דף הבית | הספריה הדיגיטלית הישראלית | עונת התרבות תשע"ט | לוח אירועים | קטלוג וספריה | הודעות חשובות! | צור קשר | פייסבוק |
דף הבית > הארכיון ההיסטורימסיפורי המקוםאירועים בקורות הזמן > "גבעת הבריכות" ופרשי המלך
הארכיון ההיסטורי
אודות הארכיון
"ישראל נגלית לעין" - אלבומי טבעון
סיפורה של האנדרטה
אירועים ותערוכות
תערוכות במגדל המים ההיסטורי
סיפורי מאבק ותקומה
"זיכרון מקומי" : אנדרטאות זיכרון בקרית-טבעון
"טבעון שלי" - פעילות חינוכית
מסיפורי המקום
סיפורי תושבים
אירגון ומפעל
אירועים בקורות הזמן
רכבת העמק החדשה
הקטר עולה על הפסים
תימן בבית שערים
תחנות בעקבות טריסטראם
אגדה ומציאות
טריסטראם בטבעון
הקונגרס על כביש 77
פורום 77.6 במאבק הציבורי
מנהרה - או שיהיה רע!
"חוט השני"
דרוזים בקרית-עמל
ייסוד בית הספר בקרית-עמל
הקדטית הראשונה (כמעט) של בית הספר הימי
להתבגר בשנות השישים
"בין איראן לטבעון"
"סליק"
נוער "ימין אורד" בקרית-טבעון
מה בין עזה לקרית טבעון?
שמות ועוד ...
קרקע ומיפוי - קוסקוס טבעון
ציונות, חברה ואקולוגיה באדריכלות מקומית
רכבת העמק - עבר ועתיד
גבורתו של נהג אוטובוס
"פינת השומרים"
"גבעת הבריכות" ופרשי המלך
משחקי ילדים מן העבר
מקומות וזכרונות
חוות שטוק - "נווה יער"
טופונומיה: הזכות לתת שם למקום
תהליכים מעצבים
רוח המקום
שורשים תרבותיים בראי הארכיון
"מסביב"
גלריה "תמונוטבעון"
תמונות מן העבר
"גבעת הבריכות" ופרשי מלך אנגליה
 

אופיר לא הייתה מרוצה מההסברים שלי.

"אז למה אנחנו מוציאים מכאן את כל הפרחים ? " שאלה.

עמדנו במורד "גבעת הבריכות" והשקפנו על סביבנו- עשרות אנשים חופרים במעדרים וקלשונים, מוציאים את הפקעות וצמחי הבר מאדמת הגבעה.

 

הייתה לאופיר סיבה טובה לשאול.

בקיץ אותה שנה יצאנו, אופיר נכדתי ואנכי, עם ילדי כיתה ד' בבית ספר "קריית-עמל", להטמנת בלוטים במדרון העפר של עבודות הבניה, שיצרה הקמת "דור טבעון".

הסברתי אז לאופיר את חשיבות ההצמחה של צמחי הבר ועצי הנוף בסביבה הטבעית.

 

בחורף של שנת 2005 התגייסו מתנדבי "טבע טבעון" יחד עם ארנון כפיר, מנהל "חזות העיר" במועצה המקומית, וסימנו שטחים לפינוי פקעות ( גיאופיטים) וצמחי-בר שונים, באישור "רשות שמורות הטבע".

על הגבעה עמדה להיבנות שכונה חדשה. לשם הצלת צמחי הבר מהטרקטורים של הקבלנים הוזמן הציבור, ועשרות רבות מתושבי טבעון והסביבה זכו בתוספת נכבדה לאוצר צמחי הבר שבגינותיהם.

"מה התעלה הזו ?" שאלה אופיר.

עמדנו על שפתה של חפירה צרה ומזוגזגת שנתמשכה מסביב לרכס הגבעה מצפון לדרום.

הייתה זו תעלת ההגנה הטורקית מזמן מלחמת העולם הראשונה .

 

 

בתמונה: חפירה טורקית מכוסה עפר וצמחיה

 (חתך לאחר שהטרקטורים נגסו בגבעה)

 

 

סיפרתי לאופיר על המלחמה  הזו שהתרחשה לפני כתשעים שנה.

"הטורקים שלטו בארץ, ויחד עם הגרמנים הם איימו על האוניות של אנגליה ששטו בתעלת סואץ.

בתגובה החלו האנגלים ובני בריתם לכבוש את ארץ ישראל מכיוון חצי האי סיני וצפונה, הצליחו להגיע עד יפו, ונעצרו.

הטורקים ציפו להסתערות הבריטים מכיוון מפרץ חיפה בכדי לכבוש את סוריה, ובנו מערך הגנה גדול שכלל חפירת תעלות ארוכות- כמו החפירה הזו שלידינו.

בתעלות עמדו חיילים טורקיים והתכוננו לעצור את התקפת האנגלים.

על כל המערך הזה הופקד הגנרל הגרמני לימאן פון סאנדרס שמפקדתו הראשית הייתה בעיר נצרת."

 

 

 

בתמונה: הדמייה של חייל עם רובה בחפירת הגנה

 

 

"מה שבאמת קרה - בכלל לא התאים לציפיות של הטורקים והגרמנים.

במשך כתשעה חודשים תכננו האנגלים מהלך שהטעה ובלבל את הטורקים והגרמנים בארץ"

המשכתי וסיפרתי לאופיר:

 

"השכם בבוקר, טרם שחר, של יום ה-20 לספטמבר שנת 1918 .

בשעה חמש בבוקר מתעוררים קציני המטה הראשי של צבאות גרמניה וטורקיה בארץ ישראל לקול רעש דהרת המון סוסים, שועטים על אבני הדרכים, בואכה העיר נצרת.

