דף הבית | קטלוג וספריה | לוח אירועים | עונת התרבות תשע"ט | הודעות חשובות! | צור קשר | פייסבוק |
דף הבית > גלריהתערוכות בקומה העליונה > "קלוז-אפ : נוף" : אלינור רותם
גלריה
אודות הגלריה
עכשיו בגלריה
תערוכות בקומה העליונה
"במילים אחרות" הלל לוטקין
"גדיד"
"דמויות"
"השקפת עולם"
"טבעון בעיניים שלי" 2017
"טבעון בצבעי מים"
"כמו שאני רואה" - רותי ארז
"מגוון האריגה"
"מרוקו שלי" - תמר מגדל
"מרקמים" - חנה שפרלינג
"עונת הרחצה" יעל לנדאו
"עקבות בזמן" עדה טרקל
"צבעי הזמן" - אבי קשת
"ציפור הנפש"
"צלחות געגוע"
"שורשים וכנפיים"
Made in Berlin
בין הזיוף לאמת - שרה ריי
גלוי ונעלם
דיטה יעקובוביץ
זאב לבינגר
לא תרצח
ליליאן ויסברגר
סדרות - צילה גולדשטיין
עולם שנעלם
צבעים של תקוה
צורה - דימוי - משמעות
שירה אודסר
שכרון צבעים
תערוכת ציור אמנון גרדי
רויטל כצנלסון
קולאז' - צביה דסה
אסף סולומון
"ספארי מקומי"
ויש ביננו בית - שחר קובץ
צבעים נוגעים במים
ציור ופיסול בברזל
לימור מזוז - ציורים
קרני הוכשטטר - פשוט
שמואל הכט
נעמי זך
יפה שמר
גילית לוין רונן
"מהגג" - עפרה קנה
"על כנפי החומר" - הסדנה בהנחיית יוקי צוק
תערוכת סטודיו נורית דרייזין
"במרחק לחישה" - רות שצמן
"פי 9" - תערוכת הדפסים
"קלוז-אפ : נוף" : אלינור רותם
"קם ולא נשלם ..." - 25 שנה למרכז ההנצחה
"התמזגויות"
"סיב ושיח"
"אנחנו וחיות אחרות" - סטודיו נורית דרייזין
"נופי התנ"ך" - ברכה אביגד
"באותה הרוח"
"קצת מכל דבר" - סשה פרטקה
"סובב" : רותי איל אילן
"בדרכי" : אגנס (אגי) פריד
"בית שני" : מיצירות עובדי ומתנדבי מרכז ההנצחה
"חשיפה ראשונה" - תערוכת צילום
תערוכת ציור - עירית אור ארז
תערוכת ציור - לאה עתיר
תרצה ולנטיין - גדרות תחרה
מיכל סדן : גן התענוגות
שחיטה כשרה
"שיגרה" - רונית שלח
סרנדה למוכרת מזון
אמנות האריגה והטקסטיל
סיורי אמנות
תערוכות במגדל המים
תערוכות תלמידים
ארכיון תערוכות וקטלוגים
פעילויות בגלריה
מפגשים וימי עיון


בסיוע משרד התרבות והספורט
קלוז-אפ - נוף : אלינור רותם

קלוז אפ : נוף

ציורים

אלינור רותם

22.10.12 - 22.10.12

אוצרת: שחר מרנין דיסטלפלד

 

פתיחה חגיגית : יום חמישי 8.11.12 בשעה 19:00

 

 

נופי יערות אינם טבעיים לתרבות החזותית הישראלית.

רוב נופי הירוק בארץ הומצאו, למעשה, על ידי מעצבי הנוף הציוניים. הפיכת המדבר לגן פורח היתה מצוות הציונות האקטיבית, והדור שלי גדל לתוך הציווי הזה.

הורינו, שהגיעו מאירופה, התגעגעו ליערות אותם הכירו מילדותם וניסו ליצור פה יערות דומים, ובכל זאת אין לנו פה יערות, אלא פיסות של כתמים ירוקים בין האפור והצהוב.

