דף הבית | קטלוג וספריה | לוח אירועים | עונת התרבות תשע"ט | קיץ לילדים | חגיגת דוקו קיצית | קייטנה למבוגרים | צור קשר | פייסבוק |
דף הבית > הארכיון ההיסטורישורשים תרבותיים בראי הארכיון > חיזקי קאליופי
הארכיון ההיסטורי
אודות הארכיון
"ישראל נגלית לעין" - אלבומי טבעון
סיפורה של האנדרטה
אירועים ותערוכות
תערוכות במגדל המים ההיסטורי
סיפורי מאבק ותקומה
"זיכרון מקומי" : אנדרטאות זיכרון בקרית-טבעון
"טבעון שלי" - פעילות חינוכית
מסיפורי המקום
שורשים תרבותיים בראי הארכיון
"ביידיש זה נשמע יותר טוב"
"ימי בין המצרים" - מבט אישי
"שורשים" - איך מספרים?
חיזקי קאליופי
" ישיש על שולחני "
שירה קדומה ורעננה
"גוי אחד שאל"
"חוג הארץ השלם" מאת רבי שלמה החלמאי : סיפורו של ספר
"האיל" מאת שאול טשרניחובסקי
"להתפרץ עם גרזן"
"מסביב"
גלריה "תמונוטבעון"
תמונות מן העבר
חיזקי קאליופי
כתב: יגאל אורן  

 

 

כתריסר נערות אולפנה יצאו מ"מערת יהודי סוריה" בגן לאומי "בית שערים" ובידיהן לוחות כתיבה ודפי רישום.

"מצאתן משהו?"

"אני מצאתי כתובת אחת", אמרה אחת.

"לא מצאתי כלום", ענתה אחרת.

חיכינו עד שייצאו כולם ונכנסנו אל תוך אחוזת הקבר של יהודי סוריה. צביה, ארנון ואני.

ידענו שיש שמונה כתובות במערה זו. כל אחת מהן היא שדר בן אלף ושבע מאות שנה, שדר המכוון אלינו, הקוראים את הכתובות כיום.

 

נכנסנו בשפיפה אל חשכת המערה והפעלנו פנסים.

אלומות האור פיזזו על קשתות אבן הגיר. ראינו לפנינו אולם כניסה רחב מימדים שממנו מתפצלים בכניסות מקושתות חמשה חדרים. בכל חדר מקמורות, גומחות בעלות תקרה קשתית, ובהן משכבי קבורה עתיקי יומין.

 

למזלנו היה ברשותנו ספר כתובות שהפיקה "רשות הגנים הלאומיים" ביוזמת מנהלת הגן וצוות מתנדבי "גן קהילה".

 

לא בנקל  גילינו את הכתובות. אור הפנס שוטט על חריצי החופרים. לפני עידנים עשו החופרים את המערה בקירטון הרך, במורד הגבעה עליה שכנה עירו של רבי יהודה הנשיא, חותם המשנה. שורשי עצים חודרים פנימה ומשתרגים בנימים דקיקות על קירות המערה, יוצרים אשליה של כתובות. חזזיות ירקרקות מכסות אזורי קיר שונים שאור קלוש מפתח המערה מגיע אליהם.

 

אך הנה לרגע קלטו עינינו אותיות אדומות וגדולות על דופן הקיר.

מיקדנו את אור הפנסים: הצבע המקורי, מבוסס כנראה על תרכובת מינרלית כגון תחמוצת ברזל, בהק באדום על רקע ירוק לבנבן. זיהינו את האותיות היווניות המוכרות לנו ממשוואות המתמטיקה: "כפא, אלפא, למבדא, פי...." את משמעות הכתובת פיענחו עבורנו לפני ארבעים וארבע שנים החוקרים משה שוובה וברוך ליפשיץ.

