דף הבית | קטלוג וספריה | לוח אירועים שנתי | הודעות חשובות! | אירועי השבוע הקרוב | יום הזיכרון תשע"ח | צור קשר | פייסבוק |
דף הבית > הארכיון ההיסטורי"מסביב" > "ליברטי"
הארכיון ההיסטורי
אודות הארכיון
"ישראל נגלית לעין" - אלבומי טבעון
סיפורה של האנדרטה
אירועים ותערוכות
תערוכות במגדל המים ההיסטורי
סיפורי מאבק ותקומה
"זיכרון מקומי" : אנדרטאות זיכרון בקרית-טבעון
"טבעון שלי" - פעילות חינוכית
מסיפורי המקום
שורשים תרבותיים בראי הארכיון
"מסביב"
האומץ להתלונן
להפליג עם חברים בים האדריאטי
אתגרי הזירה הימית
ברזיל בעיניים ישראליות
"שחיקת הכבישים"
בין שדרות לעזה
זוכי פרס ישראל שלי
"ליברטי"
"נהר הדם" : המצב האפריקאי
לב אמיץ
החוליה בכנרת - פלגה 788
להיות רואה ואינו נראה
קדחת, שפעת ומיני מגפות
פרידל על המפה
מאתר ארכיאולוגי לאתר תיירות
תמונות קרן היסוד - ירושלים
גלריה "תמונוטבעון"
תמונות מן העבר
"ליברטי"

מאת יגאל אורן


 

נכתב בתחושת שותפות גורל עם 34 הימאים האמריקאים שנהרגו בארוע ועוד 171 הימאים שנפצעו באוניה "ליברטי", ורגש אחוות לוחמים עם ימאים וטייסים ישראלים שפעלו בתום לב ובעוז כנגד מה שנראה אז כמעשה איבה.

זה טבעה של מלחמה.

 

 

ב-8 ביוני 1967, עת שהשמש צללה מערבה, היו קווי המתאר של ה"סקנק" ברורים למדי ("סקנק" - בואש, כינוי למטרה חשודה בעגת חיל הים): שלשה תרנים ומבנה מרכזי ממנו בולטת הארובה. הוא זוהה כאונית אויב, ומקומו בנקודת "בועז": 31-36 צפון ; 33-15 מזרח, הציב אותו באזור הלחימה הימית של "מלחמת ששת הימים". עשן היתמר מן הספינה, עדות לתקיפה האווירית זמן קצר לפני כן.

שלושה סט"רים (ספינות טורפדו) של חיל הים פתחו בהסתערות מכיוון מערב על המטרה שפתחה באש מקלעים, הסתערות שתירשם בהיסטוריה הימית של חיל הים כ"קרב הטורפדו" האחד והיחיד בתולדותיו.

 

 

ספינות טורפדו של חיל הים הישראלי.

(להגדלה הקישו על גבי התמונה).


 

 

אל"מ (מיל.) משה אורן סיפר שנים רבות אחר כך על הרגע ההוא:

"יצאנו לים מנמל אשדוד לכיוון אל עריש, סט"רים 203, 204, 206. אני הייתי המפל"ג על ה204 .  במי"ק (מרכז ידיעות קרב ) של 204 ערך סגן אהרון יפרח את חישובי תנועת המטרה שהתגלתה במכ"מ,  ומצא שהיא נעה במהירות גבוהה מאד . (בדיעבד- זו היתה טעות שנבעה מחוסר אמינות הציוד שהיה לנו). דווחנו על כך למפקדת חיל הים והקצין התורן - סגן מפקד חיל הים דאז איזי רהב, החליט שיש צורך בסיוע אוירי, וביקש התקפה של חיל האויר על האוניה. מטוסי ח"א שהוזנקו גילו את האוניה ודווחו לבקרת ח"א שהאוניה נראית כאוניית מלחמה.

המטוסים קבלו הוראה לתקוף וכתוצאה פרצה דליקה בספינה והיא העלתה עשן רב שהסתיר את צורתה מהסט"רים המתקרבים במהירות.

מפקדי שלושת הסטרים הוציאו את ספרי הזיהוי של כלי שיט בציי ערב, ושלושתם הגיעו למסקנה שמדובר בספינת אספקה מזויינת של הצי המצרי "אל-קציר". אותתנו להם בפנסי איתות אבל הם סרבו להזדהות."

