דף הבית | הספריה הדיגיטלית הישראלית | לוח אירועים | קטלוג וספריה | דרושים | קיץ במרכז ההנצחה | הודעות חשובות! | צור קשר | פייסבוק |
דף הבית > הארכיון ההיסטורימסיפורי המקוםסיפורי תושבים > בצלי הצבעוני
הארכיון ההיסטורי
אודות הארכיון
"ישראל נגלית לעין" - אלבומי טבעון
סיפורה של האנדרטה
אירועים ותערוכות
תערוכות במגדל המים ההיסטורי
סיפורי מאבק ותקומה
"זיכרון מקומי" : אנדרטאות זיכרון בקרית-טבעון
"טבעון שלי" - פעילות חינוכית
מסיפורי המקום
סיפורי תושבים
בצלי הצבעוני
יהודית צוויק
זכרונות טבעון בראשיתה - ראובן גלזר
בקרבות על ירושלים - משה כצנלסון
משה כצנלסון - ימאי ולוחם
"הרופא-הפועל" בעיני עצמו - ד"ר בלומנטל
איפה הייתי ביום ה' באייר תש"ח
חיילים במחנה
אל תבכי ילדה
קבוצת הרועים
"פחדים"
"פרשת העניבות"
"הגדודנים"
נערת הרזיסטנס
אביבה וגד יגאל - פגישה ראשונה
אביבה וגד יגאל - פגישה שנייה
מפות - ומה שמאחוריהן
חרש הברזל
"השומר על הסוס" שוב משקיף על העמק
מי העזיז הזה?
אירגון ומפעל
אירועים בקורות הזמן
תהליכים מעצבים
רוח המקום
שורשים תרבותיים בראי הארכיון
"מסביב"
גלריה "תמונוטבעון"
תמונות מן העבר
בצלי הצבעוני

יותר ממליון אנשים הגיעו ל"פסטיבל הצבעוני" של סוף אפריל בקוֹקֶנהוֹף שבהולנד. מלכת הולנד כיבדה גם היא את הפסטיבל בנוכחותה.

הצבעוני הוא "כמעט" הפרח הלאומי של הולנד. סוחרים הביאוהו מאיראן וטורקיה ובמאה השבע עשרה הפך ל"שיגעון" לאומי בהולנד. אנשים קנו טונות של בצלי צבעוני כהשקעה כספית בציפייה לרווחים גדולים בבורסת הפרחים. עד שיום אחד התפוצצה הבועה והררי הבצלים נותרו חסרי כל ערך. אלפי אנשים איבדו הונם באותו זמן.

בחלוף הזמן לא איבדו פרחי הצבעוני את קסמם האוריינטלי. ההולנדים המשיכו לטפח את זניהם באדיקות ובאהבה. בניגוד לבצלי פרחים אחרים שרובם רעילים, בצלי הצבעוני טובים למאכל, ונגיע לכך בהמשך.

 

בחודש מאי שנת 1940 פלשו הגרמנים להולנד. הם שלטו במדינה במשך חמש שנים תמימות, שבמהלכן נרצחו במחנות השמדה רוב תושביה היהודים של הולנד.

בניגוד לתדמית המקובלת, אם בחוסר מעש ואם בעשייה, שיתפו ההולנדים פעולה עם הכובש הנאצי. אולם בתוך ים האדישות היו אלפי אזרחים הולנדים שהתקוממו נגד הכובש ועשו מעשה, רבים מהם תוך סיכון ממשי. מהם כאלו ששלמו על כך בחייהם.

 

אֶקֶה עָצמַה (Ekke Atsma ) היה נער בן שבע עשרה כאשר פלשו הגרמנים לפריזלנד, המחוז הצפוני של הולנד. אקה, שהיה חובב רדיו הפעיל שידור מחתרתי שדיווח לבעלות הברית על פעילות הגרמנים. כאשר החלו בריטניה ובעלות הברית לשלוח מטוסים להפציץ את גרמניה, הופלו חלקם באש תותחי הגרמנים וטייסים צנחו בשטחי הכיבוש הגרמני. שדורי הרדיו המחתרתי סייעו לחילוצם של טייסים אלו. טייס קנדי שמטוסו הופל, הוסתר על ידי אקה וחבריו במחתרת הפריזית במשך מספר חודשים עד שהוברח לאנגליה וחזר לפעילות.

 

 

אקה עצמה איש המחתרת ההולנדית

 

 

כמאה ושמונים אלף יהודים התגוררו בהולנד טרם כבושה בידי הנאצים במלחמת העולם השניה. כשלושים אלף מהם היו פליטים מגרמניה ומרכז אירופה אשר קיוו למצוא מפלט בהולנד מאימת הטרור ששלט מאז עלו הנאצים לשלטון בגרמניה.

מיד עם פלישתם הפעילו הגרמנים על יהודי הולנד צווים והגבלות והחלו בריכוזם במחנה המעצר "וסטרברוק" כהכנה לשליחתם אל מחנות הריכוז וההשמדה במרכז אירופה. הכוח הצבאי הגרמני בהולנד היה קטן ואת רוב הפעולות לתפיסת היהודים ביצעה "המשטרה הירוקה" ( Groene Politie ) ההולנדית.

