דף הבית | עונת התרבות תשע"ט | לוח אירועים | קטלוג וספריה | אירועי חנוכה | הודעות חשובות! | צור קשר | פייסבוק |
דף הבית > גלריהתערוכות בקומה העליונה > "בדרכי" : אגנס (אגי) פריד
גלריה
אודות הגלריה
עכשיו בגלריה
תערוכות בקומה העליונה
"במילים אחרות" הלל לוטקין
"גדיד"
"דמויות"
"השקפת עולם"
"טבעון בעיניים שלי" 2017
"טבעון בצבעי מים"
"כמו שאני רואה" - רותי ארז
"מגוון האריגה"
"מרוקו שלי" - תמר מגדל
"מרקמים" - חנה שפרלינג
"עונת הרחצה" יעל לנדאו
"עקבות בזמן" עדה טרקל
"צבעי הזמן" - אבי קשת
"ציפור הנפש"
"צלחות געגוע"
"שורשים וכנפיים"
Made in Berlin
בין הזיוף לאמת - שרה ריי
גלוי ונעלם
דיטה יעקובוביץ
זאב לבינגר
לא תרצח
ליליאן ויסברגר
סדרות - צילה גולדשטיין
עולם שנעלם
צבעים של תקוה
צורה - דימוי - משמעות
שירה אודסר
שכרון צבעים
תערוכת ציור אמנון גרדי
רויטל כצנלסון
קולאז' - צביה דסה
אסף סולומון
"ספארי מקומי"
ויש ביננו בית - שחר קובץ
צבעים נוגעים במים
ציור ופיסול בברזל
לימור מזוז - ציורים
קרני הוכשטטר - פשוט
שמואל הכט
נעמי זך
יפה שמר
גילית לוין רונן
"מהגג" - עפרה קנה
"על כנפי החומר" - הסדנה בהנחיית יוקי צוק
תערוכת סטודיו נורית דרייזין
"במרחק לחישה" - רות שצמן
"פי 9" - תערוכת הדפסים
"קלוז-אפ : נוף" : אלינור רותם
"קם ולא נשלם ..." - 25 שנה למרכז ההנצחה
"התמזגויות"
"סיב ושיח"
"אנחנו וחיות אחרות" - סטודיו נורית דרייזין
"נופי התנ"ך" - ברכה אביגד
"באותה הרוח"
"קצת מכל דבר" - סשה פרטקה
"סובב" : רותי איל אילן
"בדרכי" : אגנס (אגי) פריד
"בית שני" : מיצירות עובדי ומתנדבי מרכז ההנצחה
"חשיפה ראשונה" - תערוכת צילום
תערוכת ציור - עירית אור ארז
תערוכת ציור - לאה עתיר
תרצה ולנטיין - גדרות תחרה
מיכל סדן : גן התענוגות
שחיטה כשרה
"שיגרה" - רונית שלח
סרנדה למוכרת מזון
אמנות האריגה והטקסטיל
סיורי אמנות
תערוכות במגדל המים
תערוכות תלמידים
ארכיון תערוכות וקטלוגים
פעילויות בגלריה
מפגשים וימי עיון


בסיוע משרד התרבות והספורט
"בדרכי" : אגנס (אגי) פריד, ציורים

בדרכי

אגי (אגנס) פריד

ציורים

אוצרת: שחר מרנין דיסטלפלד

 

10.12.11 - 30.10.11

 

 בין הערביים בעין כרם, שמן על פשתן

 

 

זכרונות מבית סבתא

 

... הזכרונות הראשונים של ראשית חיי, הם משחר ילדותי מבית סבתי סבתא ז'וזי.

 

הבית של סבתא היה בית של נשים. הן התפרנסו מתפירה. בדי סאטן מבריקים, טיק-טוק מכונת התפירה, הצליל העמוק של כפתורים, והצליל החד של אצבעון המתכת המקיש על המחט... הם הזכרונות המוקדמים ביותר מילדותי, לצד החום והאהבה שעטפו אותי...

 

...והמטבח ! רוב חיי הבית התרחשו במטבח. מהמטבח עלו ריחות ריבת החבושים המתבשלת בסיר גדול על האש, ניחוח הדלעת האפויה בתנור התמזג עם הריח המשכר של "אגסי קיסר" המסודרים על המדף, תחת התקרה הקמורה של המטבח.

אור השמש צייר שובל רחב של קשת על רצפת העץ.

אהבתי לשבת על אדן החלון הרחב ולהקשיב לרחשי הבית, להתבונן בעיטורים שקישטו את החלונות ואת הדלת של טרקלין הכניסה למטבח, הדפסים בסגנון Art Nouveau המותזים על הזכוכית...

