דף הבית | קטלוג וספריה | לוח אירועים שנתי | הודעות חשובות! | אירועי השבוע הקרוב | יום הזיכרון תשע"ח | צור קשר | פייסבוק |
דף הבית > גלריהארכיון תערוכות וקטלוגים > 3 תערוכות יחיד
גלריה
אודות הגלריה
עכשיו בגלריה
תערוכות בקומה העליונה
סיורי אמנות
הרצאות על אמנות ישראלית ועכשווית
תערוכות במגדל המים
תערוכות תלמידים
ארכיון תערוכות וקטלוגים
"אנתולוגיה" - נעמה בן יוסף
"בית גידול"
"הולך אל עצמו"
"העיקר לא להיות צבוע"
"חיות אחרות" ; "על ההתבוננות"
"חיות רחוב" ; "אנתולוגיה"
"יפה להחריד" ; "מחוזות זיכרון"
"כבר חוזר" ; "יהיה בסדר"
"מתחת לשטיח" ; "הצלם הקטן"
"סיפור כיסוי" ; "עטויות"
"עבודה זרה" ; "סדרים"
"שטח הפקר" ; "שכול ומחול"
"שיעור באמנות" ; "דיוקנאות"
אלפיים ומאה עוקבים
אש קטנה וחלב
אתי אברג'ל "ברוש לאור ירח"
דורית רינגרט
חיות רחוב - ליבי קסל וטליה סיוון
מוצק SOLID
מראה דרך
נטה צפון על תוהו ; חצי עיגול שלם
ניר דבוראי
ענבל ניסים
שלוש תערוכות יחיד
שני ציירים
תערוכת גאלה 2017
תערוכת מכירה - ערב גאלה, פברואר 2016
אריק בוקובזה - צבאות
יצחק גולומבק
ורוניק ענבר
"יופיו של הצער"
טיטאטאן
"תחנות הראווה של הזמן" ; "שקט"
"אני מפה"
עבודות מוקדמות - אורי קלוס
"יבשה"
"לא כאן לא עכשיו"
"משענת זרה"
"דברים"
יחיד/רבים - תערוכה קבוצתית
שבע שנים - רם סמוכה
"סיריוס" - אלה ליטביץ
"Not For Sale"
"מצליבים שפתניים מורכבים"
"גיא היה פה"
"המראה הטבעי"
3 תערוכות יחיד
Getaway
"ניסויים בחלל סגור"
"חשבונות פתוחים"
"מנגינה גרמנית" : שוקה גלוטמן
תערוכת צילום : ליטל זקין
תערוכת צילום : דנה פורת
תערוכת צילום - עמירם ערב
"נעורים"
כל המקומות הנפלאים ההם
"יום טוב ללבבות"
האגף לתכנון ומאגיה
קונסרב
"אנטילופה אוסטרית" ; "רצפת הייצור"
"מתעסקות עם אלוהים"
"לאורך ולרוחב"
"טבע שני" : תערוכת צילום
"עין בעין" ; "NEVERLAND"
אירופה, אירופה?
לעתים קרובות הוא דיבר על לעזוב
כבר באים - Coming Soon
תחריט
נופי סף
עשרים השנים הראשונות - תערוכת מחווה לאסתי רשף
תנאים
פעילויות בגלריה
מפגשים וימי עיון


בסיוע משרד התרבות והספורט
3 תערוכות יחיד

 

3 תערוכות יחיד

 

פטמה שנאן :  ארגמן

יעל יוהס :   ברמודה

עלמה שניאור :  עבודות וידאו

 

9.7.11 - 28.5.11

 

להגדלה הקליקו על התמונה

 

 

 אוצרת: טלי כהן גרבוז

 

 

פתיחה ושיח גלריה :  שבת 28.5.11 בשעה 11:30

 

  

1.

 

פטמה שנאן  

 

ארגמן

 

פטמה שנאן היא ציירת של אור. לפני שמדברים על השטיחים הארוגים, הנמצאים כמעט בכל הציורים כנושא וכרעיון, צריך לומר משהו על האור. כתמים בהירים כמו רעידות של אוויר ממסכות בין העין לבין הנמצא בציור. הכל מואר רך, עדין ולא פוצע ובכל זאת אור מקומי ומוכר.

האור של פטמה שנאן, ציירת דרוזית צעירה, זוהר מתוך השטיחים התלויים על גדר בחוץ, מבליח מאחורי הנערה העומדת על ארבע ומשרטטת בגיר סימני קלאס על גבי השטיח. באחד מציורי הדיוקן העצמי שלה, הופכים זהרורי האור את שערה לחלק ממרקם השטיח שמאחוריה.

פטמה שנאן מציירת שטיחים ומסבחות - שני אלמנטים מרכזיים בתרבות המזרח תיכונית. אמה נהגה ליצור עבודות יד ברקמה, סריגה, קליעה. פטמה אורגת שטיחים במכחול. שטיח מצויר אינו תובע לעצמו עבודות ניעור, חביטה ושאיבה, אבל הוא מצויר לפרטיו בעמל ובשקידה סבלנית על כל פרט ותבנית. השטיחים, הנמצאים בציורים כמעט תמיד מחוץ למקומם ה'טבעי' בבית, מטופלים בציור כישות נפרדת על גבי הרקע. בתים, שערים ועצים מצוירים ביד קלה הרושמת ומניחה כתמי צבע. השטיח התלוי על הגדר נוכח שם כאלמנט בעל משקל ובר-מישוש.

