דף הבית | הספריה הדיגיטלית הישראלית | עונת התרבות תש"פ | לוח אירועים | קטלוג וספריה | דרושים | צור קשר | פייסבוק | כרטיסים לסדרות |
דף הבית > הארכיון ההיסטורימסיפורי המקוםאירועים בקורות הזמן > מה בין עזה לקרית טבעון?
הארכיון ההיסטורי
אודות הארכיון
"ישראל נגלית לעין" - אלבומי טבעון
סיפורה של האנדרטה
אירועים ותערוכות
תערוכות במגדל המים ההיסטורי
סיפורי מאבק ותקומה
"זיכרון מקומי" : אנדרטאות זיכרון בקרית-טבעון
"טבעון שלי" - פעילות חינוכית
מסיפורי המקום
סיפורי תושבים
אירגון ומפעל
אירועים בקורות הזמן
רכבת העמק החדשה
הקטר עולה על הפסים
תימן בבית שערים
תחנות בעקבות טריסטראם
אגדה ומציאות
טריסטראם בטבעון
הקונגרס על כביש 77
פורום 77.6 במאבק הציבורי
מנהרה - או שיהיה רע!
"חוט השני"
דרוזים בקרית-עמל
ייסוד בית הספר בקרית-עמל
הקדטית הראשונה (כמעט) של בית הספר הימי
להתבגר בשנות השישים
"בין איראן לטבעון"
"סליק"
נוער "ימין אורד" בקרית-טבעון
מה בין עזה לקרית טבעון?
שמות ועוד ...
קרקע ומיפוי - קוסקוס טבעון
ציונות, חברה ואקולוגיה באדריכלות מקומית
רכבת העמק - עבר ועתיד
גבורתו של נהג אוטובוס
"פינת השומרים"
"גבעת הבריכות" ופרשי המלך
משחקי ילדים מן העבר
מקומות וזכרונות
חוות שטוק - "נווה יער"
טופונומיה: הזכות לתת שם למקום
תהליכים מעצבים
רוח המקום
שורשים תרבותיים בראי הארכיון
"מסביב"
גלריה "תמונוטבעון"
תמונות מן העבר
מה בין עזה לקרית-טבעון?
 

מה בין עזה לקרית-טבעון?  סיפורה של גבעת "עלי מונטאר"

 

קרית-טבעון ממוקנת בנקודת ציון (נ.צ.) 163,236 ומשמעותה שמרחקה מהעיר עזה 63 קילומטר למזרח ו136 קילומטר מצפון.

מדוע ?

 

זהו סיפור על מקום אחד ברצועת עזה: גבעת "עלי מונטאר".

בראש גבעת "עלי מונטאר", כקילומטר דרומית מערבית לצומת "שערי עזה", מסמן "עמוד טריאנגולציה" את הנקודה 100,100 של "רשת ישראל הישנה"-רשת המפה הטופוגרפית הראשונה של ארץ ישראל.

(וגם את הנקודה 150,600 של "רשת ישראל החדשה".)

 

גבעת "עלי מונטאר" מתנשאת לגובה של כ-30 מטר מעל סביבתה וכ-80 מטר מעל פני הים התיכון, הנמצא כחמשה קילומטר מערבה משם.  הגבעה היא חלק מרכס גבעי הנמשך בכיוון דרום מזרח אשר ערוץ ואדי חנון מצידו האחד ושפלת חולות העיר עזה מצידו השני. גדר גבול הרצועה עם הנגב המערבי חולפת כקילומטר וחצי מזרחית לרכס .

 

 

 

 

מקומה השולט בנוף גרם שגבעת "עלי מונטאר" תהיה מאחז אסטרטגי מרכזי באזור העיר עזה.

עוד בזמן המקרא מסופר על שמשון :

"וילך שמשון עזתה וירא שם אשה זונה ויבא אליה.

לעזתים לאמר- בא שמשון הנה.

ויסבו ויארבו לו כל הלילה בשער העיר.

ויתחרשו כל הלילה לאמר- עד אור הבקר והרגנוהו.

