשר למטוסי קרב אמריקאים לגלות את שיירות הצבא הצפון וייטנאמי שחדר אל הדרום בתנועה בלילות. ביום מצאו הצפון וייטנאמים מסתור ביערות המכסים את שטחי וייטנאם.

ההישג טכנולוגי שפרץ את הדרך לראיה בלילה היה פיתוחו של גביש העשוי משלשה יסודות : כספית, קדמיום, טלוריום.(MCT ).

שני היסודות הראשונים הינם מתכות והיסוד השלישי הוא אל מתכתי, אולם הצירוף המדוד של שלושתם יוצר חומר בעל תכונות של "מוליך למחצה" בדומה לזה המשמש בשבבי המחשבים של ימינו.

בשנת 1970 פירסמו המדענים האמריקאים ד. לונג וג. שמיט מאמר המפרט את השימוש בחומר המיוחד הזה לשם הכנת גלאי בתחום התת-אדום.

 

קבוצת חוקרים מחברת "יוּז אֵירקרַאפט" פיתחה באותו זמן גביש העשוי מהיסוד המתכתי אינדיום והיסוד האל מתכתי "אנטימון"(InSb ). הם מצאו שגביש זה רגיש לקרינה הנפלטת מגוף מטוס יותר מכל חומר אחר שהיה קיים באותה תקופה. גביש ה"אינדיום-אנטימוניד" הפך במהרה לרכיב העיקרי בטיל נגד מטוסים שכונה בשם "סַיידוִינדֶר".

גלאים משני סוגי הגבישים- MCT ו- InSb יוצרו בשיטות ייצור מתקדמות שכונו בשם "מיקרואלקטרוניקה".

 

שר ההיסטוריה מזמן תפקידים מרכזיים לאנשים המתכוננים לכך.

בשנת 1967 הגיע לארצות הברית פרופסור ישראלי צעיר מהטכניון, יצחק קדרון, לתקופת שבתון באוניברסיטה של מינסוטה .

ד"ר קדרון השתלב שם במעבדות חברת "הניוול" שפיתחה טכנולוגיות ייצור של "מיקרואלקטרוניקה".

המצאת הטרנזיסטור בתחילת שנות החמישים הביאה להחלפתם של ארגזי הרדיו המגושמים בקופסאות רדיו פלסטיק קומפקטיות שכונו "טרנזיסטורים". יצחק קדרון ועמיתיו בטכניון הבינו שהטרנזיסטור הוא שלב ראשון במהפיכה ענקית שכונתה אז "Large Scale Integration-LSI " ומהותה : הכללת מספר רב של התקני טרנזיסטור בצפיפות על שבב סיליקון יחיד.

ניסיונו הקודם של ד"ר קדרון באלקטרוניקה של אמצעי לחימה נטעה בליבו את ההכרה שבטכנולוגיה הזו טמונה אפשרות לחיזוק ביטחונה של מדינת ישראל.

 

 

 

יצחק:

 

יצחק (איזי) קַאנֶר נולד למשפחה אורתודוכסית שגרה אנטוורפן. הוא התייתם מאביו ערב פרוץ מלחמת העולם השניה בהיותו בן שבע שנים.

בגיל עשר נקרע יצחק מאימו כשהובלה בידי הנאצים לכיליון במחנה אושוויץ. הוא ניצל מגורל דומה הודות ליוזמתה של בחורה בלגית אמיצה שנכנסה אל מקום הריכוז של היהודים בהעמידה פנים שהיא אימו של הנער. האם טוני הבינה את המעשה, הורידה את הכיפה מראש הילד, נשקה לו ואמרה  בשקט "לך" .

 

 

תמונה אחרונה עם אמא

 

 

 

ברחבי בלגיה וצרפת פעלה רשת הברחה ענפה שהבריחה ילדים יהודיים למקומות מסתור בחוות חקלאיות, בכפרים מרוחקים ובמנזרים. תנועות נוער יהודיות וקתוליות שיתפו פעולה בפעילות הזו. ראשי כפרים, כמרים ומורים נתנו מחסה בכפרים ובבתי הספר לילדים שנקרעו מהוריהם.

