דף הבית | הספריה הדיגיטלית הישראלית | עונת התרבות תש"פ | לוח אירועים | קטלוג וספריה | דרושים | הודעות חשובות! | צור קשר | פייסבוק | כרטיסים |
דף הבית > הארכיון ההיסטורימסיפורי המקוםרוח המקום > "הרוח הטבעונית" - שתי נקודות תצפית
הארכיון ההיסטורי
אודות הארכיון
"ישראל נגלית לעין" - אלבומי טבעון
סיפורה של האנדרטה
אירועים ותערוכות
תערוכות במגדל המים ההיסטורי
סיפורי מאבק ותקומה
"זיכרון מקומי" : אנדרטאות זיכרון בקרית-טבעון
"טבעון שלי" - פעילות חינוכית
מסיפורי המקום
סיפורי תושבים
אירגון ומפעל
אירועים בקורות הזמן
תהליכים מעצבים
רוח המקום
אתרי מורשת בקרית טבעון
אוהל על הגבעה
"המוהיקני האחרון" של "אגודת השומרים"
הצופיות שלנו
שביל ראשית ההתיישבות הדתית - בין טבעון לשדה יעקב
שני אנשים - שתי תפיסות עולם... אותה ארץ
מיתוסים מקומיים על שומרים ורועים
תערוכה במגדל
"הרוח הטבעונית" - שתי נקודות תצפית
דת ואמונה בטבעון
כדורגל בטבעון
שורשים תרבותיים בראי הארכיון
"מסביב"
גלריה "תמונוטבעון"
תמונות מן העבר
"הרוח הטבעונית" - שתי נקודות תצפית

"הרוח כאן נושבת חזקה גם חרישית

רוח מיוחדת, זו האנושית."

(מתוך "רוח אנושית", שירה של חגית רוזנברג ליובל 70 לקרית טבעון)

 

 

מהי "הרוח המיוחדת" לקרית טבעון ?

 

 

תצפית א'- שרה אבידב, מנהלת "מרכז ההנצחה" בקרית טבעון:

לשרה אבידוב, יש עמדת תצפית מעולה על חיי התרבות בקרית טבעון וטעמם של התושבים בצריכת תרבות.

שרה, דור שלישי בנהלל, מנהלת את מרכז ההנצחה כעשור שנים, מתארת את "רוח המקום" במונחים של השתתפות בפעילויות "מרכז ההנצחה":

 

"על אף המאמצים הרבים לחשיפת ילדים ובני נוער אל הספרות ואל הספריה העירונית, הרי מבחינת השתתפות התושבים המצב סטטי- אין גידול. יש הרבה קוראים, אבל אין הרבה מתעניינים" מאבחנת שרה את תחום הספרות העברית בקריה.

אמנות, לעומת זאת, יש קהל מתעניין רחב ומגוון. באים לגלריה של "מרכז ההנצחה" מבקרים לא רק מקרית טבעון אלא מכל הארץ. באים ומפרגנים" מספרת שרה.

"גם להרצאות בתחום האמנות יש קהל מתעניין גדול, קבוע וטוב, שמתמיד לבוא ".

 

"ניסינו השנה, לראשונה, לקיים סדרת הרצאות והאזנה בתחום המוזיקה, ולאכזבתנו הגיע קהל מצומצם וזאת על אף המרצה המעולה של הסדרה" - ממצא מפתיע משהו, משום שבטבעון קיים קונסרבטוריון למוזיקה המקיים פעילות נרחבת ומקהלות הקריה מקיימות מופעים המושכים קהל רב.

 

"השנה הרחבנו את הפעילות בתחום הקולנוע. בנוסף לסדרת הסרטים מונחי הרצאה, הוספנו סדרת סרטים דוקומנטריים וכן 'קולנוע ללב ולנשמה' . נוכחנו לראות שההשתתפות בסדרות אלו היא תנודתית מאד, בין עשרים לשישים משתתפים, כנראה על פי הנושא המשתנה" מציינת שרה.

 

"סדרת ההרצאות בנושא 'שואה' מצליחה בזכות אישיותה של המרצה, עידית פרי, ומגיעים באופן קבוע מספר עשרות אנשים להרצאותיה".

"גם לסדרת ההרצאות בנושא 'אקולוגיה' היו מרצים מעולים, מהטובים שיש בארץ, והגיעו כחמשה עשר-עשרים איש, אולי משום שזה עדיין נושא חדש אצלנו".

 

"מעניין שלסדרת 'מפגשי נשים' הגיעו הרבה נשים שלא מקרית טבעון אלא מיישובי הסביבה" מאבחנת שרה. "ההשתתפות במפגשים היא תנודתית, כנראה לפי הנושא".

 

"למפגשי השירה בציבור בערבי שבת מגיע קהל יפה של כשישים איש" מציינת שרה בסיפוק.

גם למפגשי בני/בנות מצווה מגיעים כעשר משפחות בכל מחזור, וזו השתתפות יפה במפעל הזה".