כשאני מחפשת נוף לציור, אני מטיילת בין היערות המומצאים האלה. לגבי, הם טבעיים ואני מוצאת בהם השראה. אין לי צורך ללכת רחוק, אני מוקפת בהם בחיפה ובגליל. גווני הירוק מספקים את התשוקה שלי לעצים. האורן, הברוש, החרוב, האלון והאקליפטוס הם עבורי נוף של עצים. אני מחפשת את האור בין העצים, בין הענפים, את תנועת העננים שמסתירים לעיתים את השמש, את משחקי האור עם הצל, את השתנות האור בתקופות השונות של העונה.

 

אולי הטבע פה אינו ראשוני ובראשיתי, אבל הוא מתאים לי ומהווה עבורי הרפיה מהנופים האורבניים. יש בי הצורך לתאר שוב ושוב עצים ואני מוצאת השראה בנופי העצים של קלוד לוריין , גוסטב קורבה, קמיל קורו הצרפתים, או קספר דויד פרידריך הגרמני, כולם יוצרים שחיפשו דרכים נוספות לייצג נוף על בדים או על נייר. די לי במציאת קבוצה קטנה של עצים בעלי תבנית מעניינת או צורה עשירה כדי למשוך את העין ולגרות את היד, לצייר אותם ולהנציח אותם על הבד או הנייר ולהגיע לאיזושהי מנוחה רגעית או אשליה של רוגע. אני מנסה להרגיש את העץ ולהעביר אל הבד או הנייר את תחושת הקירבה אליו. כפי שכבר אמר הפילוסוף תיאודור אדורנו, בני האדם התרחקו מהטבע, שכן מאז התקדמות הציוויליזציה, מכפיפה ומתאימה היא את הטבע לצרכיה, מסדירה אותו ומנסה לשלוט בו. המקום היחיד בו מצליח האדם לגעת שוב בחוויה הראשונית ולהשיג את תחושת ההתחברות הבלתי אמצעית שלו עם הטבע הוא האמנות.

 

כשהגעתי ללונדון לפני כשלוש שנים, למדתי להתנסות בטכניקות חדשות של תחריט. מצאתי את התחריט הצילומי המבוסס על צילום שמועבר בטכניקה מעניינת אל פלטות של פולימר  ואחר כך מודפס דרך המכבש ומועבר אל הנייר. חיפשתי נושא שימשוך אותי וגיליתי את צילומי הנוף שנעשו בארץ עם תחילת ההתיישבות העובדת. העיבודים שלי לצילומים שנעשו בשנות השלושים והארבעים בידי מיטב צלמי הארץ אז, נראו מתאימים הן לאופי העבודה שלי והן לתכנים שמעניינים אותי.

 

הצילומים מתארים את המפעל הציוני, בשעתו היפה, את התמימות האידיאולוגית של אלה שבאו מרחוק לבנות ולהיבנות, את מיתוס עבודת האדמה. הצילומים עצמם הם מיתיים בנותנם את הדגש הפיזי לעוצמה הרוחנית של קדושת האדמה. בצילומים האלה מתקיימת סתירה: מצד אחד, הצילום הזה מנציח תקופה, אידיאל ומדגיש את אינסופיותו של המיתוס ומצד שני מוכיח את המיידיות של פעולת הצילום.

 

איך אנחנו מתבוננים כיום בצילומים האלה? מה הם אומרים לנו? מה הם מייצגים עבורנו? האמונה התמימה בצידקת הדרך, אבדה, אז מה יש בצילומים האלה ששימר את כוחם? בצילומים אלה, מתקיימת ובולטת עוצמה של ביטחון. הביטחון בולט הן בנושא המצולם, והן בדמויות הפעילות במרחב המשתקף בצילום.

 

חלק נוסף בתערוכה הוא של תחריטים שנעשו בחריטה יבשה ישירות על פלטת הנחושת ונוספו להם ניירות צבעוניים. הדפסים אלה הם חד פעמיים, כלומר, אין הדפס אחד דומה למשנהו.


גירסה להדפסהגירסה להדפסה
 
 
ראשי  |  אודות  |  מפעלי ההנצחה  |  ספריה  |  גלריה  |  הרצאות, חוגים וטיולים  |  הארכיון ההיסטורי של קרית טבעון  |  פייסבוק  |  English
Created by Consist