איך מדברים על תפקידי הנשים בחברה מסורתית פטריארכאלית.  המכחול אינו נשק ואפילו אינו נול אריגה. הוא חסר פונקציה ותועלת מלבד סיפוק צרכי הרוח של המצייר והצופה. מעשה הציור של פטמה שנאן הוא מלאכת כפיים חתרנית המעלה אל פני השטח את היופי לצד הצער, באופן שאפשר לדבר על שניהם.

זוהי תערוכת היחיד הראשונה של פטמה שנאן, מלגת הגלריה במרכז ההנצחה לבוגרת מצטיינת של המכון לאמנות במכללת אורנים לשנת תש"ע, מחזור 2010. במקביל מוצגות בימים אלה כמה מעבודותיה של שנאן במספר תערוכות קבוצתיות בארץ ובחו"ל.

 

 

 

 

 

2.

 

עלמה שניאור  -  עבודות וידאו

 

אני מסתכלת שוב בעבודות הווידאו של עלמה שניאור והאופציה שהיא מציעה מרגשת אותי. מרחפת במטבח בריקוד מלחמה מלא עוצמה, בכל יד מקל-לחמניה שבאמצעותו תכה באויב לא קיים. ובכל זאת אין כאן הגחכה. לא בדיחה על מצבה של האשה. מן הסתם בגלל עוצמת המחול, הדיוק בעריכה, הרצינות והשליטה המוחלטת שלה בכל הסט.

שפת הדיבור של עלמה שניאור נמצאת בתווך בין הפעיל לסביל, בין הגוף הנשי כמקור של כוח למופע שנראה, על פניו, סבילות וקבלה. זוהי שפה מורכבת. התווך הוא איזור פחות מוכר באמנות הפוסט מודרנית. קל יותר לקרוא את הלן ון מין או את סינדי שרמן, אמניות שעוסקות בעניינים קרובים לזה של עלמה, אלא שהתוצר שלהן - הצילום, בדרך כלל מתמלל את עצמו לדעת.

 שניאור מביאה לחזית את גוף עצמה כשלמות המודעת ליכולות שלה, מרחפת ובו בזמן נוכחת כמסה. מקרה התווך, האמצע, מתקיים כשנוכחות הגוף הנשי הארוטי, שלה או של קבוצת הנשים בעבודה 'נימפות', עובר למימד רביעי, בו אפשר להיות נוכחת-נעדרת: לשתות קפה בסלון בחברת שני גברים בעבודה 'שבת בבוקר', ואז לקום ולרקוד מול המצלמה בעוד הם ממשיכים בשיחה כמעט מבלי להתייחס.  האם הריקוד הוא תביעה לנוכחות ולקבלה, או שזהו ניתוק מטפורי אל מקום אחר, פרטי, משוחרר לגמרי.

 

 

 

 

 

3.

 

יעל יוהס

 

ברמודה

 

סדרת הצילומים של יעל יוהס היא יומן מסע בין חוץ לפנים, בין העולם הממשי למדומין. עבודתה נעה בין מסורת צילום הנוף האמריקאי, לבין מבטים אקראיים אל החולף, המצוי בקרבת מקום, בזווית העין ומחוץ לתודעה.

שמה של התערוכה, ברמודה, הוא שמו של שומקום. בולען המצוי מחוץ לזמן ולתוכניותיהם של בני אדם ולכן הוא נצחי ובלתי קיים, מוכר ובאותה עת מנוכר וזר.

בנייתו של גוף עבודה אינה תמיד בגדר 'פרויקט'. בצילום העכשווי, בו המצלמה היא כלי בעל יכולת ספיגה עצומה, ה'אני המתבונן' מקבל מקום אחר, מרכזי יותר. עבודת הצילום של יעל יוהס נעשית בתוך החיים, ביומיום העסוק ובפנאי המאפשר הישענות אחורה. החיבור בין העבודות אינו נוצר באמצעות נושא, אלא דרך המבט הפרטי, העושה שימוש בפרקטיקות צילום שונות כדי לייצג עולם. יעל יוהס מביטה אל פיסות המציאות במעין פליאה מהורהרת. לא דרמות. רגעים קטנים כמו ראש הנערה היושבת לבדה באולם המתנה ריק בטרמינל, כשהעין נמשכת מאליה אל סימן ה @ הכחול המזדהר לבדו, נטול הקשר.

עד לשנות ה-80 היה מקובל להשתמש במושג 'ראיה צילומית' כדי להגדיר יכולת או כושר מסוים של אדם עם מצלמה לכנס רגע, קומפוזיציה, אור, לכלל מהות. הראיה הצילומית של יעל יוהס אינה קיימת לשם עצמה, אלא היא שיקוף של עולם פנימי שבו נופים צחיחים הופכים לעתים למרחבי שלג ופסולת הנשרפת בעביט - לקלחת שיקויי מכשפות. 

 

 

טלי כהן גרבוז 

 

מאי  2011

 

 

כתבה אודות התערוכה מאת דני בן-שמחון - מתוך מגזין "אתגר"

 

 

 


גירסה להדפסהגירסה להדפסה
 
 
ראשי  |  אודות  |  מפעלי ההנצחה  |  ספריה  |  גלריה  |  הרצאות, חוגים וטיולים  |  הארכיון ההיסטורי של קרית טבעון  |  פייסבוק  |  English
Created by Consist