 

בעיר אמסטרדם, שהיתה במשך מאות שנים מעוז ליברלי ואי של סובלנות לקהילה היהודית הוותיקה, רוכזו היהודים בבית התאטרון היהודי ה"הולנדסה סחאוובורק". ילדים ותינוקות נלקחו ממשפחותיהם ורוכזו במעון "קרש" בסמוך לתאטרון.

ב13 יולי 1942 נשלחה הרכבת הראשונה של יהודים ממחנה "וסטרברוק" לאושוויץ. באותו זמן התארגנו מספר קבוצות מחתרתיות של סטודנטים הולנדיים במטרה לחלץ ילדים יהודיים ולהסתירם אצל משפחות אומנות. קבוצות אלו, ביניהם "קינדר קומיטה", "טראו" ו"NV "  כללו סטודנטיות צעירות אשר לא עוררו חשד כשנכנסו אל מעונות הילדים ועל כתפיהן תיקים או שקי צד. הן נטלו את התינוקות בתיקיהן וחמקו ללא רואה מן המעונות. כ-1000 ילדים הוברחו על ידי חברי המחתרת ההולנדית.  אחת המארגנות של הברחה זו היתה מִיז בואסווין (Mies Boissevain ).

 

 

התלמידה שני ליד תמונתה של מיז

 

 

תלמידי בית הספר "ליאו בק" בחיפה ערכו במשך שלוש השנים האחרונות מחקר על פעולתה של משפחת בואסוויין (Boissevain ) אשר התגייסה על כל שלוחותיה להצלת ילדים ולפעולות התנגדות לכיבוש הגרמני. בני משפחה זו הוכרו על ידי מדינת ישראל כ"חסידי אומות העולם". אחת מילדי המשפחה היא אסתר בואסווין-גרינברג, אשר גרה כיום בקרית טבעון ומפעילה בהתנדבות כאחות, יחד עם רופא כירורג מתנדב,  את התחנה לבדיקת השד.  

אחדים מבני המשפחה נתפסו בידי הנאצים והוצאו להורג. מיז בואסווין נעצרה יחד עם שלשה מבניה ושניים מהם הוצאו להורג בידי הגרמנים.  אביה של אסתר,  רוברט לוקאס בואסווין היה מבכירי המחתרת ההולנדית, אשר עסקה בזיוף תלושי מזון למען הפליטים המוסתרים ובחבלה בתנועת הרכבות.

 

 

אסתר גרינברג ותלמידי לאו בק ביד-ושם

 

 

 

 

לא עוד סודות גנוזים

 

 

בקיץ שנת 1943 נתפס רוברט והוחזק במשך כעשרה חודשים בבידוד ועינויים במחנה "שווחנינגן". במשך כל אותו זמן הסתירה סוניה, אמה של אסתר,  משפחה יהודית בביתם.

הולנד היא ארץ פוריה ומשופעת במים, אולם, בזמן המלחמה החרימו הגרמנים את מלאי המזון עבור צבאותיהם. שרר מחסור מעיק במצרכי מזון. מצרכים בסיסיים סופקו תמורת תלושי מזון עבור כל נפש הרשומה במשפחה. הסתרת פליטים במחתרת חייבה כושר המצאה ותושייה.

אמה של אסתר שמעה כי בצלי הצבעוני אכילים. היא מצאה עגלת עץ ושלחה את הבן ויליאם שהיה בן 13 להשיג בצלי צבעוני. ויליאם יצא, משך את העגלה אל הכפרים. משם חזר לאמסטרדם עם מטען של 400 קילו בצלי צבעוני. ממרחק של 20 קילומטר. אספקת בצלי הצבעוני סיפקה מזון למשפחה ולפליטים החבויים איתה במשך כשנה וחצי עד לשחרור. 

רוברט החולה בעקבות העינויים והסבל, הועבר לבית חולים. שם פגש להפתעתו את מיז. רוברט ומיז לא ידעו האחד על הפעילות המחתרתית של האחר. רוברט נפטר בהיותו במעצר. אך מיז שרדה. לאחר המלחמה היא הכריזה: "לא להצטער על העבר, לא לפחד מן העתיד". היא הקימה תנועת נשים אשר סימלה היה חצאית טלאים צבעונית המסמלת את יצירת העתיד מזכרונות העבר.

 

 

שמלת הטלאים ההולנדית - תקווה לעתיד

 

 

אחד הילדים שניצל על ידי משפחת בואסווין הינו האמן הישראלי בנימין פלג, אשר תערוכה מעבודותיו העוסקות בנושא השואה מוצגת בגלריה של בית ספר "ליאו בק".

 

כתבו: דורית ויגאל אורן

צילום: יגאל אורן

 

 

מקורות:

תערוכת "חסידי אומות עולם מהולנד". של תלמידי "אות הנוער הישראלי" במרכז חינוך ליאו בק, חיפה.

מנחה ואוצרת: מירי וולף.

בחסות: עמותת עצו"מ וארגון עולי הולנד בחיפה והצפון.


גירסה להדפסהגירסה להדפסה
 
 
ראשי  |  אודות  |  מפעלי ההנצחה  |  ספריה  |  גלריה  |  הרצאות, חוגים וטיולים  |  הארכיון ההיסטורי של קרית טבעון  |  פייסבוק  |  English
Created by Consist