יצחק גדל במשך כל שנות המלחמה כבנה הלא חוקי של נערה ממשפחה וולונית (בלגים קתולים דוברי צרפתית) בכפר אז'ימון (Agimont ), על גבול צרפת באזור הארדנים הבלגיים. אחותו דבורה ואחיו זאב שהו אף הם במקומות מסתור מפני הצורר הנאצי.

כיוון שלא דיבר צרפתית (אנטוורפן היא באזור הפלמים הדוברים הולנדית - י.א.) שלחו אותו לרעות את העיזים בשדות. לאחר שלמד צרפתית נשלח ללמוד במנזר.

 

כשלון המתקפה הגרמנית ב"קרב על הבליטה" בארדנים בדצמבר שנת 1944, הביאה לשחרור האזור על ידי הכוחות האמריקאים. לאחר שנתיים וחצי של פרוד הגיע אל הכפר הדוד אברום, אח אביהם, והחזיר את יצחק ואת אחותו דבורה לאנטוורפן החופשית.

האח הבכור זאב עלה לארץ ישראל וגם דבורה החלה להתכונן לעליה וקיבלה "סרטיפיקט" - רשיון עליה. לקראת אותו יום שכנעה דבורה את הדוד שמוטב שגם אחיה הצעיר יעלה איתה לארץ.

 

 

 

איציק ואחותו דבורה לפני עלייתם לארץ

 

 

 

כשהגיעו לארץ נשלח יצחק בן השלש-עשרה לחברת נוער בקבוץ "קרית ענבים", שם למד עברית וחווה את קשיי ההסתגלות לחברת נוער קיבוצי. הוא סיפר: "הגעתי ב'מכנסי זלמן' וחשתי את הלגלוג של הילדים ה'צברים' . יחסם אלי השתנה כשהתברר להם שאני מצטיין באלגברה ובקפ"פ - 'קרב פנים אל פנים' ".

לאחר כשנה הצטרף לחברת הנוער הבוגר שלמדה בבית ספר תיכון  בקיבוץ רמת יוחנן.

בקיבוץ רמת יוחנן חש יצחק לראשונה מזה זמן רב מקום שהיה לו כבית. חברו הטוב יובל לוי הביאו לביתו ואמר לאימו "אמא, כעת את יכולה להיות אמא לעוד אחד...".

 

באפריל שנת 1948 תקף הגדוד הדרוזי שפעל במסגרת "צבא ההצלה" הפלשתינאי את קיבוץ רמת יוחנן.  יצחק השתתף בהגנה על הקיבוץ. בהגיעו בתום הקרב אל חדר האוכל ראה את גופות החברים שנהרגו בקרב מונחים על השולחנות....

יצחק התגייס לצה"ל עם הקמתו, והוא בן 16 בלבד. בעקבות אחיו שינה גם הוא את שם משפחתו מקאנר לקדרון.

ביתו של יצחק היה בקיבוץ. עם גיוסו הוצב לחיל האויר ובבסיס "רמת דוד" למד טכנאות רדיו ויותר מאוחר היה מדריך בבית הספר הטכני של חיל האויר .

אוריינות, אהבת ספרים ואהבת הלימוד הייתה טבועה ביצחק עוד מילדותו המוקדמת בבית סבו הלמדן.

כישרונו של יצחק כ"עילוי" בתפיסה ולמידה נתגלה כבר בעת היותו תלמיד בבית הספר של המנזר הקתולי אליו נשלח ללמוד כשהוסתר בכפר אז'ימון . בהיותו מהראשונים בהישגים מתוך מאות רבות של תלמידים, נענה המנזר לבקשת משפחת מציליו והסכים לממן את לימודיו של איזי הקטן.

 

בזמן שרותו הצבאי השלים יצחק את הלימודים לתעודת הבגרות והחל ללמוד בטכניון. עם תום שרותו הצבאי בשנת 1951  הוא כתב מכתב מתנצל אל אמו של יובל לוי: "אני מרגיש שאני בוגד בקיבוץ...אבל הצורך ללמוד בוער כאש בעצמותי".

