דף הבית | הספריה הדיגיטלית הישראלית | עונת התרבות תש"פ | לוח אירועים | קטלוג וספריה | דרושים | הודעות חשובות! | צור קשר | פייסבוק | כרטיסים |
דף הבית > הארכיון ההיסטורימסיפורי המקוםאירגון ומפעל > המשמר האזרחי בקרית טבעון
הארכיון ההיסטורי
אודות הארכיון
"ישראל נגלית לעין" - אלבומי טבעון
סיפורה של האנדרטה
אירועים ותערוכות
תערוכות במגדל המים ההיסטורי
סיפורי מאבק ותקומה
"זיכרון מקומי" : אנדרטאות זיכרון בקרית-טבעון
"טבעון שלי" - פעילות חינוכית
מסיפורי המקום
סיפורי תושבים
אירגון ומפעל
התעמלות מוח במרכז יום לקשישים
תעלומת הזכוכית בבית שערים
"צומת השומרים"
קרית טבעון לאן?
מפגש עם סלמאן אבו רוקון
מים
המשמר האזרחי בקרית טבעון
טבעון כמשל
איזור תעשייה בטבעון
ספרים רבותי, ספרים!
אירועים בקורות הזמן
תהליכים מעצבים
רוח המקום
שורשים תרבותיים בראי הארכיון
"מסביב"
גלריה "תמונוטבעון"
תמונות מן העבר
סיפור המשמר האזרחי בקרית-טבעון
 רמברנדט היטיב לתאר את המימד ההרואי בהתגייסות של ציבור אזרחי לאחוז בנשק להגנתו.

 

 

בתמונה: "משמר הלילה"- רמברנדט

 

 

 

ההתחלה

 

במאי שנת 1974 חדרה חוליית מחבלים לבית ספר התיכון במעלות ותפסה מאות ילדים כבני ערובה.

במבצע החילוץ נהרגו עשרים ושנים מהילדים.

 

 

בתמונה : ידיעה בעיתון "מעריב"-אסון מעלות

 

 

חיים קרבי מספר:

"לאחר האירוע במעלות נפגשתי עם כמה חבר'ה ושאלתי מה עושים? . פנינו לנקודת המשטרה והם הסכימו שנתחיל לארגן שמירה אזרחית. את הנשק סיפקה המשטרה אבל את הארגון כל השאר עשינו אנו, המתנדבים, במסגרת היישוב."

 

מקים "המשמר האזרחי" הארצי ומפקדו הראשון היה שמואל (מולה) כהן, איש קיבוץ אלונים, ומפקד הגדוד השלישי של הפלמ"ח, שלחם במסגרת חטיבת "יפתח" בקרבות מלחמת העצמאות.

"המשמר האזרחי" היה כפוף לשר המשטרה והיה גוף מקביל למשטרה "הכחולה".

בשלב ראשון גויסו כ-1000 איש לתקן שילדי, וחוקקו חוקי עזר מקומיים -"חוק השמירה"- שהסדירו את חובת השמירה במסגרת "המשמר האזרחי".

 

עמיחי בן דרור, ראש המועצה המקומית באותו הזמן, מספר: "ההלם הציבורי בעקבות אסון מעלות היה גדול. אוזלת היד של השלטון במתן בטחון בתוך היישובים גרם לגל של התנדבות לשמירה ביישוב. זמן קצר לאחר המקרה נפגשתי עם מולה כהן ודנו ברעיון הקמת "המשמר האזרחי". המועצה המקומית ריכזה את המתנדבים ותוך זמן קצר הגענו ל800 איש, כאשר כ-400 מתוכם היו זמינים לקריאה בכל רגע. גם חברי המועצה התנדבו לשמירות, וזכור לי שהייתי לוקח אורחים לדיונים תוך כדי נסיעת שמירה ברחובות הקריה."

 

עלי כהן, ממפקדיו של "המשמר האזרחי" בקרית טבעון, מספר:

"הנשק שחולק לנו היה הקרבין האמריקאי M-1 .

נהגנו לספר את הסיפור הבא לקראת המטווחים:

במלחמת קוריאה נהגו הקצינים האמריקאים לשאת אקדחים בלבד. הסינים והצפון קוריאנים זיהו אותם לפי אקדחיהם והיו צולפים בקצינים. נוצר צורך ברובה שיהיה קל וקצר שישמש את הקצינים, ופיתחו לשם כך את הקרבין. כנראה שהיה מלאי גדול של הנשק הזה בנמצא ומדינת ישראל רכשה אותו ל'משמר האזרחי'.

