דף הבית | קטלוג וספריה | לוח אירועים שנתי | הודעות חשובות! | אירועי השבוע הקרוב | קייטנה למבוגרים | צור קשר | פייסבוק |
דף הבית > הארכיון ההיסטורישורשים תרבותיים בראי הארכיון > "ביידיש זה נשמע יותר טוב"
הארכיון ההיסטורי
אודות הארכיון
"ישראל נגלית לעין" - אלבומי טבעון
סיפורה של האנדרטה
אירועים ותערוכות
תערוכות במגדל המים ההיסטורי
סיפורי מאבק ותקומה
"זיכרון מקומי" : אנדרטאות זיכרון בקרית-טבעון
"טבעון שלי" - פעילות חינוכית
מסיפורי המקום
שורשים תרבותיים בראי הארכיון
"ביידיש זה נשמע יותר טוב"
"ימי בין המצרים" - מבט אישי
"שורשים" - איך מספרים?
חיזקי קאליופי
" ישיש על שולחני "
שירה קדומה ורעננה
"גוי אחד שאל"
"חוג הארץ השלם" מאת רבי שלמה החלמאי : סיפורו של ספר
"האיל" מאת שאול טשרניחובסקי
"להתפרץ עם גרזן"
"מסביב"
גלריה "תמונוטבעון"
תמונות מן העבר
"ביידיש זה נשמע יותר טוב" : על המשורר אברהם סוצקבר

מאת יגאל אורן

 

 

לשפה בכלל ולמוזיקה של השפה בפרט יש קשר עמוק לתרבות העם הדובר בשפה זו. (כך על פי גיא דויטשר, חוקר שפות מחונן).

עמי המזרח התיכון חמי המזג ידברו בשפה גרונית חותכת ומתחכחת.

במרכז אירופה השפה הגרמנית מדוייקת וחסכונית במילים.

האיטלקית מתנגנת כ"טרנטלה" ממש כדובריה הרומנטים חסרי התקנה.

והיידיש?

היידיש מתחכמת, עוקפת מכשולים, שואבת מכל הבא ליד, מתאימה עצמה לסביבה. ממש כדובריה.

בישראל נשאר מגזר חרדים הדובר שפת יידיש כשפת אם, אך פרט להם מתדלדלים להם דוברי היידיש ועוד מעט קט לא ישאר מי שיקרא את האוצר הענק והמיותם של ספרות היידיש.

שפות האם של אברהם סוצבקר היו עברית ויידיש. את שיריו הראשונים כתב בעברית, אך בימי בחרותו בהחלטת מודעת, חדל מכתוב עברית וכל שיריו, שחלק ניכר מהם נכתבו בישראל,כתובים ביידיש.

מספר תרגומים לעברית נעשו בידי הסופר בנימין הרשב, המשורר יעקב אורלנד ועוד. אבל המוזיקה, המוזיקה של היידיש נעלמה מהם.

 

ביידיש:

אונטר דיינע וויסע שטערן

שטארק צו מיר, דיין וייסע האנט

מיינע ווערטער זיינן טרערן,

ווילן רוען אין דיין האנט.

 

בעברית: (הנוסח  של יצחק כפכפי)

תַחַת זִיו כוֹכְבֵי שָמַיִם

שִים עָלַי אֶת כַף יָדְך

כָל מִלָה שֶלִי דִמְעָה הִיא

נָא קַבְלֶנָה אֶל חֵיקְךָ .

 

 

הפרטיזנים היהודים ביערות רוסיה הלבנה אימצו את שירו האלמותי של אברהם סוצקבר כהמנונם, ושנים רבות הושר בימי הזכרון לשואה ולגבורה.

השיר, שהבית הראשון שלו מובא למעלה, נכתב כרוב שיריו האחרים של סוצקבר ביידיש אולם תרגומים שונים לעברית שינו את נעימתו האידית הנוגה והלירית להיבור עברי חותך כבתרגומו של יצחק כפכפי, או בתרגומו הבא של שלמה אבן שושן:

 

לוּ מִבֵין צְחוֹר כוֹכָבֶיךָ

צְחוֹר יָדְךָ אֵלַי תוֹשִיט

מִלוֹתַי- עֵינוֹת הַבֶכֶה

בְכַפְךָ אוֹתָן תָלִיט .

 

ל"צבר" כמוני שאולי מנחש את שפת היידיש אומרת אימי בספרה בדיחה אידית: "ביידיש זה נשמע יותר טוב..".

אמא שלי נולדה טרם מלחמת העולם הראשונה בלבדובה, עיירה קטנה לא הרחק מסמרגון, העיר על דרך המלך צפונה, לכיוון וילנה.

אברהם סוצקבר, שהלך לעולמו לפני כשנה, נולד בסמרגון , מספר חודשים לפני הולדתה של אימי. כבביתה של אימי, גם בביתו דיברו יידיש ועברית כאחת. בליטא למדו ילדים יהודים בבתי ספר ממלכתיים בשפה הפולנית, ובימי ראשון בבתי הספר העבריים של רשת "תרבות" בשפה העברית. את השפה הרוסית למדו מילדי הגויים, שכניהם.

