דף הבית | הספריה הדיגיטלית הישראלית | עונת התרבות תשע"ט | לוח אירועים | קטלוג וספריה | הודעות חשובות! | צור קשר | פייסבוק |
דף הבית > הארכיון ההיסטורימסיפורי המקוםרוח המקום > דת ואמונה בטבעון
הארכיון ההיסטורי
אודות הארכיון
"ישראל נגלית לעין" - אלבומי טבעון
סיפורה של האנדרטה
אירועים ותערוכות
תערוכות במגדל המים ההיסטורי
סיפורי מאבק ותקומה
"זיכרון מקומי" : אנדרטאות זיכרון בקרית-טבעון
"טבעון שלי" - פעילות חינוכית
מסיפורי המקום
סיפורי תושבים
אירגון ומפעל
אירועים בקורות הזמן
תהליכים מעצבים
רוח המקום
אתרי מורשת בקרית טבעון
אוהל על הגבעה
"המוהיקני האחרון" של "אגודת השומרים"
הצופיות שלנו
שביל ראשית ההתיישבות הדתית - בין טבעון לשדה יעקב
שני אנשים - שתי תפיסות עולם... אותה ארץ
מיתוסים מקומיים על שומרים ורועים
תערוכה במגדל
"הרוח הטבעונית" - שתי נקודות תצפית
דת ואמונה בטבעון
כדורגל בטבעון
שורשים תרבותיים בראי הארכיון
"מסביב"
גלריה "תמונוטבעון"
תמונות מן העבר
דת ואמונה בטבעון

 

  בתמונה: בית הכנסת "מגן דוד" באלרואי

 

  

שיחה ראשונה: עם הרב יהודה א. זילברשטיין

הרב יהודה אריה זילברשטיין, שגדל והתחנך בישיבות בתל-אביב ובבני ברק, הינו רב העיר, וגר בקרית טבעון למעלה מארבעים שנה .

 

"היחסים בין האנשים בקרית טבעון  טובים ויפים בדרך כלל" מאבחן הרב,

"בשנים הראשונות היה ביישוב יחס חם ומיוחד לנושא האמונה והדת. חג שמחת תורה למשל, נחוג בהמון רב.

יותר מאוחר הגיעו מחלוקות גם לקריה. היו כאלו שביקשו ממני לסגור את הבריכה בשבת, או לסגור קטע רחוב שליד בית כנסת בשבת. אלו נושאים שהיו מעוררי מדון ואילו אני ביקשתי לשמור על האיזון בציבור ולשכך מחלוקות".

הרב מזכיר את "פרשת יוסל'ה שומכר" כאירוע מעצב מבחינת הניכור לדתיים, כשהיו פונים אליהם בשאלה "איפה יוסל'ה ?" כאילו כל אדם דתי נושא באחריות להיעלמותו של הילד.

 

"גם היום קיימות "סטיגמות" רבות, אם כי יש סקרנות גוברת אצל הנוער לגבי הדת" מאבחנת אשת הרב שהצטרפה לשיחתנו, "כשאני פותחת שולחן בערבי שבת מצטרפות אלינו נערות רבות המעוניינות להדליק נרות שבת ".

"מדוע לא מגיעים חרדים לבית שערים, מקום קבורתו של רבי יהודה נשיא ?" שאלתי את הרב זילברשטיין.

"הכל תלוי במזל-גם ספר תורה שבהיכל" מצטט הרב את הפסוק הידוע מספר "הזהר", ומרמז על כך שיש חילוקי דעות לגבי מקום קבורתו של רבי.

"את מקום קברו של רבי שמעון בר יוחאי במירון קבע האר"י הקדוש, ולכן מקובל המקום על כל הקהילות כמקום מנוחתו של כותב ספר הזהר"

"בנוסף על כך", מציין הרב, "ההשפעה היוונית החזקה שיש בעיטורי הקברים בבית שערים מהווה גם היא גורם בהרחקת הציבור החרדי מהמקום". 

תפקידו הממלכתי של הרב קבוע בחוק, ואירועים ציבוריים שונים מחייבים את השתתפותו.

