דף הבית | הספריה הדיגיטלית הישראלית | לוח אירועים | קטלוג וספריה | דרושים | קיץ במרכז ההנצחה | הודעות חשובות! | צור קשר | פייסבוק |
דף הבית > הארכיון ההיסטורימסיפורי המקוםרוח המקום > אתרי מורשת בקרית טבעון
הארכיון ההיסטורי
אודות הארכיון
"ישראל נגלית לעין" - אלבומי טבעון
סיפורה של האנדרטה
אירועים ותערוכות
תערוכות במגדל המים ההיסטורי
סיפורי מאבק ותקומה
"זיכרון מקומי" : אנדרטאות זיכרון בקרית-טבעון
"טבעון שלי" - פעילות חינוכית
מסיפורי המקום
סיפורי תושבים
אירגון ומפעל
אירועים בקורות הזמן
תהליכים מעצבים
רוח המקום
אתרי מורשת בקרית טבעון
אוהל על הגבעה
"המוהיקני האחרון" של "אגודת השומרים"
הצופיות שלנו
שביל ראשית ההתיישבות הדתית - בין טבעון לשדה יעקב
שני אנשים - שתי תפיסות עולם... אותה ארץ
מיתוסים מקומיים על שומרים ורועים
תערוכה במגדל
"הרוח הטבעונית" - שתי נקודות תצפית
דת ואמונה בטבעון
כדורגל בטבעון
שורשים תרבותיים בראי הארכיון
"מסביב"
גלריה "תמונוטבעון"
תמונות מן העבר
אתרי מורשת בקרית טבעון

מאת יגאל אורן

 

 

שלושים ושניים אתרים בעלי ערך היסטורי - מורשתי או ארכיטקטוני-תרבותי - נמצאים ברחבי קרית טבעון.  זוהי כמות יוצאת דופן ביחס לגודלו של היישוב, ולכך סיבה מרכזית אחת: מקומה האסטרטגי של קרית טבעון על גבעות שולטות בין עמקי הצפון למפרץ חיפה, עיר נמל מרכזית מימי המנדט הבריטי ובמדינת ישראל.

 

 

 

ועדת שימור והנצחה בתצפית מעל תל קשיש.

 

 

בזמן מלחמת העולם הראשונה התכוננו הטורקים שמשלו בארץ למכת פתע שתנחית "אלביון הבוגדנית" מכיוון הים, ועל כן הם פינו את הכפר שיח'-אבריק מיושביו וחפרו ברכסי הגבעות מתחם ענק של תעלות הגנה. מתחם ההגנה יועד להדוף התקפה מכיוון מפרץ חיפה. הבריטים אכן הפתיעו והתקפתם הגיעה בספטמבר 1918 מכיוון העורף התורכי, מכיוון "אבו-שושה", היא קיבוץ משמר העמק של ימינו. הגנרל אדמונד אלנבי זכה בתואר אבירות "הויקונט של מגידו" בשל מתקפה זו, וצאצאיו מגיעים תכופות לבקר באזורנו. שרידי תעלות ההגנה התורכיות בסמוך לרחוב יצחק שדה (גבעת הבריכות) הוכרזו כאתר לשימור.

 

עשר שנים לפני פרוץ מלחמת העולם הראשונה חנכו הטורקים את רכבת העמק, שלוחה של הרכבת החיג'זית המפורסמת. תוואי הרכבת, תחנותיה באלרואי וקרית חרושת ושרידיה לכל אורכה הוכרזו אף הם כאתרי שימור, ורעיונות יזמיים חוזים קרונות תיור נעים לאורכה בעתיד.

 

שרידי הכפר הנטוש שיח'-אבריק הצופה אל הנופים המרהיבים של העמק וגבעות חרתייה משכו אליהם אנשים ששאפו להקים במקום יישוב מבוסס מרעה: גרשון פליישר, אריה אברמסון, אפרים ושרה אליאש, ועוד. גם אלכסנדר זייד ומשפחתו תקעו יתד בשיח'-אבריק ובנו שם את ביתם . חברים רבים פקדו את בית משפחת זייד ובין השאר צעירים שהקימו את קבוצת "הרועים". לחולמים אלו הצטרפו גם אנשי בוהמה מתל-אביב, אלכסנדר פן, יונה רסין, משה זמירי ועוד.

