דף הבית | הספריה הדיגיטלית הישראלית | עונת התרבות תשע"ט | לוח אירועים | קטלוג וספריה | הודעות חשובות! | צור קשר | פייסבוק |
דף הבית > הארכיון ההיסטוריגלריה "תמונוטבעון"קריה בצל אלונים > אלחנן ברכיהו (ברוכוב)
הארכיון ההיסטורי
אודות הארכיון
"ישראל נגלית לעין" - אלבומי טבעון
סיפורה של האנדרטה
אירועים ותערוכות
תערוכות במגדל המים ההיסטורי
סיפורי מאבק ותקומה
"זיכרון מקומי" : אנדרטאות זיכרון בקרית-טבעון
"טבעון שלי" - פעילות חינוכית
מסיפורי המקום
שורשים תרבותיים בראי הארכיון
"מסביב"
גלריה "תמונוטבעון"
קריה בצל אלונים
אברהם (בומי) ויזל
משה כצנלסון
אלחנן ברכיהו (ברוכוב)
תמונות מאלבומו האישי
מקורות מים ופיתוחם
ניקוז ביצות עמק זבולון ועמק חפר
הקמת ישובים ברחבי הארץ
הקמת ישובים - קרית עמל וטבעון
פיתוח איזורי וכלכלי
הרחבת אפיק הירדן
ייבוש החולה
יורם שניידר
עמיחי בן-דרור
הרב יהודה אריה זילברשטיין
דוד צור
יצחק קלנברג
ורנר נוימן
קארל רוזנטאל
ד"ר אנזלם פרנק
שלמה בתר
שלום ודבורה חרמון
טבעון
קרית עמל
אלרואי
קרית חרושת
תמונות מן העבר
אלחנן ברכיהו (ברוכוב) (1890-1976)

עורך הגלריה: יגאל אורן, מצוות הארכיון ההיסטורי של קרית-טבעון.

עיבוד ועריכת תוכן: מיכל אורנן, עורכת האתר.

 

 

 

הקדמה:

 

אלחנן ברכיהו (ברוכוב) 

מהנדס אזרחי במקצועו.

שימש כמהנדס הראשי של קק"ל.

ממקימי קרית-עמל וטבעון.

 

 

אלחנן ברכיהו ז"ל נולד בליטא בשנת 1890 לאביו הסופר, המורה והעסקן הציוני אהרן-מיכל ברכיהו. את שנות ילדותו בילה בבית סבו, הרב אבא יעקב הכהן ברוכוב, שם קיבל חינוך תורני. לאחר מכן, למד בבית ספר למסחר באודסה. אחרי שרות צבאי קצר בצבא הרוסי, נסע לננסי בצרפת כדי ללמוד הנדסת חשמל.  בקיץ 1914, בתום שתי שנות לימוד, בא לבקר את הוריו שחיו כבר בארץ ישראל. מלחמת העולם הראשונה עיכבה את שיבתו ללימודים, ועד לסיומה עסק בהוראת המתמטיקה בגימנסיה הרצליה בתל אביב. בזמן הכיבוש העותומני נדד עם תלמידיו מתל אביב לכפר סבא ולחדרה.

 

בתום המלחמה ולקראת המשך לימודיו, התייעץ עם מנחם אוסישקין ועם זאב ז'בוטינסקי בעניין בחירת מקצוע ההתמחות, מתוך רצון להתאים את לימודיו לצורכי הארץ. ז'בוטינסקי הסב את תשומת לבו לכך שהתפתחות היישוב בארץ מותנית בפיתוח מקורות המים שבה. אלחנן שמע לעצתו ובשנת 1919 נסע לארה"ב ללמוד הנדסה אזרחית במכון הטכנולוגי של מסצ'וסטס (M.I.T), תוך שימת דגש על נושא המים. הוא לא הסתפק בכך, והוסיף נסיון מעשי של שלוש שנות עבודה בחברה הנדסית גדולה בניו ג'רסי. בשנת 1925 חזר ארצה.

 

החל משנת 1926, ריכז בידיו את מערכת הפעילויות של המחלקה הטכנית של הקרן הקיימת. מחלקה זו טיפלה בכל הנושאים הקשורים במים בישראל: ייבוש ביצות עמק זבולון, עמק בית שאן, עמק חפר, עמק יזרעאל ובסביבות אגם החולה. כמו כן, טיפל בעבודות ניקוז חקלאי, שמטרתן היה להוריד את גובה מי התהום לעומק מסויים וקבוע מראש, הרצוי מבחינה חקלאית. ברכיהו טיפל בנושאים של אספקת מי שתייה לישובים חקלאיים ועירוניים: חפירת בארות, התקנת מכוני מים, מגדלי מים (ביניה, מגדל המים של כפר יהושע ושל המושב בית שערים), בריכות אגירה ועוד. במסגרת זו, נכללו פעולות אנטי-מלריות שכללו חפירת תעלות ייבוש, ריכוז מי מעיינות, השמדת יתושים והדברתם.