הרב זילברשטיין עצמו נוהג להתפלל בבית כנסת "בית יעקב" שבנה יעקב רחמן, מצאצאי ר' לוי יצחק מברדיצ'ב, ומתפללים שם בנוסח חב"ד.

 

הרב מספר: " כשנזדמנתי לחניית ביניים בפרנקפורט שבגרמניה, נסעתי במונית לעיר וורמס (וירמייזא) שבעמק הריין, וניגשתי לבית הקברות היהודי העתיק.

ושם, כשעמדתי לפני קברו של ר' מאיר מרוטנברג חשתי כאילו לפני אבי אני עומד."

 

ר' מאיר בר' ברוך נולד בוירמייזא בשנת ד"א תתקע"ה (1215). רוב ימיו ישב בעיר רוטנבורג ומישיבתו הגדולה שלח לתפוצות רבות את תשובותיו. בשנות חייו האחרונות, עד פטירתו בשנת 1293 היה תפוס במבצר אנזיסהיים שבאלזס בפקודת הקיסר הגרמני רודולף באשמת נסיונו לעזוב את גרמניה ולעלות לארץ ישראל

 

מדוע יש בקרית טבעון, שעיקר תושביה אינם דתיים, מספר כה רב של בתי כנסת?

הרב זלברשטיין עונה בחיוך לשאלתי: "אתה יודע, כשאצל מאמינים נוצרים יש מחלוקת - סוגרים את הכנסיה. כאשר בקהילה יהודית יש מחלוקת - בונים בית כנסת נוסף. וזה פחות או יותר כל הסיפור ".

בקרית טבעון יש מגוון רחב של אוכלוסיה, וייצוג לזרמים רבים. עם זאת-רב בתי הכנסת משמשים רק באופן חלקי. רק בשבת או רק בבקרים, וכו'.

הרב מציין בצער את הנתק של מערכת החינוך הממלכתי מכל קשר לדת ותפילה.

"כשיהודית צוויק ניהלה את ביה"ס התיכון היא הזמינה אותי לדבר על תפילה ומנהגי היהדות בבית הספר התיכון, אך מאז אין כל קשר."

הרב מדגים את היחס של החילונים לאמונה בסיפור הבא: "פרופ' נלסון גליק, ארכיאולוג ידוע, חפר בארץ וחשף בית כנסת עתיק. כשתאר את ממצאיו פנה אליו אחד ממכריו, אדם דתי, ושאל-' מדוע אתה חופר וחושף בית כנסת שאינך מתכוון להיכנס אליו?..."

אשת הרב מספרת שדווקא לאחרונה היו פניות מצעירים שביקשו להכיר את מנהגי התפילה, ובבית כנסת ברחוב גורדון מתקיים חוג של נערים שסקרנים לגבי הדת ולומדים את מנהגי התפילה.

"בזמן השביתה האחרונה במערכת החינוך התיכוני הייתה הצטרפות של נערים רבים לחוגי הלומדים בכל הארץ" מציינת אשת הרב.

 

 

שיחה שניה- עם הרבה קורי זיידלר- רבת קהילת "מעלות טבעון" משנת 2003 .

הקהילה רפורמית-"מעלות טבעון" היא אחת מעשרים וארבע קהילות רפורמיות המאוגדות במסגרת "התנועה ליהדות מתקדמת"  שמרכזה בירושלים.

הקהילה הרפורמית "מעלות טבעון" כוללת כמאה ועשרה חברים.

 

"מדוע דווקא בטבעון ? "

"טבעון מיוחדת בגיוון הרב של האוכלוסיה" מציינת הרבה זיידלר, "אולי משום שיש בה מספר גדול של אנשים שנחשפו בחוץ לארץ לפעילות היהדות הרפורמית, ואולי משום הסובלנות שיש בציבור הטבעוני לדעות שונות מהמקובל." מציעה קורי.

