דף הבית | הספריה הדיגיטלית הישראלית | עונת התרבות תשע"ט | לוח אירועים | קטלוג וספריה | הודעות חשובות! | צור קשר | פייסבוק |
דף הבית > הארכיון ההיסטורי"זיכרון מקומי" : אנדרטאות זיכרון בקרית-טבעוןאנדרטת אלכסנדר זייד > אנדרטת השומר אלכסנדר זייד - המקום והזמן
הארכיון ההיסטורי
אודות הארכיון
"ישראל נגלית לעין" - אלבומי טבעון
סיפורה של האנדרטה
אירועים ותערוכות
תערוכות במגדל המים ההיסטורי
סיפורי מאבק ותקומה
"זיכרון מקומי" : אנדרטאות זיכרון בקרית-טבעון
אנדרטת אלכסנדר זייד
אנדרטת השומר אלכסנדר זייד - המקום והזמן
אנדרטה לזכרם של חללי קרית חרושת : בני המשפחות גוטרמן ושפיגלר ז"ל
מצפה לזכרו של הנוטר יוסף פינקלשטיין ז"ל
"גן המגן" : אנדרטה לזכרם של בני קרית עמל שנפלו במלחמת העצמאות
"גלעד" : אנדרטה לזכרם של חללי טבעון במלחמת העצמאות
"גן הזיכרון" והאנדרטה המרכזית לחללי מערכות ישראל בקרית טבעון
גן לזכרו של אלי כהן הי"ד
מרכז מבקרים : האנדרטה לזכרו של ניר כהנא ז"ל
"בשביל אילן" : אנדרטה לזכרו של אילן גבאי ז"ל
רשימת מקורות
"טבעון שלי" - פעילות חינוכית
מסיפורי המקום
שורשים תרבותיים בראי הארכיון
"מסביב"
גלריה "תמונוטבעון"
תמונות מן העבר
אנדרטת השומר אלכסנדר זייד - המקום והזמן

מאת יעקב שורר

 

 

"חוץ מן ההיסטוריה שהיא מבקשת לשלב בנוף יש לכל אנדרטה היסטוריה משלה,

שאינה חלק מן הסיפור שהאנדרטה מבקשת לספר" (מעוז עזריהו).

 

 

 

 אנדרטת זייד, צילום משנות ה-50, ברקע בתי קרית עמל

 (צלם: צבי פייגין) 

                                                                   

 

 

על גבעת שיח' אברק, מעל עתיקות בית שערים, ניצבת האנדרטה לזכר השומר אלכסנדר זייד. האנדרטה מבטאת את דמותו של האיש שהיה לאגדה עוד בחייו1, ומבטאת נאמנה גם את האתוס הציוני של תקופתה. היא מעוצבת בסגנון המוכר בכינוי "אנדרטת הפרש", שהיה נפוץ ברחבי אירופה מימי רומא העתיקה ועד המאה ה-20. מאות אנדרטאות כמותה מנציחות את שליטי אירופה וגיבוריה2. לעומת זאת בישראל, האנדרטה הצנועה של זייד היא כמעט היחידה מסוגה (בסקטור היהודי, ואילו בסקטור הדרוזי נוצרו לאחרונה עוד שתי אנדרטאות כאלה). היא זכתה לפרסום רב, ומושכת עד היום מבקרים רבים מאוכלוסיות שונות.

 

מיהו האמן שיצר את האנדרטה? מתי ואיך הקים אותה? איך הפכה להיות חלק חשוב מן "הנוף הייצוגי" של תולדות הישוב? ומה קרה לה בשנים האחרונות?

