דף הבית | הספריה הדיגיטלית הישראלית | לוח אירועים | קטלוג וספריה | דרושים | קיץ במרכז ההנצחה | הודעות חשובות! | צור קשר | פייסבוק |
דף הבית > הארכיון ההיסטורימסיפורי המקוםאירגון ומפעל > מים
הארכיון ההיסטורי
אודות הארכיון
"ישראל נגלית לעין" - אלבומי טבעון
סיפורה של האנדרטה
אירועים ותערוכות
תערוכות במגדל המים ההיסטורי
סיפורי מאבק ותקומה
"זיכרון מקומי" : אנדרטאות זיכרון בקרית-טבעון
"טבעון שלי" - פעילות חינוכית
מסיפורי המקום
סיפורי תושבים
אירגון ומפעל
התעמלות מוח במרכז יום לקשישים
תעלומת הזכוכית בבית שערים
"צומת השומרים"
קרית טבעון לאן?
מפגש עם סלמאן אבו רוקון
מים
המשמר האזרחי בקרית טבעון
טבעון כמשל
איזור תעשייה בטבעון
ספרים רבותי, ספרים!
אירועים בקורות הזמן
תהליכים מעצבים
רוח המקום
שורשים תרבותיים בראי הארכיון
"מסביב"
גלריה "תמונוטבעון"
תמונות מן העבר
מים

 

 

 

חושיו של עופר דרסלר לא הטעוהו:

 

הבחירה בנושא "מים" לסדרה הראשונה של הרצאות האקולוגיה ב"מרכז ההנצחה" - אכן הייתה "בול פגיעה" בלב הנושא שעל סדר היום - בצורת מתמשכת וניהול משק המים בארץ. שלמה קמחי, אורי שמיר ורפי סמיאט, כל אחד בתחומו, שרטטו תמונה רחבה של מאזן משק המים, המקורות, השימושים והחלוקה.

 

לכל אחד מהאישים הללו היה מסר שונה במקצת:  שלמה קמחי, מומחה לטיפול במים והשבתם, רואה בכך את הפתרון לצריכה החקלאית, שהיא כמחצית הצריכה הכוללת של מים בארץ. אורי שמיר רואה בשילוב של פתרונות התפלה, השבת קולחין ושיתוף בינלאומי בנושא המים פתרון הולם ואילו רפי סמיאט , שהתמקד בנושא ההתפלה, חושב שאין מנוס מכך שחלק הולך וגדל של אספקת המים תהיה ממי ים מותפלים, ממש כמו בארצות המפרץ הפרסי, ששם ממירים את הנפט השופע מחולות המדבר למי ים מותפלים בטכנולוגית זיקוק עתירת אנרגיה. "אנחנו הגענו להישגים עולמיים של יעילות בטכנולוגיה של 'אוסמוזה הפוכה' בממברנות" טוען רפי סמיאט, אבל מודה שעדיין ידרשו כ-3.7 קילווט שעה של אנרגיה לשם הפקת אלף ליטר של מי שתייה.

 

אלי רונן, מנכ"ל מקורות מציע ארבעה סעיפי פתרון (ידיעות אחרונות 11.3.2008 ): השבת קולחין, מתקני טיהור לבארות שהזדהמו, התפלה, וחינוך לחיסכון במים. לדעתו של רונן בעיית המים של ישראל תיפתר בשנת 2013  עם השלמת מתקני ההתפלה הגדולים על חוף הים התיכון.

 

בהתרסה כלפי עמדת המומחים הישראלים, טוען ההידרו-גיאולוג הגרמני קלמנס מסרשמיד (מוסף "הארץ" 7.3.2008 ), כי שריפת משאב מתכלה כנפט בכדי ליצור מים-שהם משאב מתחדש, היא "אבסורד משווע": "מטורף להשתמש במשאבים חד-פעמיים שנוצרו לפני מיליוני שנים כדי ליצור את היסוד הנייד ביותר ביקום-המים" . הפתרון שמציע מסרשמיד הוא חיסכון וייעול: "בישראל הצריכה הממוצעת היא בין 240 ל-280 ליטר ליום לנפש. בגרמניה, למשל, היא 136 ליטר ליום... אנשים בגרמניה למדו לחסוך במים תוך מחשבה על הדורות הבאים. בישראל זה ההיפך, תמיד מדברים על יעד של הגדלת כמויות, מדברים על הבצורת, אבל משקים את מדשאות העיריות".

 

גם על החקלאות הישראלית יש למסרשמיד בקורת קשה:

"ישראל, שבה מתלוננים על משבר מים, לא רק מייצאת תוצרת חקלאית לחו"ל, אלא גם מים. עם הפרחים שלה היא מייצאת מים לשוויץ ולהולנד", ומסקנתו: "החקלאות בישראל חשובה מבחינת השמירה על האתוס הלאומי, ואינה מתחשבת בתנאים האמיתיים של משק המים."

 

ולנו, משתתפי תוכנית ההרצאות לא נותר אלא להודות לעופר ולמרצים השונים על שהנחו אותנו אל לב ליבו של ויכוח רציני על עצם קיומנו- מים.

 

כתב: יגאל אורן

 

 


גירסה להדפסהגירסה להדפסה
 
 
ראשי  |  אודות  |  מפעלי ההנצחה  |  ספריה  |  גלריה  |  הרצאות, חוגים וטיולים  |  הארכיון ההיסטורי של קרית טבעון  |  פייסבוק  |  English
Created by Consist