 

משה מציג שקף של צלליות 'אל קציר' וה'ליברטי' זו מעל זאת ואכן יש קוי דמיון רבים: מבנה הגשר, מיקום הארובה ומספר התרנים. ההבדל היחיד הבולט הוא חסרונו של התותח שנראה על ה'אל קציר' ואיננו על ה'ליברטי'.

הספינות נערכו לפי הוראת משה במבנה התקפי ואז נורתה אש מכיוון האונייה אל הסט"רים.

 

"זו הייתה מבחינתי ההוכחה המכרעת שמדובר באוניית אויב, ונתתי הוראה לתקוף בטורפדו אחד מכל סט"ר. שתיים מהספינות ירו שני טורפדות כל אחת, וחבל כי יתכן שאחד מהכפולים הללו הוא זה שפגע בליברטי, פער בה חור גדול וגרם להרג בצוותה.

כשחלפנו את הספינה מקרוב בהערכות לתקיפה נוספת החלו הספקות לנקר.

מטווח קרוב ראינו דרך העשן את אותיות הזיהוי הלבנות הגדולות והם נראו לנו כאותיות רוסיות. דיווחתי למפקדה על חשדי שזו אוניה רוסית ושמעתי בקשר תשובה: "אוי ואבוי".  בדיעבד ידוע לי שזה היה מפקד חיל הים, אלוף שלמה הראל שענה זאת...

אבל אז המשכנו להתבונן וראינו את השם של הספינה -USS LIBERTY .

לקחתי מגפון ובקשתי לדבר עם מפקד הספינה. וכשענה שאלתי אם הם צריכים עזרה והוא ענה: "Go to Hell. " .

לאחר מכן נתקבלה הודעה במפקדת חיל הים שה'ליברטי' שידרה בקשה לסיוע אווירי מהצי השישי בים התיכון, ואנו התרחקנו לחופי הארץ לאחר שראינו שהיא נעה מערבה."

 

תא"ל (מיל.), אז סרן יפתח ספקטור, מוביל זוג המיראז'ים שתקפו את ה'ליברטי' אינו חש חרטה. הוא כותב בספרו "רם וברור": "הליברטי שוטטה באזור הלחימה שלנו. הם לא היו צריכים להימצא שם".

מפקד הליברטי קפטן מקגונאגל ואנשי צוות האוניה העידו שבמשך כל אותו בוקר עברו מעליהם בטיסה נמוכה מטוסי קרב שהרעידו את סיפון האוניה.

 

ובאמת, נשאלה השאלה: "מה עשתה ה'ליברטי' באזור הלחימה?", שהרי משימת ההאזנה שאליה נשלחה היתה ניתנת לביצוע הרחק מאזור הלחימה!

 

 

 

האוניה "ליברטי" לאחר תקיפת צה"ל.

(להגדלה הקישו על גבי התמונה).

 

 

 

סיפור ההסתבכות של ה"ליברטי" בקרב לא לה אופייני למצבי הבלבול ואי הוודאות שנוצרים בזמני לחימה:

 

יום שני, 5 ביוני 1967.

אונית הביון אמריקאית "ליברטי" משייטת בים התיכון מול חופי חצי האי סיני כשעל סיפונה אנשי יחידת האזנה של סוכנות הבטחון הלאומית של ארצות הברית - אנ.אס.איי.

אנשים אלו, דוברי ערבית ורוסית, עלו על סיפונה כמה ימים לפני כן כשעגנה בספרד במסעה מחוף השנהב אל זירת הארועים שהחלו להתגלגל כחודש לפני פרוץ "מלחמת ששת הימים".

נאצר, שליט מצרים, סגר במאי את מיצרי ים-סוף והורה לאו"ם לפנות את כוחותיו מסיני. כוחות מצרים נכנסו לחצי האי ונערכו בכוננות התקפית מול גבול ישראל. ארצות הברית היתה מודאגת ולכן שגרה את הספינה לאסוף מידע וליירט תשדורות מסיני. הגרסה הרשמית ל"כיסוי" פעילותה היתה שהיא נשלחה לפנות דיפלומטים אמריקאים במידה ותפרוץ מלחמה .

 

ב-5 ביוני בשמונה בבוקר לפי שעון מצרים תקפו מטוסי חיל האויר של ישראל את בסיסי חיל האויר המצריים ותוך כשעתיים לא נשאר הרבה מחיל האויר המצרי. צה"ל פרץ לסיני והסתער על המערכים של הצבא המצרי.