לא ניתן לשער את תדהמתם של הגנרל הגרמני לימאן פון סאנדרס וקציניו -

הם מזנקים בכותנות הלילה שלהם למכוניות ונמלטים מפני חטיבת פרשים הדוהרת אל תוך העיר.

עשרים וארבע שעות לפני כן פרצו כוחות הברית בפיקודו של הגנרל סיר אדמונד אלנבי את קו ההגנה הגרמני-טורקי מצפון לירקון, והפרשים של "קורפוס-המדבר הרכוב" בפיקודו של לויטננט גנרל הנרי שובל פתחו בדהרה את "הדלת המסתובבת" שתכנן אלנבי במהלך חודשי הקיפאון ששרר בחזית "שתי העוג'ות" -מנחל ירקון במערב עד נחל תרצה מצפון ליריחו במזרח.

הפקודות שקיבלו הפרשים היו להגיע במהירות לעפולה ובית שאן, ולהשמיד כוחות צבא טורקי שיגיעו מהדרום בנסיגה צפונה.

חטיבת הפרשים מספר ארבע הגיעה עם שחר למערך ההגנה במעבר מוצמוץ שבואדי ערה  וחלפה על פניו זמן קצר לפני שהטורקים איישו אותו.

 

 

 

בתמונה: פרשים אוסטרלים

 

 

בזמן כניסתם של הפרשים לעמק יזרעאל, ליד תל מגידו, הם ראו גדוד חיילים טורקים שנע לקראתם מכיוון עפולה. הפרשים שרובם היו נושאי חנית הודים, הסתערו בדהרה על הגדוד הטורקי ובחניתות שלהם הכריעו את החיילים הטורקים, ורובם נכנעו, נשבו או נפוצו בעמק.

 

מוקדם יותר לפנות בוקר, הגיחה חטיבת הפרשים החמישית של של "קורפוס המדבר הרכוב" במורד ואדי "אבו שושה" (ליד קבוץ "משמר העמק" של היום), ופרצה אל שולי עמק יזרעאל. מפקד הפרשים האלו היה קצין משכיל, דובר ערבית רהוטה. הוא ניווט בכישרון במעלה ערוץ "נחל תנינים" והיה ראשון הבריטים שהגיעו לעמק יזרעאל.

מעודדים מהצלחתם המשיכו הפרשים בדהרתם לכיוון נצרת והבריחו ממיטתו את לימאן פון סאנדרס שלא העלה על דעתו את גודל התבוסה הממשמשת ובאה.

 

במהלך אותו יום נכבש תל-אל-פולה (ליד עפולה של היום)  ובסיס התעופה הגרמני שהיה ליד . חטיבת הפרשים מספר ארבע המשיכה מזרחה וכבשה את בית שאן ואת גשרי הירדן. אל החטיבה החמישית שהשלימה את ההשתלטות על עפולה הצטרפה בצהרים חטיבת "הפרשים הקלים" האוסטרלית שלא נעצרה אלא פנתה דרומה לכיוון ג'נין. בהסתערות רכובה ובחרבות שלופות מוגר חיל המצב הטורקי שהיה מוכה השתוממות מהופעת הפרשים המוזרים הללו בעורפו.

הופעת הפרשים הבריטים בעמק ערערה כליל את ההגנה הטורקית בכל האזור.

 

חיפה ועכו נכבשו גם הם על ידי חטיבות פרשים. שתי  פלוגות פרשים הודיים- "נושאי החנית" של מַסוּרי וג'דפוּר, השתלטו על חיפה ולכדו בהסתערות רכובה סוללה של 17 תותחים טורקיים ב"כרמלהיים"-היא "אחוזה" של היום.

פרשי המלך ג'ורג' החמישי העניקו לגנרל אלנבי את התואר "הויאקונט של מגידו" שזכה בו בשל הקרב המכריע לכיבוש ארץ ישראל.

האסטרטגיה של אלנבי- שילוב תנועה ואש עם הונאה וחסימה, הבטיחו ניצחון מוחץ שגרף בתנועה רחבה את כל המזרח התיכון אל חיק ההשפעה של הממלכה הבריטית."

 

 

 

בתמונה: הגנרל אדמונד אלנבי

 

 

"את מבינה, אופיר" סיימתי את הסיפור:  "מערך תעלות ההגנה האלו הינו עדות, אולי אחרונה באזור כולו, לדרמה הגדולה שהתחוללה כאן לפני כתשעים שנה."

 

 

אפילוג :

 

במשך כתשעים שנה, עד שנת 2005 הקיפה חפירת ההגנה הטורקית את "גבעת הבריכות" שניתן לצפות ממנה ולשלוט באש ירי על כל מפער הקישון, מעמק זבולון בצפון ועד תל יוקנעם בדרום. 

כיום נמחקה רוב רובה של התעלה בעבודות העפר להקמת השכונה בגבעה ופרויקט "ניצני טבעון". קטע קצר באורך כ30 מטר נותר לפליטה בשטח ציבורי קטן במפנה הצפוני של "גבעת הבריכות".

אני מקווה שהמועצה המקומית, יחד עם "המועצה לשימור אתרים", תפעל לשמר את הקטע הזה ולהציב בו שילוט.

 

 

כתב: יגאל אורן


גירסה להדפסהגירסה להדפסה
 
 
ראשי  |  אודות  |  מפעלי ההנצחה  |  ספריה  |  גלריה  |  הרצאות, חוגים וטיולים  |  הארכיון ההיסטורי של קרית טבעון  |  פייסבוק  |  English
Created by Consist