כל מחזור כולל תשעה מפגשים, מהם שלשה בשיתוף "המדרשה של סמינר אורנים".

 

שרה אבידב מציינת את סדרת הרצאות "שערי משפט" שיזמה השנה לראשונה: "הבאנו שופטים ומרצים מצוינים, וחשבנו שלאור הנושאים שעל סדר היום הציבורי בישראל תהייה השתתפות רבה אבל לא כך היה, והגיע להרצאות קהל די מצומצם, וחבל, כי ההרצאות היו מצוינות ".

לסדרת הטיולים של "מרכז ההנצחה" יש קהל משתתפים קבוע. "יש לנו שתי סדרות מקבילות של טיולים ובכולם האוטובוס מלא. יש גם סדרה שלישית של טיולים מקומיים וההשתתפות בה בינונית".

 

נושא ה"גנאולוגיה"- שורשים משפחתיים, מתקיים זו השנה העשירית ויש לו קהל קבוע של כעשרים איש.

בנוסף לכל אלו מתקיימים במרכז ההנצחה פעילויות שהבית משמש להם כאכסניה- קורסים לשפות, חוגים לתנ"כ, וחוגים לספרות.

 

"הקהל בקרית טבעון הוא קהל שוחר תרבות, בררני ובקורתי מאד, מעמיק, משכיל עם המון ידע, קהל שטוב לעבוד איתו" מסכמת שרה אבידוב.

"הקהל אינו סובלני ואינו מוכן לקבל אלא את הטוב ביותר" היא מציינת.

עם זאת יש קושי להגיע לדור הביניים- של בני עשרים וחמש עד ארבעים וחמש.

"אלו הם אנשים עסוקים מאד" מציינת שרה, "הם לא באים לתערוכות ואף לא להרצאות בנושא אמנות,

עם זאת לסדרת הרצאות בנושא "המוח" שקיימנו בעבר, הגיעו צעירים רבים, מה שמראה על התעניינותם בתחומי הבריאות".

 

שרה חושפת טפח ממחשבותיה ואופן בניית תוכנית העבודה השנתית :

"בפוליטיקה לא נעסוק" היא אומרת, "ואם נביא איזה שהוא נושא מהקצוות- נאזן אותו במשהו מהקצה השני".

שרה מספרת כי פיתחה את הארכיון במסגרת "ארץ-מורשת" כבעל ערך חשוב בהתפתחות "מרכז ההנצחה" ועתה היא שוקלת כיצד להמשיך בהתפתחות המרכז, " למשל 'בית ספר לכתיבה יוצרת'-נושא שאנחנו בודקים בשיתוף עם מועצה אזורית יזרעאל".

 

שרה פועלת בעיקר על פי האינטואיציה ותגובות הקהל.

"יתכן שהשנה התפרשנו על יותר מידי נושאים" מתלבטת שרה, אך בנוסף יש גם נגיסה של "שלהב"ת" בחלק מהקהל שבעבר הגיע אלינו."

(עמותת "שלהב"ת", מפעילה את "מרכז יום לקשיש" ומקיימת בשיתוף המתנ"ס "מכללה קהילתית" בחסות מכללת "אורנים".)

לפי תחושתה של שרה, היא  קלעה היטב במהלך השנים לטעם הקהל של קרית טבעון. היא אינה רואה עצמה כמכוונת אלא כמי ששומעת, מאזינה ופועלת על פי רוח המקום.

 

 

 

תצפית ב'- חזי פלד, מנהל "המרכז לאמנויות הבמה" של מתנ"ס קרית טבעון.

אחד המוסדות המובהקים של מתנ"ס קרית טבעון הינו הקונסרבטוריון למוזיקה.

"קרית טבעון הינו אחד מתשעה ישובים המוגדרים 'ישוב שר ומנגן' וזאת הודות לכך שיש לילדי הישוב רצף של חינוך מוזיקלי מגיל הגן ועד לסיום בית ספר תיכון" מספר חזי בגאווה גלויה.

 

שורשיו המוזיקליים של חזי פלד, בן קיבוץ שער העמקים, מחוברים למורהו, המלחין והמעבד אורי גבעון, שהשפיע על דרכו וגישתו של חזי לחינוך מוזיקלי.

"עת לנשום שדה..." שירו של חזי פלד מלווה שנים רבות את ימי הזכרון במשק, כמו כן הלחין חזי גם אחדים מלחני השירים של הסדר הקיבוצי, שירים של אסנת פז, דורית ראובני, דודו זכאי, ועוד.

 

"אחרי הצבא עבדתי במדגה וב"כרומגן" ולאחר שנתיים יצאתי ללמוד ב"אורנים" ובאקדמיה למוזיקה בתל אביב" מספר חזי.

לאחר שליחות של כעשר שנים בברזיל הגיע חזי פלד לקרית טבעון ומשנת 1998 הוא מנהל את הקונסרבטוריון.

שורשיו ה"קיבוציים" של חזי באים לידי ביטוי באופן ניהולו את חיי המוזיקה בקרית טבעון: " אני מאמין במעורבות בחיי הקהילה."