וישכב שמשון עד חצי הלילה,

ויקם בחצי הלילה ויאחז בדלתות שער העיר ובשתי המזוזות,

ויסעם עם הבריח וישם על כתפיו

ויעלם על ראש ההר אשר על פני חברון "

(שופטים טז' פס' א-ד)

 

"ההר אשר על פני חברון" הוא גבעת "עלי מונטאר" שמאז ומתמיד עברה לרגליו הדרך עזה-חברון, ואף היום עובר שם כביש מס' 25 לכיוון באר-שבע-חברון.

 

השם "עלי מונטאר" ניתן למקום בתקופה הערבית ומשמעו "גבעת עלי הצופה למרחקים" (או בפשטות "עלי המנטר").  בראש הגבעה קברו של שיח עלי. לידו היה בית הקברות היהודי של עזה העתיקה וכיום בית קברות מוסלמי קטן.

 

את הטריאנגולציה ואת מערכת הקואורדינטות הצבאית של בריטניה בארץ ישראל החילו מודדי הצבא הבריטי עוד בזמן מלחמת העולם הראשונה, בשנת 1917,  כאשר רק חלקה הדרומי של ארץ ישראל נכבש מידי התורכים.

 

הקרבות העזים ביותר התחוללו על פני רכס עלי מונטאר. שלוש פעמים ניסו הבריטים להסתער ולכבוש את הרכס- ונכשלו.  התורכים והגרמנים הקימו קו ביצורים חזק וקשוח שנשען על שליטת גבעת "עלי מונטאר" על כל הסביבה.  כשקיבל הגנרל אלנבי את הפיקוד על החזית הארץ ישראלית הוא תכנן מבצע שאיגף את כל ביצורי עזה ופרץ את קו ההגנה התורכי-גרמני בבאר שבע.

 

מודעים לחשיבותו האסטרטגית של המקום-קבעו מודדי חיל ההנדסה הבריטי את נקודת הטריאנגולציה 100,100 בפסגת "עלי מונטאר", ומשם המשיכו ומיפו את כל הארץ.

 

גם בהיסטוריה של מדינת ישראל נרשם פרק  בגבעת "עלי מונטאר" .

היה זה במלחמת "ששת הימים".

יחידות שריון וצנחנים פרצו לרצועת עזה המצרית וחלפו ביעף על פני העיר עזה ותושביה המופתעים.

אולם כאשר התקרבו הצנחנים לגבעת "עלי מונטאר" נפתחה עליהם אש עזה.

המצרים, מודעים ככל קודמיהם לחשיבותו הצבאית של המקום, הקימו שם מתחם מבוצר ובניגוד למקומות אחרים, גילו שם התנגדות עזה. הם המטירו מטר פגזים על כוח הצנחנים שקרב אליהם בנגמ"שים.  במכת האש הראשונה נפגעו רבים. החובש הגדודי שזינק מפצוע לפצוע, זכה לעיטור העוז לאחר מותו, והסמג"ד, רס"ן יעקב חיסדאי שנפצע אחר כך, המשיך לנהל את הקרב בקור רוח, וזכה לצל"ש באותו קרב.  רק לאחר לחימה עיקשת הצליחו הצנחנים לכבוש את המוצב ב"עלי מונטאר".

 

שנים רבות אחרי כן שימשה "צומת שערי עזה" - מפגש כביש 4 עם כביש 25 לרגלי הגבעה - מקום שכמעט כל ישראלי חלף דרכו לכיוון סיני.

גם אריק איינשטיין מתייחס למקום זה, בשירו "סע לאט": "ואני חושב, עוד מעט זה עזה, ורק שלא יעוף איזה רימון - ונלך לעזעזל"  הוא מתכוון לצומת הזו בדיוק.

 

 

היום, כל זה היסטוריה.

גבעת "עלי מונטאר" מוקפת בבתי העיר עזה ההולכת ומתפשטת לכל כיוון אפשרי.

רק נקודות הציון במפות המטיילים מספרות את הסיפור. 

כך הפך "עלי מונטאר" להיות נקודת ייחוס לכל מקום בישראל.

 

כתב: יגאל אורן

 


גירסה להדפסהגירסה להדפסה
 
 
ראשי  |  אודות  |  מפעלי ההנצחה  |  ספריה  |  גלריה  |  הרצאות, חוגים וטיולים  |  הארכיון ההיסטורי של קרית טבעון  |  פייסבוק  |  English
Created by Consist