דף הבית | הספריה הדיגיטלית הישראלית | עונת התרבות תש"פ | לוח אירועים | קטלוג וספריה | דרושים | הודעות חשובות! | צור קשר | פייסבוק | כרטיסים |
דף הבית > הארכיון ההיסטורימסיפורי המקוםאירועים בקורות הזמן > משחקי ילדים מן העבר
הארכיון ההיסטורי
אודות הארכיון
"ישראל נגלית לעין" - אלבומי טבעון
סיפורה של האנדרטה
אירועים ותערוכות
תערוכות במגדל המים ההיסטורי
סיפורי מאבק ותקומה
"זיכרון מקומי" : אנדרטאות זיכרון בקרית-טבעון
"טבעון שלי" - פעילות חינוכית
מסיפורי המקום
סיפורי תושבים
אירגון ומפעל
אירועים בקורות הזמן
רכבת העמק החדשה
הקטר עולה על הפסים
תימן בבית שערים
תחנות בעקבות טריסטראם
אגדה ומציאות
טריסטראם בטבעון
הקונגרס על כביש 77
פורום 77.6 במאבק הציבורי
מנהרה - או שיהיה רע!
"חוט השני"
דרוזים בקרית-עמל
ייסוד בית הספר בקרית-עמל
הקדטית הראשונה (כמעט) של בית הספר הימי
להתבגר בשנות השישים
"בין איראן לטבעון"
"סליק"
נוער "ימין אורד" בקרית-טבעון
מה בין עזה לקרית טבעון?
שמות ועוד ...
קרקע ומיפוי - קוסקוס טבעון
ציונות, חברה ואקולוגיה באדריכלות מקומית
רכבת העמק - עבר ועתיד
גבורתו של נהג אוטובוס
"פינת השומרים"
"גבעת הבריכות" ופרשי המלך
משחקי ילדים מן העבר
מקומות וזכרונות
חוות שטוק - "נווה יער"
טופונומיה: הזכות לתת שם למקום
תהליכים מעצבים
רוח המקום
שורשים תרבותיים בראי הארכיון
"מסביב"
גלריה "תמונוטבעון"
תמונות מן העבר
משחקי ילדים מן העבר

העולם הוירטואלי הוא לא העולם האמיתי.

  

 

"בואו, כולם בואו עכשיו!"

שחר ואופיר קראו לכל המשפחה להתאסף בסלון.

ככה זה היה.  כל ערב שבת, שתי הנכדות שלנו, אופיר הבכורה ושחר הקטנה ממנה, עורכות לנו הצגה. הן בדרך כלל מאלתרות על פי משהו שעשו בבית הספר, או בחוג של המתנ"ס.

 

אבל לא עוד.

היום אין להן זמן לזה. לימודים.

או שהן משחקות מול המחשב.

"וככה מתנתקים מהמציאות," אני חושב לעצמי ונזכר במשחקים ששיחקו לפני עידן המחשב.

 

שם, בחוץ, הרגלים רצות, קופצות על האדמה. לפעמים נופלים, מקבלים מכה, בוכים קצת, מנגבים את הדמעות וממשיכים לשחק.

כמו בחיים האמיתיים. כמו בעבודה, באהבה ובחיים האמיתיים.

 

הנה מספר משחקים ששיחקנו אז:

 

"הקפצת מקל": מקל מחודד בשני קצותיו מונח על הארץ. מכים בקרש שטוח על אחד הקצוות המחודדים והמקל מתעופף באוויר- ואז מכים בו עם הקרש בחוזקה לכיוון מטרה שבחרנו- שיח או גומה וכו'.

מנצח מי שמגיע ראשון לגומה האחרונה .

 

 

 

בתמונה: "הקפצת מקל" : הילד מכה בעץ המחודד שהוקפץ לאויר

 

 

 

"קפיצת מקלות": על מסלול העפר מניחים מספר מקלות או ענפי עץ לסמן מרחק.

הראשון קופץ שלוש פסיעות גדולות ומזיז את המקלות לפי מרחק פסיעותיו. השני קופץ ומנסה להגדיל את פסיעותיו יותר מהראשון.

מנצח מי שפסיעותיו, המסומנות במקלות, הם הכי גדולות.

 

 

 

בתמונה: "קפיצת מקלות"

 

 

 

"דגלים ומחנות": מתחלקים לשתי קבוצות. לכל קבוצה "דגל" (כובע או חולצה קשורה למקל), נעוץ באדמה.

המטרה- "לגנוב" את הדגל של הקבוצה היריבה בלי שהשומרים יצליחו לגעת בך.

הקבוצה המנצחת - זו ש"גנבה" ראשונה.

 

 

"בלורות" (יש שקראו לזה "גולות" או "ג'ולים"): לכל משתתף יש בכיס מספר כדורי זכוכית - "בלורות" בצבעים שונים.

שני מתמודדים - מפזרים את הבלורות על הארץ במרחק מוסכם מגומה בקרקע.

המטרה: להביא את כל הבלורות של היריב לתוך הגומה על ידי פגיעה בבלורות שאתה מטיל עליהם (דומה ל"סנוקר").

כשמפספסים- התור עובר ליריב.

המנצח - מי שהצליח ראשון להכניס את כל הבלורות של היריב אל תוך הגומה.

 

 

 

 

בתמונה: "בלורות"

 

 

"חמש אבנים"- חמש אבנים בגודל זית לערך לכל משתתף.

שמים יד אחת על הארץ כאשר אגודל ואצבע יוצרות שער קטן והאבנים מונחות לפני ה"שער".

יד שניה מעיפה באויר את אחת האבנים, ותוך כדי שהאבן באויר צריך להספיק לדחוף את שאר האבנים דרך ה"שער" ולתפוס את האבן שבאויר לפני שהיא הגיעה לקרקע.

המנצח מי שהעביר את כל האבנים ראשון.

 

 

 

 

בתמונה: "חמש אבנים"

 

 

 

"קפיצות חמור"- ילדים עומדים במרחק מסוים ביניהם ומכופפים גב.

ילד קופץ "קפיצת חמור" מעל הגב (תוך הישענות בשתי ידיים על הגב של החבר).

בכל סיבוב מגביהים את הגב וגם את המרחק בין הילדים.

המנצח - מי שקפץ מעל "החמורים" הכי גבוהים.

 

אלו חלק מהמשחקים.

כמובן שיחקנו גם "מטקות", ו"מחניים" ו"עמודוּ", וכדורגל ו"תחנות" ובילינו המון זמן בחוץ....

ולמעשה היינו יותר זמן בחוץ מאשר בבית.

ולא היה יום שחזרנו בלי ברכיים מדממות, כתף נקועה או חבורה במצח. זה היה חלק מהכיף.

זה עדיין חלק מהמציאות של החיים.

 

כתב: יגאל אורן

 

 

 

 

 

 


גירסה להדפסהגירסה להדפסה
 
 
ראשי  |  אודות  |  מפעלי ההנצחה  |  ספריה  |  גלריה  |  הרצאות, חוגים וטיולים  |  הארכיון ההיסטורי של קרית טבעון  |  פייסבוק  |  English
Created by Consist