 

בפרוץ מלחמת העולם הראשונה נעו כוחות הצבא הגרמני אל תוך ליטא ו"רוסיה הלבנה", ומשפחות יהודיות רבות נמלטו מאימת המלחמה מזרחה אל מעמקי האימפריה הצארית. משפחתה של אימי עצרה בעיר ויאטק בגבול אוקראינה, ומשם לה זכרונות ילדות ראשונים. משפחתו של אברהם סוצקבר העמיקה אל ממזרח להרי האוראל ובעיר אומסק שבסיביר, והשתקעה על גדות נהר האירטיש.

קסמי הילדות של אברהם סוצקבר:

החורף הסיבירי, נהר האירטיש הקפוא, מאהל קירגיזים, מדורות השבט, טביעות רגלי זאב בשלג הרך, כוכבים בוערים בשמי ליל שחור-כחול.

נדהמתי להיווכח בגעגועיו של סוצקבר אל ילדותו הסיבירית בקובץ שיריו "סיביר" המתורגמים לעברית בידי בנימין הרשב:

 

"שמש על דרכים תכולי-הקרח

מתיקות צבעי-נמנום בלב.

מן הגיא בקתה ממול זוהרת

שלג השקיעה אותה עוטף..."

 

לעת אביב מפשיר הקרח, האירטיש פורץ את מחסומיו והירוק מכסה על הלבן:

 

"על הטייגה איך נפרץ הסכר

ססגונית כנפיים משיקים.

מעיינות כמו מראה מותכת

מיל על מיל שוליים ירוקים..."

 

אביו נפטר בדמי ימיו ונקבר בתוך הקרח:

 

"אבא, איך עוד רצתי אחריך

אחרי ארון במזחלה,

להשיג את זכרונך-עדיך,

עם יונה כשלג לבנה.

עת ישוב חדש לך בקרח

במכוש חצבו, מקיש בלב,

תהום בלעה אותך. שם תחת קרח

עד היום נוצץ אתה שוכב..."

 

לאחר פטירת אביו חוזרת האם עם ילדיה לוילנה. שם מתבגר הנער אברהם ומתחיל לכתוב את שיריו. תחילה בעברית ואחרי כן ולשאר ימי חייו - ביידיש.

 

אימי החלוצה עלתה לארץ. אברהם נשאר בוילנה וייסד עם חברים את החוג הספרותי "וילנה הצעירה" ("יונג-ווילנע").

מלחמת העולם השנייה קיבעה את דמותו של אברהם סוצקבר כמשורר-פרטיזן-לוחם.

לאחר שנימלט מגטו וילנה הצטרף לפרטיזנים ביערות רוסיה הלבנה ולחם בגרמנים. תוך כדי המלחמה כתב שירים. הם התפרסמו בברית המועצות והשאירו רושם רב .

סטלין, אשר שאף להציג חזות של מגן היהודים מהנאצים שלח מטוס ים שנחת בלב אגם ביערות וסוצקבר חולץ משם עם רעייתו והובא למוסקבה, שם צורף ל"ועד האנטי פשיסטי".

בתום המלחמה נשלח סוצקבר להשתתף כעד במשפטי נירנברג, כנציג היהודים במשלחת הסובייטית. ההתנכלויות של סטלין ליהודים ומשטר האימים שלו גרמו לסוצקבר אכזבה רבה ובשנת 1947 הוא עזב את ברית המועצות ועלה לארץ ישראל.

בישראל ערך אברהם סוצקבר במשך כחמישים  שנה את העלון הספרותי ביידיש "די גאלדענע קייט" ("שלשלת הזהב") ובשנת 1985 זכה ב"פרס ישראל" על תרומתו לשירת היידיש.

 

לרוב קוראי העברית אין הכרות עם שיריו של סוצקבר. אחד הבודדים שהכיר והתאהב בם הוא המשורר דורי מנור. לאחר מותו של סוצקבר בשנת 2010 מספר דורי בכתבה בעיתון "הארץ":

" הייתי בן תשע עשרה, ובאחד מדוכני 'שבוע הספר' בכיכר מלכי ישראל נתקלתי ב'כנפי שחם' , קובץ ובו מבחר שירי היומן של אברהם סוצקבר. התרגומים היו ירודים ברובם ואף על פי כן התאהבתי בו מיד."

 

יש לי רושם שהעתיד צופן בחובו גילוי מחודש של המשורר הענק הזה.


גירסה להדפסהגירסה להדפסה
 
 
ראשי  |  אודות  |  מפעלי ההנצחה  |  ספריה  |  גלריה  |  הרצאות, חוגים וטיולים  |  הארכיון ההיסטורי של קרית טבעון  |  פייסבוק  |  English
Created by Consist