הוצאנו לרחובות סיורים רגליים וסיורי רכב בכלי רכב שהעמידה המועצה המקומית לרשותנו .

מכשירי הקשר גם הם נרכשו על ידי המועצה המקומית . רשת הקשר שרתה את הסיורים הרגליים והסיור הממונע, כאשר משטרת זבולון מאזינה סבילה בלבד.

במקרה של אירוע רציני הייתה משטרת זבולון שולחת סיור ולוקחת את הפיקוד על האירוע לידיה."

 

עמיחי בן דרור מוסיף :" יחידת הצלפים של 'המשמר האזרחי' נתנה לארגון הזה מימד של כושר קרבי ויכולת מבצעית משמעותית. אילן פישר ויורם שניידר היו הפעילים הבולטים של כיתת הצלפים ופעלו במסגרתה במשך שנים רבות".

 

 

 

התמסדות

 

בתחילה היה מוקד ההפעלה ליד נקודת השיטור ברחוב "המגדל".

כאשר נקודת השיטור המקומית עברה למשכנה בנוכחי ברחוב "החורש", עבר גם מוקד 'המשמר האזרחי' למבנה המועצה שמתחת לנקודת המשטרה.

נוצר מצב שיש איש משטרה מקומי, ובמקביל אליו "מפקד עיר" של "המשמר האזרחי". שבדרגתו גבוה מהשוטר (מקביל לרב-פקד במשטרה).

 

עלי כהן זוכר כי מבין תושבי טבעון היו כ-900 אנשים העונים לקריטוריון חובת השמירה. מתוכם היו כ350 פעילים, כ- 150 מתוכם היו מתנדבים מתמידים שעשו את מלאכת השמירה ללא מכתבי אזהרה ואיומי "חוק השמירה".

 

הנוער בקרית טבעון היה שותף נלהב לנושא "המשמר האזרחי". ילדים נשאו דש בגד "אבא שלי במשמר האזרחי" והשפיעו על הורים שעדיין לא התנדבו, להצטרף.

אימוני ירי למתנדבים ונוער במסגרת המשא"ז הוסיפו לבטחון התושבים ביכולתם להתגונן.

 

 

בתמונה : אימון נוער בירי בקרבין במסגרת משא"ז

 

 

עמיחי בן דרור:

"הפשיעה ירדה למינימום עקב הנוכחות של מתנדבי המשמר האזרחי ברחובות.

הייתה לנו הרגשה שיש לנו עיניים ברחובות כל הזמן. רכשנו מכשירי קשר , רכבים, ומתנדבי המשמר האזרחי עם הסרט על הזרוע ורובה הקרבין על הכתף העניקו תחושת בטחון לאנשי הקריה".

 

 

 

המשטרה הכחולה נכנסת לתמונה

 

בשנת 1989 שינתה  הכנסת את "פקודת המשטרה" והוסיפה כדלקמן: "המשטרה רשאית להסתייע במשמר האזרחי לשמירת בטחון הנפש והרכוש...".

בעקבות כך הפך "המשמר האזרחי" לחלק מהמשטרה והוכפף לנהליה. תחומי הפעילות הוגדרו בחוק ונקבעו ההכשרות הנדרשות כתנאי להפעלה המקצועית של המתנדב ל"משמר האזרחי".

נקודת "המשמר האזרחי" בטבעון אוחדה עם נקודת המשטרה המקומית הכפופה לתחנת "זבולון" במרחב החוף של המחוז הצפוני של משטרת ישראל. ניהול היומן , הוצאת הסיורים וניהול האירועים נעשה מאז מהנקודה המשותפת.

 

עמיחי בן דרור מספר: "כשאברהם ריין, סגני, פנה אל שכנים ותושבי הקריה הייתה ההתנדבות נלהבת. כניסת הביורוקרטיה המשטרתית ל"משמר האזרחי" נטרלה את ראשי הערים והמועצות ואבדה התנופה שהייתה להתנדבות לארגון."

 

המבחן הראשון ל"משמר האזרחי" במתכונתו החדשה הגיעה בשנת 1991  ב"מלחמת המפרץ" הראשונה, שבה טיפלו מתנדבי המשמר במקלוט ציבורי, בהדרכת איטום חדרים, הדרכות בבתי ספר וסיוע בנושא חלוקת ערכות המגן.

