דף הבית | הספריה הדיגיטלית הישראלית | עונת התרבות תש"פ | לוח אירועים | קטלוג וספריה | דרושים | הודעות חשובות! | צור קשר | פייסבוק | כרטיסים |
דף הבית > הארכיון ההיסטורימסיפורי המקוםאירועים בקורות הזמן > קרקע ומיפוי - קוסקוס טבעון
הארכיון ההיסטורי
אודות הארכיון
"ישראל נגלית לעין" - אלבומי טבעון
סיפורה של האנדרטה
אירועים ותערוכות
תערוכות במגדל המים ההיסטורי
סיפורי מאבק ותקומה
"זיכרון מקומי" : אנדרטאות זיכרון בקרית-טבעון
"טבעון שלי" - פעילות חינוכית
מסיפורי המקום
סיפורי תושבים
אירגון ומפעל
אירועים בקורות הזמן
רכבת העמק החדשה
הקטר עולה על הפסים
תימן בבית שערים
תחנות בעקבות טריסטראם
אגדה ומציאות
טריסטראם בטבעון
הקונגרס על כביש 77
פורום 77.6 במאבק הציבורי
מנהרה - או שיהיה רע!
"חוט השני"
דרוזים בקרית-עמל
ייסוד בית הספר בקרית-עמל
הקדטית הראשונה (כמעט) של בית הספר הימי
להתבגר בשנות השישים
"בין איראן לטבעון"
"סליק"
נוער "ימין אורד" בקרית-טבעון
מה בין עזה לקרית טבעון?
שמות ועוד ...
קרקע ומיפוי - קוסקוס טבעון
ציונות, חברה ואקולוגיה באדריכלות מקומית
רכבת העמק - עבר ועתיד
גבורתו של נהג אוטובוס
"פינת השומרים"
"גבעת הבריכות" ופרשי המלך
משחקי ילדים מן העבר
מקומות וזכרונות
חוות שטוק - "נווה יער"
טופונומיה: הזכות לתת שם למקום
תהליכים מעצבים
רוח המקום
שורשים תרבותיים בראי הארכיון
"מסביב"
גלריה "תמונוטבעון"
תמונות מן העבר
קרקע ומיפוי - קוסקוס טבעון
המיפוי של תקופת המנדט הבריטי שימש גם את מדינת ישראל במשך שנים רבות.

רק בשנים אחרונות, עם המעבר למיפוי הממוחשב, התבטל הצורך בבסיס המידע המנדטורי.

 

העיצוב הנקי, פשטות הפרטים, האור הבהיר של הנוף המשתקף בבחירת הצבעים.

כל אלה גורמים לכך שהמפה המנדטורית בקנה מידה 1:20,000  משנת 1932 ועידכוניה עד שנת 1940 היא, עד היום, אחת המפות הטופוגרפיות היפות ביותר של אזור קרית טבעון.

 

 

בתמונה: מפה מנדטורית-Nahalal קנ"מ  1:20,000

 

 

הדחף של המנדט הבריטי מראשיתו למיפוי ארץ ישראל נבע מצורך ברישום מסודר של הבעלות על הקרקע.

 

עקב העלייה היהודית לארץ, ההתיישבות המהירה ורכש הקרקעות, היה צורך דחוף ברישום בעלות על הקרקעות, ובמיוחד אדמות "מירי"- שעובדו בחכירה מהמדינה, ואדמות "מוואת" - קרקעות הפקר שמחוץ לתחומי הכפרים.

 

מקורה של השיטה הבריטית לרישום בעלות על הקרקע במסורת הימית של אנגליה.

כשם שאוניה איננה משתנה כשבעליה מתחלפים, כך גם משבצת קרקע אינה משתנה כשהבעלות עליה משתנה- הקרקע, כמו אוניה, היא הגורם הקבוע.

 

וכשם שאוניות נרשמות בספרים והמדינה והיא הערבה לשמירת זכויות הבעלות על אוניות בים כלפי הבעלים המשתנים -כך גם זכויות הבעלות על הקרקע נשמרות על ידי המדינה.

ריצ'רד טורנס, נציב המכס של אוסטרליה יישם גישה זו בשנת 1857 ומאז היא אומצה ברחבי האימפריה הבריטית.