בשנת 1955 סיים יצחק את לימודיו בהצטיינות בטכניון והתקבל ללימודי תואר שני באוניברסיטה של דלפט (Delft ) בהולנד. בגמר לימודיו החל לעבוד כמהנדס אלקטרוניקה בחברה הדנית Disa מקופנהגן, חברה אשר פיתחה "אנמומטרים" - חיישנים למדידת מהירות אויר.

 

 

 

ד"ר קדרון הצעיר

 

 

 

 

גרדה:

 

גרדה קדרון נולדה למשפחה פרוטסטנטית אדוקה וגדלה בחווה החקלאית של משפחתה. נעוריה עברו בנוף הכפרי הנפלא של דנמארק וכשבגרה בחרה ללמוד פיזיוטרפיה באוניברסיטה של קופנהאגן.

במסיבת סטודנטים הזמין אותה לריקוד בחור במכנסיים ירוקים, חולצת תשבץ ירוקה ובלורית בלונדינית ענקית. גרדה התרשמה מרצינותו וחוכמתו. יצחק קדרון וגרדה החלו לצאת יחד, ובזמן חופשה משותפת בפאריז כרע יצחק ברך וביקש את ידה. הם נישאו בנישואין אזרחיים לפני ראש הכפר.

"דעי לך שאני מתכוון לחזור לישראל" הודיע יצחק לגרדה עוד בתחילת דרכם המשותפת. המשמעויות היו כבדות, אולם גרדה החליטה כרות המואביה:"עמך הוא עמי" והחלה בתהליך גיור.

בשנת 1961 הם נישאו כדת משה בישראל על ידי הרב מלכיור בבית הכנסת בקופנהאגן. גרדה עלתה עם בעלה למדינת ישראל, שבה קיבל יצחק משרת מרצה בטכניון.

 

 

 

איציק וגרדה קדרון ביום חתונתם

 

 

 

לאחר שש שנים שבהם השלים יצחק את לימודי הדוקטורט וניהל מעבדת אלקטרוניקה בטכניון, הם יצאו עם הבת דיתה והבן הצעיר יורם לשבתון במינסוטה.

כשחזרו מהשבתון בשנת 1969 הוטלה על פרופסור קדרון משימה להקמת מרכז ללימודי מיקרואלקטרוניקה בטכניון. הוא ריכז סביבו צוות חוקרים ועובדי מעבדה ואפשר לסטודנטים בפקולטה לחשמל לבחור בהנדסת מיקרואלקטרוניקה כמגמה מובילה לעתידם המקצועי.

 

 

 

"שבירת השיוויון":

 

"מלחמת יום הכיפורים" היוותה "פרשת מים" מבחינת תורת הביטחון של מדינת ישראל. התפוגגה האמונה  שמה שעבד טוב ב"מלחמת ששת הימים" יעבוד טוב גם בעתיד. נוצרה שקיקה לטכנולוגיות חדשות שיהוו "גורם שובר שוויון" בין צה"ל לצבאות ערב.

יכולת הלחימה בלילה כביום נתפסה כ"גורם שובר שוויון".

מדינת ישראל הפנתה תקציבי ענק, שליש מתקציבה השנתי במשך כעשור שנים, הופנה לצורכי בטחון.

נושא הגלאים לתת-אדום קיבל עדיפות מיוחדת.

מספר בעניין זה מנכ"ל רפאל לשעבר, ד"ר זאב בונן:

"פניתי לצבי צור (מנכ"ל משרד הבטחון ) בתחילת שנת 1974 והמלצתי לפתח את הגלאים בארץ...

למזלנו פעלה בטכניון מעבדת מחקר מעולה בראשותו של פרופ' יצחק קדרון ז"ל, שעסקה במחקר בסיסי של התקני מצב מוצק. שטחתי בפני פרופ' קדרון את צרותינו, והוא נרתם במרץ רב לפתרון הבעיה, למרות שלא עסק קודם לכן במחקר אינדיום אנטימוניד (InSb ).

בנובמבר 1974 סיפק לנו הפרופסור מהטכניון את הגלאי הראשון, והוא המשיך לייצרם עבורנו במעבדה שלו במשך כמה שנים. המטוס הראשון שהופל על ידי טיל אויר-אויר "פיתון 3" בשנת 1979 היה מצויד בגלאי של קדרון.

