דף הבית | הספריה הדיגיטלית הישראלית | לוח אירועים | קטלוג וספריה | דרושים | קיץ במרכז ההנצחה | הודעות חשובות! | צור קשר | פייסבוק |
דף הבית > הארכיון ההיסטורימסיפורי המקוםאירועים בקורות הזמן > הקדטית הראשונה (כמעט) של בית הספר הימי
הארכיון ההיסטורי
אודות הארכיון
"ישראל נגלית לעין" - אלבומי טבעון
סיפורה של האנדרטה
אירועים ותערוכות
תערוכות במגדל המים ההיסטורי
סיפורי מאבק ותקומה
"זיכרון מקומי" : אנדרטאות זיכרון בקרית-טבעון
"טבעון שלי" - פעילות חינוכית
מסיפורי המקום
סיפורי תושבים
אירגון ומפעל
אירועים בקורות הזמן
רכבת העמק החדשה
הקטר עולה על הפסים
תימן בבית שערים
תחנות בעקבות טריסטראם
אגדה ומציאות
טריסטראם בטבעון
הקונגרס על כביש 77
פורום 77.6 במאבק הציבורי
מנהרה - או שיהיה רע!
"חוט השני"
דרוזים בקרית-עמל
ייסוד בית הספר בקרית-עמל
הקדטית הראשונה (כמעט) של בית הספר הימי
להתבגר בשנות השישים
"בין איראן לטבעון"
"סליק"
נוער "ימין אורד" בקרית-טבעון
מה בין עזה לקרית טבעון?
שמות ועוד ...
קרקע ומיפוי - קוסקוס טבעון
ציונות, חברה ואקולוגיה באדריכלות מקומית
רכבת העמק - עבר ועתיד
גבורתו של נהג אוטובוס
"פינת השומרים"
"גבעת הבריכות" ופרשי המלך
משחקי ילדים מן העבר
מקומות וזכרונות
חוות שטוק - "נווה יער"
טופונומיה: הזכות לתת שם למקום
תהליכים מעצבים
רוח המקום
שורשים תרבותיים בראי הארכיון
"מסביב"
גלריה "תמונוטבעון"
תמונות מן העבר
הקדטית הראשונה (כמעט) של בית הספר הימי
מאת יגאל אורן

 

 

מוקדש בהוקרה לג'סטין, צוערת צי הסוחר, מחזור נ"ו של בית הספר לקציני ים בעכו.

 

 

בשלהי מלחמת העצמאות יצאו שתי נערות לטיול טרמפים לאילת. היה זה ערב פסח,אפריל 1949. רותי מייסנר, חיילת בחופשה, וניצן רבאון בת השבע עשרה מקרית עמל, שסיימה את בית הספר ויצ"ו בחיפה ועמדה לפני גיוס. במלחמת העצמאות הוכרעה כבר עובדת היות הנגב כולו והעיר אילת חלק ממדינת ישראל, ומדינת ירדן הכירה בכך בחתימתה על הסכם שביתת הנשק עם ישראל ב-3 באפריל, כשבועיים לפני הטיול לאילת.

 

 

 

ניצן רבאון

 

 

 

הטיול לאילת היה מסע של ממש, כיוון שכביש לא היה אלא רק דרך משובשת שעברה ב"מעלה עקרבים" והמשיכה דרך "עין חוצוב" (חצבה של היום) ו"עין ראדיאן" (יוטבתה של היום). הרפתקאות הדרך דרומה עברו בשלום. רותי וניצן נהנו מהמראות הנשגבים של מפרץ אילת הבתולי, שדגל הדיו ממבצע "עובדה" עדיין התנוסס על חופו.

 

הדרך חזרה לצפון היתה שונה וטראגית.

שתי הנערות "תפסו" טרמפ עד "עין חוצוב". שם, חיכו לרכב שימשיך צפונה. הגיעה משאית שאספה חיילים ואזרחים שהמתינו במקום. רות וניצן הצטרפו אל הקבוצה ועלו על המשאית שיצאה לדרכה צפונה.

 

בפיתול הדרך, כ-10 קילומטר צפונה ל"עין חוצוב", נפתחה אש עזה ממארב על המשאית. במכת האש הראשונה נפגעו מספר אנשים והמשאית נעצרה. אנשים החלו לקפוץ מהמשאית ולנסות למצוא מסתור. גם רותי וניצן קפצו, אולם נפגעו מייד בקופצן בכדורי ה"דומדום" של התוקפים, כנראה בדואים שהגיעו מירדן. מספר ג'יפים של צה"ל הגיעו למקום והניסו את התוקפים לירדן. רותי וניצן נהרגו במקום.

 

לאחר שנים סיפרה רות רבאון, אימה של ניצן :

"ניצן רבאון היתה פעילה בפלוגה הימית של 'הפועל חיפה'. בשיוט הערים של שנת 1948 ניצחה הספינה 'ארלוזורוב' שניצן בת ה15 וחצי היתה ההגאית בה.

היא השתתפה בקורסים העיוניים של 'הפלוגה הימית' שהיו ברמה גבוהה ובהצלחה כה רבה - עד שחבריה ומדריכיה פנו לדוד בן-גוריון בבקשה להתיר לה ללמוד לימודים מסודרים בבית הספר הימי שעל יד הריאלי. בן-גוריון ענה מיד כי הוא שש לראות רב חובל אישה, אולם אין זה בריא כי רק נערה אחת ויחידה תלמד בין הבנים. חייבת להיות כיתת בנות של 10 לפחות. קבוצה כזאת אי אפשר היה להרכיב כי היתה רק ניצן אחת ויחידה. "

 

 

ניצן רבאון, רישום (1949)

(להגדלה הקישו על גבי התמונה)

 

 

 

 

 

 

 


גירסה להדפסהגירסה להדפסה
 
 
ראשי  |  אודות  |  מפעלי ההנצחה  |  ספריה  |  גלריה  |  הרצאות, חוגים וטיולים  |  הארכיון ההיסטורי של קרית טבעון  |  פייסבוק  |  English
Created by Consist