 

כראש המחלקה הטכנית וכמהנדס הראשי של הקק"ל, היה אחראי על החכרת מגרשים לבניית שיכונים עירוניים, להקמת אזורי תעשייה וכן לסלילת כבישים. הוא היה שותף בכל שלבי התיכנון והפיתוח של עמק זבולון: הקמת קרית חיים ואיזור התעשייה של המפרץ, קרית עמל וטבעון, ובשיכון חופי עמק חפר ועוד.

 

לנוכח הצרכים והיקף העבודה הגדל, יזם המהנדס ברכיהו בראשית שנות ה-40, את הקמת "משרד המים" המשותף לקרן הקיימת ולסוכנות ועמד בראשו. המשרד עסק במחקר, בתכנון ובריכוז מידע על מקורות מים בהיקף כלל-ארצי (כולל תוכנית המוביל הארצי).

 

המהנדס אלחנן ברכיהו היה ממקימי חברת "מקורות" ואחד ממנהליה. מפעלה הראשון היה הקמת בריכת המים שבין שער העמקים לבין כפר חסידים, שממנה קיבלו מים תושבי קרית עמל בשנים הראשונות. לאחר קום המדינה, עם הקמת חברת תה"ל (תכנון המים לישראל), היה חבר במועצת המנהלים שלה. בין תפקידיו האחרים, שימש כבא-כוח של קק"ל בוועדה העליונה לניקוז בממשלה וחבר ועד האינג'נרים והארכיטקטים הישראל.

 

בשנות עבודתו האחרונות בקק"ל, עמד בראש מפעל ייבוש החולה, גולת הכותרת של חייו . לגבי דידו, סימל מפעל זה את המאמץ המחשבתי של המוח היהודי "איך להפוך מי-מארה אלה למי-ברכה ואיך להפוך את טריז השממה של ישראל, בין סוריה והלבנון, למצודת יצירה". בזמנו, נחשב מפעל זה לשיא ההצלחה. בעקבותיו גדל שטח האדמה החקלאית ליישובי הסביבה וסולקה הסכנה למחלות קטלניות.

 

בסיפוק רב ולנוכח הצלחת המפעל, כתב ברכיהו במלאת 75 ליסוד המעלה:

"זכו בני בניהם של המתיישבים הראשונים וחלומם התגשם.  ביצות החולה יובשו וים החולה אף הוא הפך לחרבה. השטחים המיובשים הופכים אט-אט לשדות בר ולגני ירק..."

בשנת 1976 נפטר אלחנן ברכיהו והוא בן 86.

 

כתבה: שפרה לשם (עפ"י כתב יד של עפרה קציר, בתו של אלחנן ברכיהו).

 

 

*

 

 

הוכן על ידי שפרה לשם ויגאל אורן, מצוות הארכיון ההיסטורי של קרית טבעון.

 

תודה לעפרה קציר, שבאדיבותה איפשרה לאנשי הארכיון ההיסטורי של קרית טבעון להציץ באלבום הצילומים שלו, המשקפים את פועלו, ולהציגם לציבור הרחב.

 

 

 

 

 

לכניסה לגלריות הקישו על גבי התמונות

 

  

תמונות מן האלבום האישי.

 

 

 

 

 

 

 

מקורות מים ופיתוחם.

 

 

 

 

 

 

 

 

ניקוז ביצות עמק זבולון ועמק חפר.

 

 

 

 

 

 

 

 

הקמת יישובים ברחבי הארץ.

 

 

 

 

 

 

 

 

הקמת יישובים - קרית עמל וטבעון.

 

 

 

 

 

 

 

 

פיתוח איזורי וכלכלי ברחבי הארץ.

 

 

 

 

 

 

 

 

מפעל ייבוש החולה

 

 

 

הרחבת אפיק הירדן.

 

 

 

ייבוש החולה

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 


גירסה להדפסהגירסה להדפסה
 
 
ראשי  |  אודות  |  מפעלי ההנצחה  |  ספריה  |  גלריה  |  הרצאות, חוגים וטיולים  |  הארכיון ההיסטורי של קרית טבעון  |  פייסבוק  |  English
Created by Consist