דף הבית | קטלוג וספריה | לוח אירועים שנתי | הודעות חשובות! | אירועי השבוע הקרוב | יום הזיכרון תשע"ח | צור קשר | פייסבוק |
דף הבית > הארכיון ההיסטורישורשים תרבותיים בראי הארכיון > "גוי אחד שאל"
הארכיון ההיסטורי
אודות הארכיון
"ישראל נגלית לעין" - אלבומי טבעון
סיפורה של האנדרטה
אירועים ותערוכות
תערוכות במגדל המים ההיסטורי
סיפורי מאבק ותקומה
"זיכרון מקומי" : אנדרטאות זיכרון בקרית-טבעון
"טבעון שלי" - פעילות חינוכית
מסיפורי המקום
שורשים תרבותיים בראי הארכיון
"ביידיש זה נשמע יותר טוב"
"ימי בין המצרים" - מבט אישי
"שורשים" - איך מספרים?
חיזקי קאליופי
" ישיש על שולחני "
שירה קדומה ורעננה
"גוי אחד שאל"
"חוג הארץ השלם" מאת רבי שלמה החלמאי : סיפורו של ספר
"האיל" מאת שאול טשרניחובסקי
"להתפרץ עם גרזן"
"מסביב"
גלריה "תמונוטבעון"
תמונות מן העבר
"גוי אחד שאל"

מן המקורות, על פי "ספר אבותינו" מאת אהרון וקסלשטיין.

 

 

 

גוי אחד שאל את רבי יהושע בן קרחה: אין אתם מודים שהמקום רואה את הנולד?

אמר לו: הן

אמר לו: והא כתוב: "ויתעצב אל ליבו" שאילו ידע קודם לכן למה ברא אותם?

אמר לו: נולד לך בן מימיך?

אמר לו : הן

אמר לו: ומה עשית בשעה שנולד?

אמר לו: שמחתי ושימחתי את חברי.

אמר לו: ולא היית יודע שבנך עתיד למות כשיגיע יומו?

אמר לו הגוי: בשעת שמחה - שמחה, ובשעת אבל - אבל.

אמר לו רבי יהושע: כך המעשה לפני הקב"ה.

 

 

 

 

פילוסופוס אחד שאל את רבי הושעיא,

אמר לו: אם חביבה היא המילה לפני הקב"ה מפני מה לא נולד אדם הראשון מהול?

אלא ממה שלא נולד מהול אני למד שמליבכם אתם בודים למול את עצמכם!

אמר לו: אם כדבריך שאין נקרא חביב אלא מה שנולד עם אדם בבריתו - מפני מה אתה מגלח את שער הראש שנולדת בו, ומניח את זקנך שגדל לאחר כך?

אמר לו: לפי ששער הראש גדל אצלי כשהייתי קטן ושוטה אבל הזקן גדל כשהייתי בר-דעת, אי לכך איני מגלחו.

אמר לו: אם כן- סמא עיניך וקטע ידיך שאף גדלו עמך מקטנותך ושטותך?

אמר לו: בהבלים אתה דוחני, וכי לדברים הללו באתי?

אמר לו רבי הושעיא: לדבריך השיבותיך, ועתה אשיבך עיקר הדבר: כל שנברא בששת ימי בראשית דורש תיקון - החרדל צריך למיתוק, התורמוסים צריכין למיתוק, החיטים צריכין טחינה.

הרי לך שכל מעשי בראשית, אף על פי שחביבים לפני הקב"ה - צריכין תיקון.

וכן אדם צריך תיקון למול.

 

 

 

 

כותי אחד שאל את רבי מאיר,

אמר לו: אפשר המים העליונים תלויים במאמר?

אמר לו: הן, אמר לו : הבא לי שפופרת..

הביא לו שפופרת.

נטל רבי מאיר את השפופרת ושיקעה במים ונתן את אצבעו באחת מפיותיה. עמדו המים ולא נשפכו לחוץ.

אמר לו אותו כותי: אצבעך אתה נותן.

אמר לו ומה אם אני שאני בשר ודם, אצבעי מעמידה את המים - אצבעו של הקב"ה על אחת כמה וכמה!

 

 

 

 

שאלה מטרונה אחת את רבי יוסי,

אמרה לו: למה לא נאמר "כי טוב" בשני?

אמר לה: אף על פי כן חזר וכללן בסוף, שנאמר "וירא אלוהים את כל אשר עשה והנה טוב מאד".

אמרה לו: אף על פי כן נמצא יום שני חסר.

חזר ואמר לה: לפי שלא נגמרה מלאכת המים, לפיכך כתוב בשלישי "כי טוב" שתי פעמים.

 

 

 

 

שאלו המינים את רבי שמלאי: כמה אלוהות בראו את העולם?

אמר להם: אני ואתם נשאל לימים ראשונים, כמו שנאמר (דברים ד) "כי שאל נא לימים ראשונים. למן היום אשר ברא אלוהים אדם" - "אשר בראו:" לא נאמר אלא "אשר ברא".

חזרו ושאלו אותו: אם כן מה הוא זה שנאמר "נעשה אדם בצלמנו כדמותנו"?

אמר להם: ראו מה שכתוב אחריו: "ויברא אלוהים את האדם בצלמו", ליא כתוב "ויבראו אלהים את האדם בצלמיהם".

לאחר שיצאו אמרו לו תלמידיו לרבי שמלאי: לאלו דחית בקנה, לנו מה אתה משיב?

אמר להם: לא בתחילת בריתו של אדם הכתוב מדבר, אלא בתולדותיהם של אדם וחוה, שאין אדם מוליד בלא אשה, ולא אשה בלא איש, ולא שניהם בלא שכינה, וזהו "בצלמנו כדמותנו" - שלושתנו בשותפות.

 

 

 

 

מטרונה אחת שאלה את רבי יוסי (על יצירת האשה מצלע אדם בעודו ישן):

אמרה לו: למה בגניבה?

אמר לה: משל - אדם שנטל ממך אונקיא של כסף בחשאי והחזיר לך ככר של זהב בפרהסיא - זו גניבה?

אמרה לו: ולמה בסתר?

אמר לה: בתחילה בראה בפניו וראה אותה מלאה ברירין ודם, הפליגה ממנו.

חזר ובראה לו בפעם שניה.

אמרה לו : יפה אמרת, ומוספת אני על דבריך - מיועדת הייתי להינשא לאחי אימי, ולפי שגדלתי עמו בבית אחד התכערתי בעיניו והלך ונשא לו אשה אחרת שאינה נאה כמוני.

 

 

 

 

גוי אחד שאל את רבי יהושע בן קרחה: מה ראה הקב"ה לדבר עם משה מתוך הסנה.

אמר לו: אילו מתוך החרוב או מתוך שקמה נגלה עליו אף היית שואלני כך, אלא להוציאך חלק אי אפשר.

למה מתוך הסנה?- ללמדך שאין מקום פנוי בלא שכינה, אפילו סנה.

ויש אומרים: מפני מה נגלה למשה מהסנה?- מפני שמקומו טהור שהוא מלא קוצים ואין רגל אדם דורכת בו.

ועוד: מפני שאין אומות עולם יכולות לעשות ממנו עבודה זרה לפי שתוכו חלול ואין יכולין לחרוט בו.

 

 

 


גירסה להדפסהגירסה להדפסה
 
 
ראשי  |  אודות  |  מפעלי ההנצחה  |  ספריה  |  גלריה  |  הרצאות, חוגים וטיולים  |  הארכיון ההיסטורי של קרית טבעון  |  פייסבוק  |  English
Created by Consist