ההצלחה של פרופ' יצחק קדרון והצוות שלו בפתרון בעיית הגלאים המקוררים הייתה בעלת חשיבות מכרעת בהתפתחות האלקטרואופטיקה בארץ, והוא אמנם זכה על כך בפרס ביטחון. המעבדה שלו, שפיתחה דורות של גלאים מתקדמים ביותר הייתה לכולנו בבחינת אורים ותומים."

("רפא"ל-ממעבדה למערכה" מאת ד"ר זאב בונן ודן ארקין, 2004  ).

 

דבריו של זאב בונן הינם "מעט המכסה על המרובה".

את מחיר ההישגים בפיתוח הגלאים שלמה בראש ובראשונה משפחת קדרון.

גרדה קדרון מספרת:

"יצחק היה מסור למשימה שהוטלה עליו בכל מאודו. ה'שואה' הייתה הכוח העיקרי שהניע אותו. הוא נשבע לעצמו שלא תהיה 'שואה' נוספת. אידיאל הציונות, היושרה והגאונות שלו גרמו למסירות המוחלטת שלו לעבודה."

בשבתות, כאשר משפחות יצאו לבילוי, יצחק היה ממהר למעבדה, להספיק לעשות עוד דבר או שניים..

גרדה חשה לעיתים בדידות רבה אך החליטה בליבה שהיא מוחקת מראשה כל טרוניה. היא קיבלה באהבה את דרכו של יצחק.

יומם החל בדרך כלל במפגש משפחתי עם שלושת ילדיהם ליד שולחן ארוחת הבוקר והסתיים במשותף בערב.

פרופסור קדרון לא היה אדם דתי. את האמונה איבד יחד עם אובדן אימו. את מסורת קידוש השבת והליכה לבית הכנסת בחגים קיים בעיקר מתוך כבוד לגרדה שהקפידה בכך.

במשך שלוש עשרה שנים לא יצא קדרון לשנת שבתון. בעוד עמיתיו מהטכניון יצאו לעיתים מזומנות לשבתון ולחופשות משפחתיות בחו"ל הוא לא יצא אלא לגיחות קצרות לכנסים חיוניים.

לבסוף הודיעו ליצחק מהנהלת הטכניון שאם לא יצא לשבתון בהקדם יאבד את זכותו לכך. הם יצאו בשנת 1982 לשנת שבתון קצרה באוניברסיטה של פרטוריה בדרום אפריקה, וזכו לחוויה מיוחדת של הכרת אנשים מעניינים וארץ יפיפיה.

זמן לא רב לאחר שחזרו מהשבתון בפרטוריה החל פרופסור קדרון לסבול מבעיות מעיים. בתחילה לא נתגלה כל ממצא מדאיג אולם בבדיקות שנעשו מאוחר יותר-מאוחר מידי, נתגלה סרטן המעי הגס אשר נתפשט כבר אל הכבד.

במשך כשנתיים טופל יצחק בטיפולים שונים בארץ ובחוץ לארץ, ביניהם טיפולים חדשניים וניסויים. כל זה לא סייע ומחלתו גברה עד למותו בשנת 1987 והוא בן 54 בלבד. הוא נטמן בבית העלמין של קיבוץ רמת יוחנן.

טרם מותו הצליח פרופסור קדרון לגייס את המשאבים הכספיים להקמתו של מבנה המרכז החדש למיקרואלקטרוניקה בטכניון, מרכז הקרוי כיום על שמו .

 

עם פטירתו של פרופסור קדרון נסתיימה תקופה אחת - תקופת היסוד, והחלה תקופה חדשה הנמשכת גם כיום - ביסוס הישגים במתן פתרונות לחימה בלילה לצה"ל, ופריצה אל השוק העולמי בכדי לאפשר פיתוח טכנולוגי נוסף אשר אינו מכביד על תקציב הבטחון של מדינת ישראל.