 

הבטנו בכתובת וקראנו בספר הכתובות את התרגום לעברית:

 

"חיזקי קאליופי הגבירה מגבל

אין איש בן אלמוות"

 

בתמונה: המוזה קאליופי (באדום) עם אחותה אורניה (בכחול)

ציור של סימון וואה משנת 1634 (ויקיפדיה)

 

 

הקרבה בין צליל השפה העברית ושפת יוון העתיקה מסגירה את מוצאן המשותף.

"קאל-יופי" בתרגום לעברית: " בעלת קול יפה".

 

במיתולוגיה היוונית תשע מוזות, בנותיו של זאוס, ראש האלים.

החכמה מכולם, בעלת הקול היפה והמשכנע היא קאליופי, הפטרונית של השירה האפית, המספרת את קורותיהם של אלים וגיבורי החיל.  חוכמתה וכוח השכנוע של קאליופי בעלת הקול היפה זכו לתהילת עולם כאשר גישרה בהצלחה סכסוך בין שתי אלות תקיפות באולימפוס: אפרודיטה ופרספונה שהתחרו על ליבו של אדוניס .  זאוס, שהסכסוך המריר טרד את מנוחתו ביקש מקאליופי לפתור את הבעיה. היה זה "משפט שלמה" של שלשה בעלי עניין, וקאליופי אכן עשתה זאת ולהלן עיקרי פסיקתה:

"אדוניס יבלה שליש מזמנו עם אפרודיטה, שליש מזמנו עם פרספונה ובשליש הנותר יבלה עם מי שיחשק".

זכתה קאליופי לכך שאחד האסטרואידים הגדולים המקיפים את השמש קרוי על שמה.

 

לפנינו מונח מקומה לעולמים של הגבירה קאליופי מגבל.

האם היא מבנות עמינו? והיכן גבל?

גבל, אשר כונתה בפי היוונים "ביבלוס" (על שם הפפירוס ששימש לעשיית ספרים-ביבלס), היא עיר עתיקת יומין המוזכרת בתנ"כ: "זקני גבל וחכמיה היו בך, מחזיקי בדקך..." (יחזקאל, כז, ט).

גבל הקרויה כיום ג'וּבֵיל היא עיר נמל בלבנון ונמצאת בין ביירות לטריפולי. מקדשי אדוניס בגבל הפכו אותה למוקד עלייה לרגל בתקופה ההלניסטית, ובתקופה הרומית היא שימשה כמרכז מסחרי ודתי.

 

קרוב לודאי שהגבירה קאליופי היתה אשה נכבדה ממשפחת סוחרים יהודים מצפון סוריה. השפעת ההלניות על התרבות היהודית נפוצה באותה תקופה בכל שכבות העם ושמות יווניים היו מקובלים אפילו אצל חכמים.

 

השם קאליופי היה כנראה שם נפוץ בעירו של אדוניס, ונוכל אך להעריך את נחישות ההחלטה של בני המשפחה אשר החליטו להוביל את ארונה של אמם היקרה מאות קילומטרים דרומה, ולהטמינה באחוזת הקבר המשפחתית ליד מקומו של רבי יהודה הנשיא.

 

"אין איש בן אלמוות"- מהדהד הכתב האדום ומזכיר את דברי "קהלת": "דור הולך ודור בא והארץ לעולם עומדת" (קהלת א,ד): כל מעשינו על האדמה הם רגע חולף ביקום נצחי.

ההיה בכך מזור לנפשה של קאליופי ?

זאת איננו יודעים, אך משפט זה החוזר ומופיע בכתובות נוספות ב"בית שערים" היה משמעותי עבור בני משפחתה שביקשו להעבירו לעינינו ממרחק של י"ז מאות שנים.

 

 

מקורות:

ספר "כתובות" בהוצאת גן לאומי "בית שערים".

האנציקלופדיה החופשית באינטרנט "ויקיפדיה".

 


גירסה להדפסהגירסה להדפסה
 
 
ראשי  |  אודות  |  מפעלי ההנצחה  |  ספריה  |  גלריה  |  הרצאות, חוגים וטיולים  |  הארכיון ההיסטורי של קרית טבעון  |  פייסבוק  |  English
Created by Consist