דף הבית | הספריה הדיגיטלית הישראלית | עונת התרבות תשע"ט | לוח אירועים | קטלוג וספריה | הודעות חשובות! | צור קשר | פייסבוק |
דף הבית > הארכיון ההיסטורימסיפורי המקוםאירועים בקורות הזמן > מקומות וזכרונות
הארכיון ההיסטורי
אודות הארכיון
"ישראל נגלית לעין" - אלבומי טבעון
סיפורה של האנדרטה
אירועים ותערוכות
תערוכות במגדל המים ההיסטורי
סיפורי מאבק ותקומה
"זיכרון מקומי" : אנדרטאות זיכרון בקרית-טבעון
"טבעון שלי" - פעילות חינוכית
מסיפורי המקום
סיפורי תושבים
אירגון ומפעל
אירועים בקורות הזמן
רכבת העמק החדשה
הקטר עולה על הפסים
תימן בבית שערים
תחנות בעקבות טריסטראם
אגדה ומציאות
טריסטראם בטבעון
הקונגרס על כביש 77
פורום 77.6 במאבק הציבורי
מנהרה - או שיהיה רע!
"חוט השני"
דרוזים בקרית-עמל
ייסוד בית הספר בקרית-עמל
הקדטית הראשונה (כמעט) של בית הספר הימי
להתבגר בשנות השישים
"בין איראן לטבעון"
"סליק"
נוער "ימין אורד" בקרית-טבעון
מה בין עזה לקרית טבעון?
שמות ועוד ...
קרקע ומיפוי - קוסקוס טבעון
ציונות, חברה ואקולוגיה באדריכלות מקומית
רכבת העמק - עבר ועתיד
גבורתו של נהג אוטובוס
"פינת השומרים"
"גבעת הבריכות" ופרשי המלך
משחקי ילדים מן העבר
מקומות וזכרונות
חוות שטוק - "נווה יער"
טופונומיה: הזכות לתת שם למקום
תהליכים מעצבים
רוח המקום
שורשים תרבותיים בראי הארכיון
"מסביב"
גלריה "תמונוטבעון"
תמונות מן העבר
מקומות וזכרונות

 

שמונה רוכבים הגיחו מאחרי הגבעה ויצרו בהלה ליד הבאר.

הנשים הבריחו את הכבשים הפועות מבריכת ההשקיה וזרזו אותם במעלה הדרך אל הכפר. הגברים הביטו בדאגה אל שיירת הרוכבים המתקרבת.

 

חורף שנת 1863 .

הגשמים הרוו את אדמת העמק וכל הדרכים המובילות אל בִיר טַבעוּן היו בוציות וקשות לתנועה.  הופעת הפרשים הייתה אירוע לא שכיח ועוררה התרגשות אצל תושבי הכפר טַבעוּן.

במהרה התקרבה החבורה אל הבאר. הפרדות היו תשושות ומכוסות בוץ עד לכרסם .

כעת יכלו אנשי הכפר להבחין כי האנשים לא היו מקומיים אלא אירופאים, פראנג'י, שלבשו בגדים על פי אופנת בירוּת.

 

הבהלה שככה. אין זה מסע שוד חורפי של הבדווים מעבר הירדן.

הרוכב הראשון התקרב אל אנשי הכפר ליד הבאר.

"סאלאם עליכום", החליפו ברכות.

"שקענו במעבר אלמוקַטעַ, אנחנו זקוקים למים לרחצה ושתיה", המשיך הדובר.

אנשי הכפר שוחחו ביניהם. נו, אם הם זקוקים לשירות-שישלמו...

"קודם תשלמו לנו- אחר כך תוכלו להתרחץ במים שלנו "

דין ודברים בשפה זרה בין האירופאים. אי שביעות הרצון שלהם ניכרת.

שוב פונה דובר הערבית אל אנשי הכפר:

"האנשים כאן הם אנשים חשובים מאנגליה. הם התקבלו יפה בכל מקום שהגיעו במסע שלהם. וכאן אתם קודם דורשים לשלם... הם לא מרוצים.."

אנשי הכפר הזעיפו פנים. הכופרים הללו מעיזים לבוא בטענות.

"שילכו מכאן. את המים שלנו לא יקבלו בחינם".

האירופאים נראו מותשים ומדוכדכים. בסופו של דבר הסתפקו במילוי נאדות השתייה שלהם והמשיכו מזרחה למרגלות גבעות האלונים.