זאב בונן כותב בספרו :

"קיימים לפחות שישה ראשי ביות אלקטרואופטיים (המתבססים על גלאים תוצרת הארץ - י.א.) שפותחו ברפא"ל עבור הטילים שלנו וכן מספר מערכות תצפית לילה. חלק גדול ממערכות אלו נמכרו בהצלחה בחו"ל ותרמו ליצוא"

("רפא"ל - ממעבדה למערכה" ד"ר זאב בונן ודן ארקין 2004 ).

 

חברת SCD  הישראלית, שמוצריה מבוססים על טכנולוגיות אשר במקורן פותחו במעבדתו של פרופסור קדרון, הינה החברה הגדולה בעולם לגלאים בטכנולוגיית "אנדיום-אנטימוניד" והשניה בגדלה בעולם במספר הגלאים המיוצרים בה מכל סוג.

במאמר שפרסם ד"ר אליעזר וייס מחברת SCD סוכמו שלושים שנות מחקר ישראלי לפיתוח טכנולוגיות MCT לגלאים בתת-אדום :

"החקר של טכנולוגיית MCT בישראל החל באמצע שנות השבעים בהנהגת פרופסור יצחק קדרון ז"ל ועמיתיו בטכניון. מאמץ הפיתוח נמשך בקבוצות אחדות בטכניון, באוניברסיטאות נוספות ובמכוני מחקר שונים בארץ ובSCD עצמה.

נחקרו תכונות רבות של הגביש MCT כולל תכונות של שכבות גידול אפיטקסיאלי (גידול גביש דק על מצע עבה-י.א.). כן נחקרו ופותחו שיטות ייצור מיקרואלקטרוני בדגש על טיפול בשטחי הפנים וחיסונם.

פותחו שיטות אפיון בכדי לאפשר ללמוד את תכונות הגביש וביצועי ההתקנים שיוצרו בתוכו.

המאמצים הללו הבשילו בחברת SCD לכלל קווי ייצור המספקים אלפי גלאים ברמה הטובה ביותר ובמערכים הכוללים עד  6X480  אלמנטים."

(30 Years of MCT Technology in Israel" "- Eliezer Weiss )

 

קיומה של תעשיית גלאים ישראלית איכותית אפשרה את התפתחות של תעשיה אלקטרואופטית ענפה ומשגשגת. היא מהווה מושא להערכה והתעניינות בכול העולם.

מבצע "עופרת יצוקה" בתחילת שנת 2009 בעזה, הדגים את יכולתו של צה"ל לפעול ביבשה בים ומהאויר, בלילה כביום, בדיוק גבוה ובעוצמה רבה.

הושגה "יכולת שוברת שוויון".

המאמץ היה כדאי.

 

 

 

תודות :

לגב' גרדה קדרון על ששיתפה אותנו בפן החיים של משפחת פרופסור קדרון וסייעה במקורות תיעוד על חייו של הנער יצחק (איזי) קאנר-קדרון.

לצוות המעבדות למיקרואלקטרוניקה ע"ש פרופסור קדרון בטכניון, על שיתוף פעולה ארוך שנים שהניב למדינת ישראל פירות מהוללים.

 

מקורות:

"רסיסים"-סיפורה של דבורה, הוצאה פרטית של משפחת בר אברהם, נובמבר 2007 .

"יצחק קדרון"- תקליטור DVD , הוצאה פרטית של משפחת קדרון.

"יצחק קדרון" סרטון אינטרנט באתר מעבדות המיקרואלקטרוניקה של הטכניון באתר:

http://eewebt.technion.ac.il/LABS1/MicroElectronics/

"מלחמה סודית ביותר"- המודיעין הבריטי 1939-1945  מאת ר.ו.ג'ונס, הוצאת מערכות 1984

"רפא"ל- ממעבדה למערכה" מאת ד"ר זאב בונן ודן ארקין, הוצאת נ.ד.ד. 2004

"30 Years of HgCdTe Technology in Israel "- Eliezer Weiss, SCD

 

  

 

 

 

 

 

 

 

 

 


גירסה להדפסהגירסה להדפסה
 
 
ראשי  |  אודות  |  מפעלי ההנצחה  |  ספריה  |  גלריה  |  הרצאות, חוגים וטיולים  |  הארכיון ההיסטורי של קרית טבעון  |  פייסבוק  |  English
Created by Consist