משרד ההגנה האמריקאי - הפנטגון, משדר ל"ליברטי" הוראות להסתלק מאזור הקרבות. את משימת ההאזנה אפשר לבצע גם במרחק רב. ההוראה משודרת בערוץ מוצפן דרך מפקדת הצי באירופה אל מפקדת הצי השישי וזה שולח את ההוראה המוצפנת לאוניה.

ב"ליברטי" אין מכשיר פענוח. כל שהם קולטים הינו "בצעו את המסר", אך אינם מבינים במה מדובר .

בפנטגון מודאגים מחוסר המענה של ה"ליברטי". קצין תורן בדרגת רב-סרן מרים טלפון לשלוחת הפנטגון בלונדון ומבקש מהקצין התורן שם לשלוח הודעה קולית, לא מוצפנת, ל"ליברטי". הקצין התורן בלונדון הוא בדרגת אלוף משנה. הוא מסרב לקבל הוראה מקצין נחות ממנו בדרגה, ומשגר את ההוראה בכתב ולא בשידור קולי ישיר. כשההודעה בכתב תגיע לאוניה כבר יהיה מאוחר מידי .

 

אנשי הפנטגון המודאגים פונים לוולטר דיילי מסוכנות הביטחון הלאומית ושואלים אם הודיע לשגרירות בתל-אביב או לנציג ישראלי על מיקום האוניה. "לא" הוא משיב, "בשביל מה?".

אנשיו של וולטר דיילי הם בעלי פיקוד עצמאי על סיפון ה"ליברטי", ולמפקד הספינה אין מידע או השפעה על משימתם. הספינה ממשיכה בשיוט מול חופי סיני ביומיים הבאים ללא ששמים לב לנוכחותה .

 

בוקר יום חמישי, 8 ביוני 1967.

ארגז תחמושת מתפוצץ בבסיס מצרי עזוב. הכוחות הקדמיים של צה"ל כבר הגיעו לתעלת סואץ ואת ההתפוצצויות שומעים חיילים הנמצאים באזור אל-עריש. הם מדווחים שראו אונית מלחמה והם מופגזים מכיוון הים. ההודעה משוגרת לפיקוד דרום ומגיעה כנזיפה למפקדת חיל הים בסטלה מאריס חיפה : "החוף מופצץ מהים ואתם לא עושים כלום?" .

 

במפקדת חיל הים מצב הרוח שפוף. כל מבצעי החיל שתוכננו למועד ליל יום שני ה-5 ביוני - נכשלו. בנמל אלכסנדריה נלקחים בשבי צוללני שייטת 13 שחדרו לנמל.

השכם בבוקר יום חמישי מזהה מטוס סיור את ה"ליברטי", ומיקומה נירשם על לוח האיכון.

 

בבוקר מתפתח מרדף של ספינות טורפדו על פריסקופ צוללת שנראה מול חופי עתלית. המפקד התורן, אל"מ רמי לונץ "מנקה" את הלוח מסימנים "מיותרים", וביניהם סימנה וזיהויה של ה"ליברטי". המרדף מסתיים בלא כלום, ומפקד החיל המאוכזב, אלוף שלמה הראל, יוצא מהמפקדה לסיור בבסיס חיפה.

 

בשעה 11 בבוקר מתחלפת המשמרת ואל"מ איזי רהב, ראש מחלקת המבצעים, מקבל את המשמרת ללא כל ידיעה על קיומה של ה"ליברטי".  עשרים וארבע דקות אחרי השעה אחת עשרה מגיעה הנזיפה מהמטכ"ל: "החוף מופצץ מהים ואתם לא עושים כלום?" .

איזי מזניק את פלגת ספינות הטורפדו מנמל אשדוד בכיוון כללי דרומה - לפורט סעיד, ומוסר למפקד הפלגה, סא"ל משה אורן, שהוראות נוספות יתקבלו.  

הוראות נוספות לא נתקבלו, וכך בסביבות השעה 16:00 פתחו שלוש ספינות הטורפדו בהסתערות הגורלית.


גירסה להדפסהגירסה להדפסה
 
 
ראשי  |  אודות  |  מפעלי ההנצחה  |  ספריה  |  גלריה  |  הרצאות, חוגים וטיולים  |  הארכיון ההיסטורי של קרית טבעון  |  פייסבוק  |  English
Created by Consist