 

על מנת שהמדינה תוכל לעמוד בהתחייבותה לבעלים בשמירה על התכונות הבלתי משתנות של משבצת הקרקע עליה לסמן את הקרקע באופן מדויק ביחס לכדור הארץ ולבצע רישום בספרי האחוזה, ועל כן נדרש מיפוי טופוגרפי בעל דיוק ומהימנות גבוהה. לשם כך הוקמה מחלקת מדידות -Survey of Palestine .

 

בשנת 1928 פרסמה ממשלת המנדט הבריטי את "פקודת המודדים", והוחל ברישום האדמות לפי שיטתו של טורנס.

 

אחד הקשיים שעיכב את תחילת רישום האדמות נבע משיטת המדידה בתקופה שקדמה למנדט הבריטי.

בזמן השלטון הטורקי הייתה מקובלת מידת האורך "דרעא"- האמה.  היו שני סוגים של אמות- "אמת אריגים"- שאורכה 67.7 סנטימטר ו"אמת בנין", המכונה "צעד", ואורכה 75.8 סנטימטר.

מה"צעד", נגזרה יחידת השטח- "פיק", שגודלה 75.8X75.8 סנטימטרים רבועים...

ה"דונאם"- היא יחידת העיבוד החקלאי של הקרקע, היה שטח ריבוע שצלעו היא 40 "צעד" (919.3 מטרים רבועים).

 

"פקודת המודדים" קבעה שיחידות המידה לאורך ושטח יהיו מטריות. בשיטה המטרית שטחו של "דונאם מטרי" הוא 1000 מטרים רבועים.  לכן, אם במסמכי הרישום העותמני רשום שלכפר מסוים יש 1000 דונאם, הרי למעשה יש להמיר זאת ל-919.3 "דונאם מטרי" בלבד.

 

קושי נוסף ברישום על פי שיטת טורנס נבע מאופי העיבוד החקלאי של האדמות:

בכפר הערבי נעשה עיבוד הקרקע בשטח משותף המכונה "משעא". החלוקה הפנימית של ה"משעא" הייתה נעשית על ידי זקני הכפר על פי תנאי השטח. חלוקת קבע גרמה לביטול הגמישות שהייתה לזקני הכפר בהקצאה הפנימית ל"חמולות".  ברור לכן, שתהליך הרישום היה מלווה בקשיים רבים וחיכוכים צפויים עם האוכלוסייה.

 

אחת הפרשות הידועות של קרקע מריבה היתה פרשת "אדמות קוסקוס וטבעוּן" של קק"ל.

אורי שפר כותב בספרו "ההגנה וה'הגנה' בעמקים ובגליל התחתון":

"הסכסוך אשר היה על אדמות קוסקוס וטבעון...היה המפורסם בסכסוכים. באירועים הקשורים בסכסוך ספציפי זה היו חוליות-חוליות. בשיאו של הסכסוך אירעה גם תקלה, וכתוצאה ממנה נהרג ערבי. במשפט שהתנהל בעקבות התקרית הואשם השומר יצחק חנקין, שנטל על עצמו את האשמה בכדי לפטור מעונש את היורה , שהיה בעל משפחה. גזר דינו היה מאסר."

 

עלייתו של קיבוץ "אלונים" לאדמות "קוסקוס" נועדה , בין השאר, להסיר אחת ולתמיד את  האיום על אדמות "הקרן הקיימת" באזור.

 

עד סיום המנדט הבריטי בארץ ישראל הוסדר הרישום של 5 מליון דונאם, כ-15%  בלבד משטחה של ארץ ישראל.  מלאכת רישום הקרקעות נמשכה לאחר קום המדינה וארכה עוד שנים רבות . כיום רוב האדמות בארץ ישראל רשומות ומדודות.

 

כתב: יגאל אורן

 

 

 

 

 

 

 


גירסה להדפסהגירסה להדפסה
 
 
ראשי  |  אודות  |  מפעלי ההנצחה  |  ספריה  |  גלריה  |  הרצאות, חוגים וטיולים  |  הארכיון ההיסטורי של קרית טבעון  |  פייסבוק  |  English
Created by Consist