 

 

 

האמן וסיפור האנדרטה

 

את האנדרטה יצר האמן דוד פוֹלוּס, שעלה מרוסיה בשנת 1922 והצטרף ל"גדוד העבודה". יחד

עם חבריו עבר כחוצב וסתת אבן, ובמחצבות מגדל-צדק יצר את פסלו הראשון בארץ - פרוטומה של א"ד גורדון. בשנים 1938-1936 יצר את הפסל "דוד הרועה", הניצב במרכזו של קיבוץ רמת דוד, ובשנים 1941-1940 הקים את האנדרטה לזכר השומר אלכסנדר זייד, שנרצח ב-1938. בשנת 1945 יצר את הפסל "ישראל סבא" בקיבוץ בית אורן, וב-1953 את הפסל "רחל אמנו" בקיבוץ רמת רחל3. גם הפסלים האלה, כמו אנדרטת זייד, הם "פסלים פטריוטיים", ובהתאם לכך נעשו בסגנון ריאליסטי.

 

אנדרטת זייד הוקמה ביוזמת האמן דוד פּוֹלוּס, שנעזר בבני משפחת זייד ובחבריהם4. יפתח זייד, בנו של אלכסנדר, מספר שיום אחד הופיע פּוֹלוּס והציע להקים פסל להנצחת אלכסנדר זייד, שהכיר אותו בירושלים. הוא עשה הסכם עם המשפחה, וצפורה זייד (אלמנתו של אלכסנדר) הצליחה לאסוף מגורמים שונים תרומות למימון העבודה5.

 

במשך כשנתיים התגורר האמן אצל משפחת זייד, ויצר את הפסל בקומת-הקרקע של הבית הסמוך, ביתו של משה יפה. כמודל לעיצוב הפסל השתמש דוד פּוֹלוּס בסוס של משפחת זייד, שחלוצה צעירה ישבה עליו כדוגמנית לרוכב. תחילה הקים פסל מחומר, אך זה התמוטט, ואז הקים משה יפה מסגרת חדשה, וקשר את הפסל בחוטים חזקים לתקרה לבל יתמוטט שוב. משה יפה, שהיה בנאי אמן, סייע רבות לפּוֹלוּס גם בפתרון של בעיות טכניות נוספות, וכנראה הוא שבנה במו ידיו גם את במת-האבן שהפסל ניצב עליה6.

 

 

 

 הצבת האנדרטה  ביולי 1941.

ליד הפסל נערים מקיבוץ עין חרוד

(ממקימי קיבוץ "אלונים")

 שסייעו לפולוס בהצבת הפסל    

 

 

 

במחקרה קובעת ד"ר אילנה שמיר4  שפּוֹלוּס עיצב את הרוכב לפי תמונה של זייד. לדעתי, היתה לו אולי השראה אחרת. בשנת 1933 נוסדה בשיח' אברק "אגודת השומרים". אלכסנדר זייד, השומר הוותיק והנערץ, היה מיוזמי הקמת האגודה החדשה, ביתו שימש כאכסניה לוועידת היסוד שלה, והוא נמנה עם מנהיגיה7. ביוני 1935 הוציאה האגודה את הגיליון הראשון של "עלון השומרים", שהוגדר "כלי מבטא ספרותי לענייני אגודת השומרים בארץ-ישראל". כעבור שנה, משעיצבו מחדש את עמוד-השער של הירחון, הופיע עליו סמל בדמות שומר רכוב על סוסו ומשקיף על סביבתו.

 

 

 

 עמוד השער של הירחון "עלון השומרים"

 שהופיע שנה לפני רצח אלכסנדר זייד

 

 

האנדרטה של זייד, שהוקמה מספר שנים מאוחר יותר, דומה מאוד לאותו סמל שבשער "עלון השומרים". ייתכן שהאמן דוד פּוֹלוּס שאב השראה מהסמל של העלון, או שהוא וגם המעצב האלמוני של העלון שאבו השראה מתמונה כלשהי של אלכסנדר זייד הרכוב על סוסו, תמונה שלא נמצאה עד היום.