 

את האירוע הדמיוני הזה ניתן לשער על פי המסופר בספרו של הנרי בייקר טריסטראם "מסע בארץ ישראל 1863-1864 " (הוצאת מוסד ביאליק, תרגום חיים בן עמרם). הוא כותב:

 

" 16 לדצמבר 1863 . ירדנו לעמק יזרעאל... לא יכולנו לצלוח את נחל קישון ונענו לאורכו שעה עד שמצאנו את המקום שבו יכלו פרדותינו לעוברו. המים הגיעו אמנם עד לחבק אך בכל זאת יכלו הבהמות לצלחו בלא לשחות, ורוחב הנחל לא עלה על עשרים מטר.

הסופיות, האגמיות  והטבלנים הגמדיים הרגישו כאן את עצמם כמו בבית, וסנוניות רפתות רבות רחפו מעל העמק, אשר סיפק להם שפע של יתושים לארוחה ,למרות העונה.

לאחר שעשינו דרכנו בקרקע בוץ טובעני, הגענו אל קצות גבעות הגליל, ושם נאלצנו לפנות שמאלה ולהתקדם לאורך שיפולי צלעותיהם.

הנוף דמה לפארק, אך ניכר בכל חסרון האדם, ובפעם כפעם עברנו בדהירה קלה דרך קרחות-יער, מתחת לאלונים הדורים ועצי זית פראיים, או על פני סלעי גיר משופעים.

זו הייתה פעם ראשונה שעברנו ביער טבעי שעציו זקנים....

עברנו על פני הכפר המנוול טַבעוּן, שיצא לו שם רע בשל מעשי שוד. אולם תושביו לא נראו עשירים למרות היותם גזלנים מקצועיים....."

 

שרידי הכפר טבעון, במורד שכונת האיריס, מהווה לאחרונה מוקד עניין ארכיאולוגי מחודש, ובאר טבעון, ליד הפניה אל קיבוץ אלונים, משמשת גם היום כמקום רחצה... לחסידי חב"ד בעיקר.

  

כשתים עשרה שנים אחרי כן, בקיץ שנת 1875, מופיע בכפר השכן שיח אבריק תייר אירופאי נוסף- הצרפתי ויקטור גרֵן.

גרן מסייר בארץ ישראל בשליחות משרד החינוך הצרפתי.

ניתן לשער שהעניין המחודש של הממשלה הצרפתית  בארץ הקודש לא נבע רק ממניעים דתיים.

מצבו המעורער של "האיש החולה של אירופה"- היא האימפריה הטורקית, הווה מקור עניין לכל הרשויות...

סיורו של גרן נעשה באצטלה של מחקר ארכיאולוגי.

הוא יוצא ב-23 ביולי 1875 מנצרת, ומסייר במסלול הכפרים: מעַלוּל- סַמוּניה (תל שימרון)-חירבת זיבדה(מנשייה זבדה)-ג'דה (רמת ישי)-בית לחם-אום אלעמד (אלוני אבא)-תל בַדר-שיח' אבריק.

 

בשיח' אבריק מוצא גרן שרידים ארכיאולוגיים למכביר ואף ארונות קבורה עתיקים (סרקופגים).   היישוב התלמודי "בית שערים" מוכר לויקטור גרן, ואף את תאור "ביסרה" של יוספוס פלוויוס (יוסף בן מתתיהו) הוא מכיר, אלא שחוקרים קודמים (שוורץ) מיקמו את בית שערים בטוּרעאן.

לפיכך הוא כותב (ויקטור גרן:"תיאור גיאוגרפי הסטורי וארכיאולוגי של ארץ ישראל" הוצ' יד בן צבי, תרגום מצרפתית-חיים בן עמרם):

 

"מבחינה צבאית נבחר האתר הזה בשכל רב שהרי הגבעה הזו שולטת על עמק יזרעאל וגם על עמק עכו. יתר על כן- בית העלמין העתיק, קווי הקירות  ועמודי הבניין שהיה כמדומני מגדל-עוז, אבני הגזית הנאות הפזורות על בימת הגבעה, טורי העמודים הפגומים הפזורים שם, שפיארו איזה סטיו, מקדש או בית כנסת...כל אלה מעידים על חשיבות היישוב הזה לפנים.  ובכן, עד להודעה חדשה ועד שיערך מחקר מקיף יותר, מזהה אני כאן את גבע..."

 

הזיהוי של שיח אבריק כ"גבע פרשים" על פי ויקטור גרן היה שריר למשך כשישים שנה נוספות, עד אשר אלכסנדר זייד ,יצחק בן צבי וחבריהם הביאו את בנימין מזר לחקור ולקבוע כי כאן היא "בית שערים", עירו של רבי יהודה הנשיא חותם המשנה .

 

 

כתב: יגאל אורן


גירסה להדפסהגירסה להדפסה
 
 
ראשי  |  אודות  |  מפעלי ההנצחה  |  ספריה  |  גלריה  |  הרצאות, חוגים וטיולים  |  הארכיון ההיסטורי של קרית טבעון  |  פייסבוק  |  English
Created by Consist