 

...ארון שחור עם דלתות זכוכית קריסטל מלוטשת, אור השמש צייר דרכן קשת של צבעים. על הארון היו אגרטלי פורצלן בסגנון Art Nouveau ובקבוקי קריסטל...

 

...ישנתי בחדרה של סבתא, במטת ברזל לבנה, עם כדורי נחושת בארבעת פינותיה ... אהבתי להתבונן בקרני אור הבוקר המסתננות לחדר וחוצות את האפלולית בקשתות כחלחלות קסומות...

...לקשתות כסמל משמעות רבה בחיי. צורה זו מלווה אותי גם כאן בישראל.

 

 

 

הכנרת

 

... בעליית הגג של דודה אתלקה מצאתי ארגזי ספרים. היו שם ספרים עם כריכות עור ושוליים מעוטרים זהב...
אהבתי לעלעל בספרים להתבונן בליטוגרפיות ולקרוא על מקומות רחוקים וזמנים עברו...   לראשונה פגשתי בנופי ארץ ישראל מהתקופה העותומנית. אלה היו ציורים על טבריה, על ים כנרת , על "ים המוות", על פטרה ועל ירושלים...

...בתים וגדרות מאבן מסותתת, גגות דמויי כיפה, שיירות גמלים ואנשים עטופים גלימות ארוכות דמויי אוהלים היושבים בצילם הדק של דקלים זקופים לגובה בגאווה..

...הספרים הללו לימדו אותי חוכמה כפי שראו אותה הסופרים הקלאסיים... לימדו אותי לשים לב לפרטים הקטנים...
"אלוהים נמצא בפרטים הקטנים" נהגה דודה אתלקה לומר ברוך.

 

... והנה אני נוסעת פעם ראשונה לכנרת...

 

...המראה הנפרש מול עיני בדרכנו מטה היה עוצר נשימה. במים הצלולים של הכנרת, השתקפו הרי הגולן צבועים בצבעי השמש השוקעת. עשב רך, קטיפתי, התנועע בקלילות ברוח ויצר תחושה של להבות מרקדות.

 

הקמנו את האוהל בצילם של עצי האקליפטוס הגבוהים. הגלים רעננו וציננו את חום גופנו, הילדים השתובבו במים שמחים וצוהלים.

אט אט פסקו הגלים, הלילה עטף בגלימתו השחורה את פני המים, הרוח נרגעה ושקט ירד על הכול. אורות הפנסים של סירות הדייגים התנועעו על המים החושך הרוגע. על החוף בין האוהלים ליד מדורות קטנות נשמעו צלילי גיטרה וקולות שירה...

 

...מעל הרי הגולן עלתה הלבנה מלאה, זוהרת, מפזרת שביל כסוף על פני המים הכהים...  איזה קסם !

בדרך לטבעון

 

...יש רגעים בחיים שנכרתים לעד בזכרונו של אדם. חווית העלייה  שלי לארץ ישראל זכורה לי היטב.

...בכל מקום בעולם, אדם שעוזב את ארץ הולדתו נחשב למהגר, לפליט , לעריק , רק כאן בארץ ישראל הוא נקרא עולה.

...כך הרגשתי אני מהרגעים הראשונים של העלייה - עולה !

לא הבנתי אז את הכינוי "עולה חדשה", אך היה משהו מפתיע ומחבק בצמד מילים אלה ...
                ... היה זה יום חורפי שטוף אור, קרני השמש פרצו מבין עננים סגריריים. ישבתי במושב האחורי מחבקת בהתרגשות את ילדי הקטנים - הכל פורח כאן אמרתי מופתעת.   נכון כך זה בישראל הכל פורח בחורף אמר דוד, קרוב משפחה הנוהג ברכב.
...רק לפני מספר שעות עזבתי את בוקרשט המושלגת והנה אני בישראל באביב... והנוף... כמה יופי !

הים הכחול לאורך החוף, שדות חיטה ירוקים, ריח הפרדסים שחדר דרך חלונות הרכב...   התאהבתי בארץ הזאת כמו באהבה ראשונה.

 

...הדרך החלה להתפתל בין כרמים, ברקע הרים מכוסים אורנים.
- זהו הר הכרמל הסביר דוד, והעמק שלפנינו הוא עמק יזרעאל ...פעם היו פה ביצות ! אני ראיתי שדות מעובדים בקפידה.
- איזה עם חרוץ חשבתי בליבי.

...התחלנו את העלייה לקריית טבעון בין בתים עם גגות אדומים חבויים בין עצי אלון וברושים, בחצרות הבתים עצי פרי עמוסים פירות זהב ופרחים בכל מקום.  ...עצרתי מוקסמת מול העץ העמוס פירות זהב עסיסיים ופריחה לבנה המפיצה ריח בושם.   תפוזים !  