 

"מפקד עיר" תפקד בכפיפות כפולה: מחד היה עליו להיענות לבקשות ודרישות של ראש הרשות המקומית ו"ועדת הביטחון" המקומית, ומאידך עליו להיות מתואם עם ה"משטרה הכחולה" שאמורה לטפל במצבי אירוע ולהעמיד מחסומים לפי הוראות המשטרה במקרים שנוצר צורך בבדיקת התנועה בכבישים.

מוקד המשטרה הקהילתית משך אליו נוער שנחשף לפעילות המשטרה , אם תחת ההכרח  למלא פעילות חברתית במסגרת בית הספר , ואם בזכות העובדה שהמקום היה פתוח  בשעות הערב והלילה .

פעילות הנוער התמקדה בשירותי עזרה לקהילה הבוגרת , ואף בסיורים משותפים עם מתנדבים בוגרים .

 

פונקציה נוספת שנוצרה ב'משמר האזרחי' הייתה של "מפקד שכונה"- בדרך כלל סטודנט שהועסק בחצי משרה , ותפקידו ליצור קשר עם אנשי השכונה, להגביר את ההתנדבות למשמר האזרחי ולזהות משפחות שעשויות להזדקק לסיוע משמר אזרחי בזמני חירום (קשישים, נשים בהריון וכו').

"מפקדי השכונות" הצליחו בגיוס בני נוער לפעילות ויש לציין למשל את ההתנדבות של ילדי המורים ב"רמת הדסה".

 

ה"גרעין הקשה" של בני הנוער שהתנדבו, אלו שהתמידו בפעילות ואף הפעילו בני נוער אחרים, יצא לקורס מפקדי נוער במחנה המשטרה בגלבוע וחזרו להפעיל את הבסיס יחד עם "מפקד השכונה" . חלקם אף חזר ולקח חלק בהפעלת הבסיס גם אחרי שירותו הצבאי .

 

בתמונה: פעילות שכונתית במסגרת "המשמר האזרחי"

 

 

עם השינוי של "פקודת המשטרה" , בוטלה החובה לשרת פעם בחודש במסגרת 'המשמר האזרחי' , ותחנת המשמר האזרחי בטבעון הפכה לתחנה התנדבותית .

במהלך השנים מאז , הפכה תחנת המשמר האזרחי בטבעון לאחת הנקודות הגדולות והפעילות ביותר באזור חיפה והעמקים. צוות מתנדבים "מתמיד" דאג להמשכיות הפעלתה המסודרת של התחנה.

 

"מתמיד"- היה גוף מתנדבים שעברו קורס הכשרה קצר שמאפשר לכל אחד מחבריה להיות מפעיל של הבסיס השכונתי.

 

בנוסף לפעילות המשמרות הקבועה של התחנה פעלו בנקודת המשמר האזרחי עוד שלוש  יחידות מתנדבים :

יחידת הכוננות  באחריותו של עלי כהן , מפקד הבסיס לשעבר .

יחידת הצלפים באחריותם של אילן פישר ויורם שניידר.

ויחידת מתנדבי התנועה באחריותו של אורי רדר .

 

יחידות אלו , שהורכבו ממתנדבים שהתאמנו באופן קבוע לצורך מוכנות להפעלתם , היוו חלק בלתי נפרד ממערך האבטחה של קרית טבעון, לרוב ללא ידיעתם של התושבים, שנהנו מאלפי מופעים ואירועים שאורגנו בקריה . במקרים מסוימים היו אנשים אלו הראשונים להגיע למוקדי אירועים ביטחוניים, עוד לפני התארגנות תגובה משטרתית . מתנדבים אלו היו מגיעים לתחנת המשטרה בטבעון מספר פעמים במהלך כל חודש, ושמרו על כשירותם בהתמדה מעוררת הערצה .

 

פעילותם של מתנדבי יחידת התנועה הייתה הבולטת  מכולם, לאור העובדה שאנשים אלו פגשו את רוב תושבי הקריה בעת נסיעתם בכבישי הקריה ובמהלך ההכוונה באירועים המוניים. בנוסף היו מספר מתנדבים שבחרו לעבוד עם יחידות משטרתיות מיוחדות כגון משטרת התנועה ויחידת המוקד המשטרתי בזבולון.

 

ההצלחה המתמשכת של בסיס המשמר האזרחי בקרית טבעון על מגוון פעילותיו השונות נבעה, בין השאר, מצוות המפקדים ומפקדות השכונה שהכירו בשליחות החשובה שניתנה בידם ותרמו רבות לקשר החשוב שבין המשטרה לקהילה ובעיקר לצוות המתנדבים והמתנדבות של ה"מתמיד" שהפעילו ברציפות את הבסיס ועודדו את המתנדבים החודשיים תוך מתן דוגמה אישית.