 

 

 

המסרים של האנדרטה

 

לפי פרופ' מעוז עזריהו "כשמדובר באנדרטאות לנופלים במלחמה על הטריטוריה הלאומית, הרי המסר העיקרי של האנדרטה הוא בעצם קיומה בנוף... האנדרטאות לנופלים מבטאות באופן המובהק ביותר את תחושת הבעלות של היהודי הישראלי על הטריטוריה שהוא רואה בתור מולדתו, בה בעת מספרת האנדרטה את סיפור חידושו של הקשר מן ההיבט הדרמטי ביותר שלו - הקורבן שנדרש כדי לממש את התביעה הזאת"8.

 

אנדרטת זייד הוקמה בשנים 1941-1940 בראש הגבעה ליד מבנה ישן של קבר-שיח' (שיח' אַבְּרֵיק שיש המנסים לזהותו כברק בן-אבינֹעם), מעל שרידי העיר היהודית בית-שערים. החפירות הארכיאולוגיות בבית שערים, מן החפירות הראשונות בארץ שנערכו בידי משלחת יהודית, החלו כבר ב-1936, כנראה במידה רבה בזכות יוזמתו ועידודו של אלכסנדר זייד.

 

 

 

 

 

ביתו של אלכסנדר זייד ליד שרידי בית הכנסת בעיר בית שערים העתיקה

האנדרטה ניצבת סמוך מאוד לבית משפחת זייד, לא-הרחק מהמקום שאלכסנדר נרצח בו. היא נראית ממרחקים, וממנה אפשר לצפות לעבר סג'רה (אילניה) ומסחה (כבר-תבור) - המקומות הראשונים שארגון "השומר" פעל בהם, וגם לכיוון תל-עדשים - המושב שייסדו חברי "השומר" (המקומות עצמם אינם נראים מהתצפית).

 

 

 

אנדרטת זייד מלפנים ומבט לאחור

צילם: שמואל הכהן

 

 

 

 

האנדרטה בנויה מבימה העשויה אבן טבעית , ועליה ניצב פסל של השומר הרכוב על סוסתו הנאמנה ומשקיף על נופי הסביבה. בצידה האחד של במת-האבן שהפסל ניצב עליה, קבוע תבליט המתאר איכר חורש את אדמתו, ובצידה הנגדי תבליט של רועה. בחזיתה מוצב לוח עם כתובת " אלכסנדר זייד שומר בישראל". המכלול מבטא היטב את האידיאולוגיה של ארגון "השומר", המשלבת את עבודת-האדמה, המרעה והשמירה9.

האנדרטה של זייד תואמת יפה את כל "מאפייני האנדרטה" שמונה מבקר האמנות ד"ר גדעון עפרת10:

  • היא מציינת מקום, אֵירוע וזמן מסוימים.
  • בעלילתה היא סימול של דראמה: התנגדות, אידיאליזם, הקרבה, גורל.
  • גיבור האנדרטה הוא סמל מופת ומוסר.
  • האנדרטה חיובית, בלתי-מורכבת, חד-משמעית.
  • היא מבטיחה את נצחיותו של האירוע ההיסטורי החולף, בהולידה מחדש - בטקס פולחני - את גיבורי האירוע ואת הצופים.
  • היא בולטת מעל סביבתה, בבחינת תזכורת-קבע. האידיאל שלה הוא להקרין את עצמה על סביבתה, להקרין אתיקה יותר מאשר אסתטיקה.
  • היא דידקטית: "כזה ראה וקדש!", "צא ולמד!".
  • האנדרטה היא לפיסול מה שההמנון למוזיקה: היא מלכדת, מחזקת ומרוממת, ונוסף לכך היא גם מחויבת בכלליות של מכנה משותף סגנוני רחב, לעיתים נמוך.
  • האנדרטה מחויבת בקישור פיזי ומטאפיזי. להבדיל מפסל, הניצב מטבעו על הארץ, הרי האנדרטה - שורשיה אמנם באדמה (במתים, באדמה כגורל וכאם גדולה) וראשה בשמים (בעולם האֵלים). האנדרטה מאחדת אדמה ושמים.