 

היה ביניהם גם צעיר בשם בועז פרסוב, אשר באחד הימים, ברעותו את עדרו, טבע במעיין "יצחקיה". ליד קברו, על גבעה הצופה אל עמק יזרעאל, ספדו לו חבריו. לימים הוקמה "אגודת השומרים" ביוזמתם של שומרים ותיקים כמרדכי יגאל, אלכסנדר זייד, ירמיהו רבינא, אביגדור יוסיפון ועוד.  היה זה אך טבעי שכאשר נרצח אלכסנדר זייד מספר שנים אחרי כן הוא נקבר ליד קברו של בועז פרסוב. בהמשך נקברו שם חברים נוספים מ"אגודת השומרים" והמקום הפך לאתר הידוע בשם "קברות השומרים". לימים נבנה ליד מקום זה "בית אגודת השומרים" המשמש כיום את מסעדת "שלו ביער". "בית אגודת השומרים" ואתר "קברות השומרים" הם מאתרי המורשת החשובים באזורנו ומהיותם בשטחה של קרית טבעון הם מיועדים לשימור.

 

תנופת הבנייה העברית ב"קרית חרושת", מושב העובדים "אלרואי" ולאחר מכן גם ב"קרית עמל" הגבירו ביקושים לחומרי בנייה. קבוצת עובדים בשם "קבוצת הצפון" בנתה כבשן לשריפת סיד, חומר בנייה יקר ערך, בכניסה למושב אלרואי. אבני גיר ממחצבות הכרמל הותכו בטמפרטורה של מאות מעלות בכבשן ולאחר שהוטלו אל חביות מים מנחל קישון הפכו לסיד בנייה והובלו בעגלות לאתרי הבנייה. אתר הכבשן הוכרז אתר שימור.

 

 

 

 

כבשן הסיד באלרואי

 

 

 

קיבוץ "אלונים" החל את מסע הקמתו בקרית חרושת, משם עקר לבית זייד ולגבעת "הבונים" של ימינו וביוני שנת 1938 עלו הראשונים אל הנקודה הזמנית  ב"קוסקוס תחתית". חודש אחרי כן נרצח אלכסנדר זייד בדרכו אל הנותרים באתר הזמני של הקיבוץ בגבעת הבונים (רחוב "הבונים" בקרית עמל). באתר נפילתו של זייד קיים גן קטן שיזם ארגון "רוטרי" של קרית טבעון, גם הוא אתר לשימור.

 

ב-18 באוקטובר 1938 הונחה אבן פינה לקיבוץ "אלונים" במקומו הנוכחי ב"קוסקוס עילית". לשם הגברת הביטחון בנו חברי הקיבוץ בדצמבר 1938 מגדל שמירה על גבעה שממול הקיבוץ ("רמת הדסה" של היום) ואיישו את המגדל בכיתת חברים כדרך קבע. מגדל שמירה זה ייחודי בצורתו ומבנהו השתמר עד ימינו ויוכרז כאתר שימור.

 

 

 

חברי ועדת שימור והנצחה

 ליד מגדל השמירה ברמת הדסה.

 

 

 

באותה שנה החלו ראשוני קרית עמל לבנות את בתיהם אולם יריות מגבעה צפונית לכביש חיפה נצרת הטרידום ואיימו על חייהם. הייתה גם בעיה חמורה של אספקת מים והוחלט "להרוג שתי צפרים במכה אחת": לבנות בבנייה עצמית מגדל מים שישמש גם כמגדל שמירה. המגדל נחנך בשנת 1942 וזהו המגדל ברחוב "המגדל". גם הוא מועמד להכרזתו כאתר לשימור.

 

 

 

 

מגדל המים ברחוב המגדל בטבעון.

 

 

 

 

בזמן מלחמת העולם השנייה היו המתקנים האסטרטגיים של בריטניה במפרץ חיפה יעד להתקפות אוויריות של כוחות "הציר" איטליה-גרמניה. על מנת להקטין את  יכולת זיהוי המתקנים הללו מן האוויר הקימו הבריטים מערך "ארובות עשן" שבהן הובערו חומרים מעלי עשן סמיך. אחת מארובות העשן האלו הוקמה בקרית חרושת (כיום ברחוב הרצל) והיא נמצאת ברשימת האתרים לשימור.

 

 

 

 

ארובת עשן נגד מפציצים

שהוקמה במלחמת העולם השנייה, קרית חרושת.