"כשהגעתי לטבעון למדו בקונסבטוריון כ 250 תלמידים. היום לומדים  כאן 540 תלמידים, כחמישית מכלל התלמידים בקרית טבעון, ויחד עם כ500 תלמידים למחול וכמאה נוספים במקהלות שונות -יוצא שכמחצית מכלל הנוער בטבעון משתתף בפעילות מוזיקלית, תופעה מיוחדת ויוצאת דופן בארץ" מציין חזי בסיפוק.

בבית הספר התיכון קיים מסלול בגרות במגמת מוזיקה, וחוד החנית הוא מסלול ה"רסיטלים לבגרות".

השנה ייגשו לבחינות 17 תלמידים אשר יגישו רסיטלים בנוסף לעבודות במוזיקה, והניקוד שלהם נותן להם נקודות זכות בקבלה למוסדות החינוך האוניברסיטאים ולטכניון.

"היקים של טבעון" מסביר חזי בחיוך, "הביאו איתם פסנתרים, ומתחילת קיומו של היישוב הייתה כאן חיבה למוזיקה קלאסית, וזה מורגש עד היום".

חזי מספר שיש ביקוש רב לנסיעות אל מופעי האופרה בתל-אביב, כמו גם השתתפות רבה באירועי המוזיקה המקומיים.

 

"ומה לגבי מוזיקה שאיננה קלאסית ? "

הציבור בטבעון אוהב מוזיקה ומגיע למופעים של אומנים איכותיים בכל תחום-  ג'אז, התזמורת האנדלוסית, ומופעי הלהקות השונות.

"קשה, עם זאת  להביא קהל למופע של אמן בלתי מוכר" אומר חזי, "אני לא אסתכן להזמין ליום העצמאות זמר או אמן מתחום שאינו מוכר בקריה".

 

היקף הצריכה של תרבות המוזיקה הוא עצום. "עשיתי חשבון שבמשך שנה משתתפים כמאה וארבעים אלף איש במופעים שאנו עורכים".

חזי מודה שקשה מאד להגיע אל דור הביניים בגילאי 25 עד 45 .

עם זאת - הם מגיעים לאירועים של הילדים שלהם.

"אומר לי אדם בגיל הזה, מנהל בחברה , 'אני לא אוותר על השתתפות בהופעות של הבת שלי בשביל העבודה'. ויש הורים צעירים רבים שנחשפים לעשייה המוזיקלית הודות לילדיהם".

"רביעית הנוער" של קרית טבעון נחשבת לאחת הטובות בארץ " מספר חזי בגאווה.

 

כל זאת הודות להשקעה גדולה בחינוך למוזיקה.

כ-3 מליון ₪ מתוך תקציב כולל של 13 מליון ₪ לכלל פעילות המתנ"ס מופנה למוזיקה, וההכנסות ממופעים מכסות כשני שליש מתקציב זה.

"בנוסף לכך קיים תקציב מיוחד , כמחציתו ממשרד החינוך ומחציתו מתקציב המועצה המקומית, לתוכניות המוזיקה בבתי הספר, וזאת הודות לתוכנית לאומית- 'ישוב שר ומנגן', הכולל תשעה ישובים בכל הארץ".

הודות לתקציבים אלו מתאפשר צוות מורים מעולה הכולל מורי מוזיקה ברמה הגבוהה ביותר , שרובם מאזור הצפון , אך לא רק.

"כל אחד ממורי המוזיקה מחויב להשתתף לפחות בשתי פעילויות בשנה לטובת הקהילה. אמנם השכר אינו גדל בשל כך, אך המורים זוכים לחשיפה ולמספר גדול של תלמידים", מסביר חזי.

 

"בית הספר למחול פועל במסגרת "אומנויות הבמה" בניהולה של לבנה קורין", מספר חזי "קיימים הרבה פרויקטים ומופעים משותפים להרכבים מוזיקליים וללהקות המחול השונות."

"שיתוף הפעולה המקווה עם הכוריאוגרף אוהד נהרין לא עלה יפה" מספר חזי,"בתחילה הוא היה כאן, אחר  כך שלח לכאן מספר מורים, אך העניין התמסמס ללא המשך..."

"מספר התלמידים הגדול במוזיקה ומחול-זו אמירה של הישוב" מסכם חזי, "עם זאת המטרה היא להוסיף את הצלע השלישית ב"אומנות הבמה" - את התיאטרון".

"שילוב מגמת התיאטרון הקיימת כמסלול לבגרות ב"אורט גרינברג" עם "אומנויות הבמה" ישלים את התמונה בפעילות החינוך לאומנויות במה בישוב".

 

ראיין וכתב: יגאל אורן

 


גירסה להדפסהגירסה להדפסה
 
 
ראשי  |  אודות  |  מפעלי ההנצחה  |  ספריה  |  גלריה  |  הרצאות, חוגים וטיולים  |  הארכיון ההיסטורי של קרית טבעון  |  פייסבוק  |  English
Created by Consist