 

 

 

אנדרטת זייד והאתוס הציוני

 

האנדרטה של זייד מסמלת את הקשר המחודש שנוצר בין "היהודי החדש" (שזייד מיצגו נאמנה) ובין אדמת מולדתו העתיקה (שביטויה המובהק נחשף בבית-שערים) - את ההיאחזות בקרקע, את העמידה האיתנה, הגבורה וההקרבה, ואת המיתוסים של "דם - אדם - אדמה" ו"מעטים מול רבים". בכל אלה מהווה אנדרטת זייד ביטוי נאמן לאתוס הציוני של תקופתה.

 

לפי פרופ' יהודית תידור-באומל ממלאת ההנצחה מספר תפקידים בעת ובעונה אחת: "תפקידה האחד הוא סוציולוגי-פונקציונאלי: עצם העשייה המשותפת יוצרת מקור לליכוד ולהמשכיות. תפקידה השני הוא סוציולוגי-חינוכי: ההנצחה היא כלי לטיפוח אתוסים ולהעברתם מדור לדור. תפקידה השלישי הוא פסיכולוגי-תיאולוגי: באמצעות טקסים ויצירת במות-פולחן משתלבת ההנצחה בדפוסי אמונה קיימים או מציבה להם תחליף. בכך היא תורמת רבות לתהליך ההתאוששות ולחיפוש נחמה לאחר אסון. כל אחד משלושת התפקידים מוצא את ביטויו היהודי באנדרטאות לזכר הנופלים: העשייה המשותפת בעת הקמתן, העברת האתוס הלאומי בעצם מהותן, התרומה להתאוששות שמעניקים הפולחנים הקבועים הנוצרים סביבן"11.

 

 

 

גני הילדים של קרית טבעון נהגו לעלות לאנדרטה זייד בחגיגות יום העצמאות.

צילום משנות ה-50 במרכז הגננת פנינה אמיתי שהעבירה את התמונה לארכיון

 

 

כדי שאנדרטה תמלא את מטרות ההנצחה דרושה אינטראקציה בינה לבין הציבור, ומבחינה זו זכתה האנדרטה של זייד להצלחה רבה: מיום הקמתה ועד היום היא מהווה "אתר עלייה לרגל", ממוסד וספונטאני.

 

 

ביקור ראשי המועצות הערביות 1983

באדיבות ראש המועצה דאז עמיחי בן דרור

 

 

 

טיולים של בתי-ספר היו ומהווים עד היום מרכיב חשוב בבניית הקשר של התלמיד לארץ-ישראל ובהקניית התודעה הלאומית. בשנות ה-40 וה-50 הגיעו טיולים רבים של בתי-ספר לאנדרטת זייד, וחלקם זכו אף להיפגש עם צפורה זייד ולשמוע מפיה סיפורים על חייו ומעשיו של אלכסנדר.

 

הקרן הקיימת לישראל גילתה עניין רב בחינוך הציוני, ואף הקימה לצורך זה כבר בשנת 1927 את 'ועד המורים בארץ-ישראל למען הקק"ל'12. בהמשך הוקמה 'תנועת המורים למען הקק"ל', שבין היתר הוציא לאור ספרים, חוברות, פלקטים, גלויות ובולים - במטרה לתרום לחינוך הלאומי, ולהציג את ארץ-ישראל במרכז העשייה החינוכית. במסגרת פעילותה היא הפיקה גלויה מיוחדת להנצחה אלכסנדר זייד. גלויה זו חולקה לתלמידים בעת שביקרו בגבעות זייד. כן הוציאה לאור את הספרון "אלכסנדר זייד, שומר יערות הקק"ל".