 

 

 

 

מלחמת העצמאות גבתה מחיר יקר בחללי קרבות. בקרית עמל תכנן אדריכל הגנים יצחק אנוביץ גן זיכרון בצומת הרחובות קק"ל-כרמל ובו אנדרטת זיכרון צנועה לחללי קרית עמל. ועד הישוב טבעון הזמין את הפסל דוד פולוס להקים אנדרטה בכיכר "החרות". אנדרטה זו נחנכה בשנת 1952  ועליה תבליטי בטון ברוח התקופה. ועדת השימור וההנצחה כללה את אתרי זיכרון אלו יחד עם מצבת חללי מאורעות שנת תרצ"ח בקריית חרושת ברשימת אתרי השימור.

 

לאחר קום המדינה החלה העלייה הגדולה וברחבי קרית טבעון הוקמו שלוש מעברות עולים- מעברת טבעון, מעברת קרית עמל ומעברת אלרואי. באתר מעברת טבעון, כיום ליד מתנ"ס רמת טבעון, הוצב שלט המספר את סיפור המעברה. אתר זה נכלל באתרי השימור כזיכרון לתקופת העלייה ההמונית.

 

 

 

 

ועדת שימור והנצחה ליד אתר המעברה ברמת טבעון.

 

 

 

 

אחדים ממבני הציבור הראשונים שהוקמו לאחר קום המדינה בקרית עמל וטבעון תוכננו על ידי האדריכל  אלפרד (אל) מנספלד, הידוע בסגנון הבנייה בבלוקים חשופים- פשטות יעילה עם קו קלסי. כזה הוא מבנה הדאר של קרית עמל, אחד המבנים הראשונים של "משרד הדאר", שמנכ"לו הנמרץ באותה עת היה שמעון פרס, כיום נשיא המדינה. חנוכת המבנה בשנת 1952 לוותה ב"מעטפת יום ראשון" שהנפיק דואר ישראל לרגל האירוע. מבנה הדואר נכלל ברשימת האתרים לשימור. גם מבנה קולנוע "זהר" תוכנן בידי אל מנספלד, ונכלל ברשימת המבנים לשימור.

 

 

 

 

בנין הדואר בקרית-עמל

תוכנן ע"י אדריכל אל מנספלד, שנות החמישים.

 

 

 

 

 

בנין קולנוע "זוהר" בקרית-עמל

תוכנן על ידי אדריכל אל מנספלד, שנות החמישים.

 

 

 

 

קרית טבעון התברכה במספר אמנים ידועי שם שהתגוררו בה בתקופות שונות, והשאירו בה חותם ציבורי. יצירתו של הפסל דב פייגין עבור מבנה הדואר בטבעון נוצקה על ידי קבלן הבנייה מרדכי וייס. על מבנה פנסיון "נווה" בכניסה לרחוב הכלניות השאיר האמן מרדכי גומפל יצירת תבליט גדולה. יצירת הרשת "קרית טבעון" בכיכר הבנים אף היא מעשה ידיו של גומפל, כמו גם תבליט בקיר המבנה של הבניין "החדש" בבית ספר קרית עמל. כל היצירות הציבוריות הללו נכללות ברשימת אתרי שימור של קרית טבעון.

 

 

 

 

יצירת הפסל דב פייגין על קיר בנין דואר טבעון

 

 

 

 

 

 

יצירת האמן מרדכי גומפל בפנסיון "נווה" ברחוב הכלניות. 

 

 

 

 

סיכום:

 

ברשימה זו הוצגו חלק מאתרי השימור בקרית טבעון.

המורשת משתרעת על פני טווח של למעלה ממאה שנים, ומלווה את התפתחות היישוב בארץ ישראל והתפתחות הקריה.

 

ועדת השימור הינה ועדה סטטוטורית (ועדת חובה) הפועלת לצד ועדת המשנה לתכנון ובניה על פי "התוספת הרביעית" (תשנ"א) לחוק התכנון והבניה של מדינת ישראל. חמשה עשר חברים מתנדבים מתושבי הקריה  מזהים אתרי מורשת ואוספים את העדויות המצדיקות הכרזתם כאתרי שימור על פי חוק. יו"ר הועדה הינו סגן ראש המועצה המקומית מר שמואל שמחון. מזכירת הועדה לשימור והנצחה הינה מהנדסת המועצה גב' אורה פיסטינר.

 

**  הערה:  המאמר נכתב בשנת 2009

 


גירסה להדפסהגירסה להדפסה
 
 
ראשי  |  אודות  |  מפעלי ההנצחה  |  ספריה  |  גלריה  |  הרצאות, חוגים וטיולים  |  הארכיון ההיסטורי של קרית טבעון  |  פייסבוק  |  English
Created by Consist