 ...הבזק של תמונת ילדות עלתה מול עיני...  בשנות החמישים, אבא הביא באחת מנסיעותיו תפוז עטוף בנייר מרשרש עליו מודפסת המילה Jaffa... 

שנים שמרתי על העטיפה המרשרשת שהפיצה ניחוח נפלא.

 

והנה אני עומדת כאן על אדמת ארץ התפוזים.

 

ברוכים הבאים ושיהיה בשעה טובה - קיבלו אותנו בברכה בני המשפחה .

 

הקשתות של ירושלים

 

...המקום שריגש אותי יותר מכל היה ירושלים...

הטיול הראשון שלי לירושלים היה עבורי בלתי נשכח. הכל התערבל מול עיני. ציורי הליטוגרפיה שבספרים אצל הדודה אתלקה, וכל מה שלמדתי בשעורי הדת בכנסיה, לא הכינו אותי לחוויה עוצמתית זאת.

...עמדתי מול נוף עוצר נשימה : צלילי הפעמונים, הצריחים של הכנסיות הנוצצים באור השמש, קולם החד של המואזינים במסגדים הגבוהים המזמינים לתפילה והאור המוזהב של החומות, לא הכינו אותי למפגש עם הכותל המערבי. עמדתי שם נפעמת ונרגשת מול הגודל העצום, והרגשתי קטנה - קטנה.

 

...והקשתות, כמה קשתות, על החלונות, על הדלתות והקירות המקושתות בכל מקום.

 

...תקופת מה ציירתי קשתות - בתים, חלונות, דלתות. ...אני אוהבת לצייר קשתות.  ... לא ידעתי להסביר לעצמי מדוע אני נמשכת כל-כך לצורה הארכיטקטונית הזאת ... פשוט ציירתי בהתרגשות רבה את האור הפורץ דרך הפתחים בשובל רחב...

...עם כתיבת זיכרונות חיי והתבוננות בצילומים הישנים, הבנתי מדוע .

הקשת מחזירה אותי לזיכרונות ילדות, לביתה של סבתא ז"ל, למטבח עם התקרה הקמורה, עם חלונות ודלת הכניסה המקושתות.. לרגעים יקרים מפז של ראשית חיי.

...עם סיום כתיבת ספר הזיכרונות ותוך כדי כתיבת מילות הסיום, הציפו אותי מחשבות רבות על משמעות החיים  בפתח הגיל השלישי בחיי .

ושוב מצאתי את עצמי נעזרת בצורה האהובה עלי - הקשת.

קשת המחברת בין - לבין : בין לפני - לבין כעת,  בין שם ואז - לבין כאן ועכשיו.

...הקשת מחברת בין עולמות חיי: את ילדיי והכישרונות שבורכתי בהם - הבאתי עימי לכאן לעולמי החדש.   כאן פרחו וצמחו והניבו פרי על אדמת הארץ הזו.

 

...הקשת עבורי היא גם סמל לפיוס והשלמה עם משקעי העבר, ויציאה לחיים חדשים.

...הקשת עבורי זה בראשית. פעמיים התחלתי את חיי מבראשית.

...לראשונה בחודשים הראשונים של חיי, כשנאבקתי כתינוקת רכה על החיים, כנגד כל הסיכויים...

...ופעם שניה בחרתי להתחיל את החיים מבראשית, כאן בארץ ישראל, להשאיר אחרי משפחה, אזרחות ודת, ולצאת לחיים חדשים עם ברית מחודשת ביני לבין אלוהים.

...קשת עבורי הוא סמל של תקווה, פיוס והגשמה...

 

...יותר מכל מסמלים מלות התנ"ך ופרשת נוח המוכרת לכול, את תמצית הפרשנות שלי.

 

וְהָיְתָה הַקֶּשֶׁת בֶּעָנָן וּרְאִיתִיהָ לִזְכֹּר בְּרִית עוֹלָם בֵּין אֱ־לֹהִים וּבֵין כָּל נֶפֶשׁ חַיָּה בְּכָל בָּשָׂר אֲשֶׁר עַל הָאָרֶץ: (בראשית, פרק ט' , טז')

 

 

 

מכתב תודה של אגי פריד בעקבות התערוכה    

מתוך:  מרכז העניינים  1.12.11   


גירסה להדפסהגירסה להדפסה
 
 
ראשי  |  אודות  |  מפעלי ההנצחה  |  ספריה  |  גלריה  |  הרצאות, חוגים וטיולים  |  הארכיון ההיסטורי של קרית טבעון  |  פייסבוק  |  English
Created by Consist