 

 

 ברכת שנה טובה משנות ה-50

 

 

 

בעקבות הטיולים המאורגנים של בתי הספר ושל תנועות-הנוער פקדו את האנדרטה במסגרות מאורגנות גם אוכלוסיות אחרות - חיילי צה"ל, עולים חדשים ועוד. למען העולים הוציאה ההסתדרות הציונית העולמית את הספרון "אלכסנדר זייד דמות ותקופה", שהופיע במהדורה מיוחדת בעברית קלה ומנוקדת. כתב אותו הסופר והמחנך הנודע אליעזר שמאלי, שחיבר בשעתו על אותו נושא את הספרים "אנשי בראשית" (הופיע לראשונה ב-1933, חמש שנים לפני רצח זייד) ו"אלכסנדר זייד שומר בישראל".

 

 

 

תחרות כדור עף ע"ש אלכסנדר זייד  בהשתתפות נבחרת של חיילי הבריגאדה 

 

 

 

נוסף לעיצוב התודעה וטיפוח הזהות ברמה הלאומית, יש לכל ישוב תרבות זיכרון מקומית, התורמת לגיבוש המסגרת והזהות של הקהילה המאורגנת. ואכן, האנדרטה של זייד מהווה חלק חשוב בתרבות הזיכרון המקומית של קרית-טבעון. עד היום מופנים התלמידים לקרוא את "אנשי בראשית", פוגשים את בני משפחת זייד בביתם, וכמובן מבקרים באנדרטה בטיולי בית הספר וגם במסגרת תנועות-הנוער הפועלות עדיין בקריה.

 

 

צעירי 'מעלות טבעון' של הקהילה הרפורמית מארחים משלחת נוער משיקגו

 (מתוך "העיר רצוי ומצוי - 5.8.2011)

 

 

 

הערות וביבליוגרפיה

 

  1. צור מוקי, "שיח' אבריק - תחנתו האחרונה של אלכסנדר זייד" סיפורי בתים, משרד הבטחון - ההוצאה לאור, 1988.
  2. מישורי אליק ועדה טיבר, אמנות הרנסנס באיטליה (יחידה 7) האוניברסיטה הפתוחה 1991.
  3. מוזיאון הרצליה, מקורות הפיסול בארץ-ישראלי (1939-1906), 1990.
  4. שמיר אילנה האנדרטה לנופלים במערכות ישראל - הנצחה וזכרון, חיבור לשם קבלת תואר דוקטור לפילוסופיה, אוניברסיטת תל- אביב, 1994.
  5. ראיון של המחבר עם יפתח זייד 16.11.1998.
  6. ראיון של המחבר עם מיכל יפה 15.11.1998.
  7. שפר אורי, "אגודת השומרים בשייח' אבריק", גבעות אלונים-טבעון, החברה להגנת הטבע, 1990.
  8. עזריהו מעוז, "האנדרטה כמצבת זכרון", יהדות זמננו 318-315.10, תשנ"ו.
  9. שמיר אילנה, הנצחה וזכרון, עם עובד, 1996.
  10. עפרת גדעון, "על האנדרטה ותרבות-המקום", קו, כתב-עת לאמנות 4/5: 62-58, 1982.
  11. תידור-באומל יהודית, מאמר בקורת על ספרה של אילנה שמיר (לעיל 9) ציון ס"ב (ד): 440-437, 1997.
  12. יורם ברגל, מולדת וגיאוגרפיה במאה שנות חינוך ציוני, ע' 76-49; 87-80. עם עובד 1993.

 

צילומים

באדיבות הארכיון ההיסטורי של קרית טבעון שבמרכז ההנצחה


גירסה להדפסהגירסה להדפסה
 
 
ראשי  |  אודות  |  מפעלי ההנצחה  |  ספריה  |  גלריה  |  הרצאות, חוגים וטיולים  |  הארכיון ההיסטורי של קרית טבעון  |  פייסבוק  |  English
Created by Consist