 

 

בתמונה: אחדים ממפקדי "המשמר האזרחי" בשנות ה-90 .

 

 

חלק בלתי מבוטל בהצלחת הבסיס הטבעוני היה הודות לשיתוף הפעולה ההדוק עם מועצת קרית טבעון שתרמה לעידוד ההתנדבות, והייתה מעורבת בנעשה בו תוך הוקרה למתנדבים הפעילים ולצוות הבסיס .

 

מעורבות חלק מהמתנדבים ביחידות התנדבות אזוריות נוספות , כגון יחידת המג"ב של העמקים הובילו למבצעים משותפים ברחבי הקריה והאזור , ולהגברת יכולת המשטרה בתקופות קריטיות .

 

 

 

הקמת המשמר האזרחי בבסמת טבעון

 

בשנת 1993, לפי החלטת שר המשטרה דאז משה שחל, ובעידודם ותמיכתם המסיבית של מתנדבי בסיס טבעון אורי רדר ועוסמן סעדי נפתח בסיס משמר אזרחי בישוב בוסמת טבעון .

בסיס זה הופעל ע"י אחד ממפקדי השכונה של טבעון ובפיקודו של מפקד התחנה בטבעון .

מתנדבי הבסיס הבדואי הראשון מסוגו בארץ, יצאו לפעילותם תחילה מבסיס האם בטבעון , ולאחר תקופה מסוימת, בעידודה של מועצת בסמת טבעון, עבר בסיס ההפעלה לבסמת טבעון עצמה.

שיתוף הפעולה עם המתנדבים הבדואים אף הניב יחידת גששים מקצועית שפעלה תחת אחריותה של תחנת זבולון, עם ציוד ייחודי שהוגדר עבורה.

 

 

 

אפילוג

 

בראשית שנת 1999 הוקם במשטרה אגף "קהילה ומשא"ז" (אק"מ) ו"המשמר האזרחי" חדל להתקיים כמסגרת ארגונית נפרדת מאז.

השיטור הקהילתי והמשמר האזרחי הם כיום ישות אחת המופעלת על ידי מרכז שיטור קהילתי (מש"ק).

ההתנדבות הפכה לעניינם של אנשים שההתנדבות בוערת בהם כצורך אישי.

המשטרה והמועצה המקומית מנסים לעודד התנדבות כזו.

 

בתמונה: ידיעה בעמוד "חדשות קרית טבעון" ב"מרכז הענינים" 29.2.08

 

 

אל מול המאות הרבות של מתנדבים שהיו מעורבים  ב"משמר האזרחי" בתחילת דרכו, פועלים כיום בקריה כמאה מתנדבים "קלסיים" (סיור), ועוד כשישים ביחידת תנועה וג'יפים.

 

המשטרה חייבת לתת לאזרח מעטפת של הגנה מורגשת ונחרצת.  

על ידי הכוונה נכונה , מעורבות הקהילה בפעילות המשטרה יכולה להוות נקודת חוזק של המשטרה ככלי הסברתי אזרחי ומקומי לשרות הקהילה, להגברת שיתוף הפעולה וכאמצעי למשוב של התושבים שיכולים ורוצים לעזור . תפקידה של המועצה המקומית חשוב לעידודו של המתנדב  ולהוקרת תרומתו לקהילה .
לאור ההיסטוריה המוצלחת לפעילותו הענפה של בסיס "המשמר האזרחי" של טבעון בעבר,  קרית טבעון כישוב יכולה להוביל כדוגמא לשיתוף קהילה-משטרה.     

 

 

לסיום:

 

אין בכוונת סקירה זו לכסות את האירועים במלואם, מה גם שסיפור המשמר האזרחי לא הסתיים ואין הכותבים מתיימרים לדעת עובדות כה רבות לאשורם.

אנשים רבים וטובים היו, ועודם מעורבים בנושאי הביטחון בקריה, ושמותיהם הרבים לא הוזכרו כאן.

עם זאת- תקוותנו היא שמצטיירת תמונה מייצגת של תקופות משתנות ושאיפה אנושית קבועה ופשוטה-

לחיות בביטחון.

 

 

 

כתבו: אמיר ויגאל אורן

 

 

 

 

 

  

 

 


גירסה להדפסהגירסה להדפסה
 
 
ראשי  |  אודות  |  מפעלי ההנצחה  |  ספריה  |  גלריה  |  הרצאות, חוגים וטיולים  |  הארכיון ההיסטורי של קרית טבעון  |  פייסבוק  |  English
Created by Consist