 

הקהילה החלה להתגבש  בראשית שנות השבעים, שאז כונתה "קהילה חדשה".  יוזמיה היו מספר יוצאי צפון אמריקה תושבי קרית טבעון שלא השתייכו לשום זרם או איגוד קהילות. לאחר כעשרים שנות פעילות, עם התבגרותם של המייסדים, הם החליטו על הצטרפות לזרם הרפורמי והקימו את העמותה "מעלות טבעון". חלק מאנשי "הקהילה החדשה" פרשו והקימו קהילה קונסרבטיבית ברמת ישי.

 

סיפורה האישי של הרבה זיידלר הוא סיפור מרתק בפני עצמו:

מוצאה ממשפחה הולנדית נוצרית, ואת נעוריה עשתה בישוב ליד האג. כבר מצעירותה נמשכה קורי לדת ורצתה להיות כמרה, אולם כאשר באה לקיבוץ "קרית ענבים" והכירה את בעלה החליטה להתגייר ועברה גיור אורתודוקסי.

"בביתנו אנחנו שומרים כשרות ומקפידים על אורח חיים יהודי" מציינת קורי. 

 

אל היהדות הרפורמית נחשפו קורי ובעלה בזמן שגרו בשנות השמונים בקיבוץ יהל שבערבה.

"אחרי כן למדנו שנינו באוניברסיטה העברית בירושלים, בעלי למד פיזיקה ואני ספרות עברית."

בגמר לימודיהם החליטו קורי ובעלה לחפש עבודה במקום שיוכלו להצטרף אל קהילה רפורמית קיימת, ולאחר שבשנת 2002 הבעל התקבל לעבודה במגדל העמק, החליטו להתיישב בקרית טבעון ולהצטרף אל הקהילה הרפורמית שלה.

 

"מעלות טבעון" מקיימת מספר פעילויות קהילתיות כלליות וביניהם הכנה לבר/בת-מצווה, טקסי קבלת שבת דו שבועיים בכפר-תקווה, וכן פרויקט היכרויות "אחד על אחד".

"בבית הספר האנטרופוסופי 'שקד' אני מוזמנת לסדרת מפגשים בנושא חגים ובני מצווה. גם בבית ספר 'רימונים' קיימנו 'סדר טו-בשבט' בכל הכיתות", מספרת הרבה זיידלר.

יחד עם עמותת "הוספיס" קיימנו הרצאות בנושא האבל בהיבט יהודי.

"יש לנו גם מקהלה ואנו מופיעים במתנ"סים, ובמועדון הפנסיונרים השתתפנו בחגיגות חג החנוכה".

 

פעילות חדשה יחסית, בשיתוף עם המועצה המקומית היא הקשר שנוצר עם קהילת יהודי היישוב Oak Park שליד שיקגו בארה"ב, ובמסגרתו יגיעו בני נוער של הקהילה לביקור ושהייה בקרית טבעון.

 

הרבה קורי זיידלר חברה בוועד המנהל את עמותת "מנוחה נכונה" המאפשרת קבורה אזרחית לבוחרים בכך. הנקברת הראשונה בחלקת "מנוחה נכונה" היתה הרופאה הותיקה של טבעון ד"ר עליזה ילון.

"טקס הקבורה ב'מנוחה נכונה' נתון כולו לבחירת משפחת הנקבר" מציינת הרבה זיידלר.

 

שיחה שלישית- עם מר בן-ציון (בנצי) כץ, יו"ר המועצה הדתית (הקרואה) של קרית טבעון.

שבעה עשר גני ילדים וששה עשר בתי כנסת בקרית טבעון.

"זו תוצאה של ישוב מזדקן שמחירי הקרקע  בו מרקיעי השחקים ומונעים את הגעתם של משפחות צעירות וברוכות ילדים, כפי שמוכר לנו גם באזור "אחוזה" שבחיפה" אומר בנצי ומוסיף: "זה וגם הכרח הנובע מהפריסה הפיזית הרחבה של קרית טבעון על פני שטח גדול" .

רוב בתי הכנסת הם בתי כנסת חלקיים, כלומר שמתפללים בהם רק בבוקר, או רק בערב, או רק בשבתות וחגים." מסביר בנצי כץ, יו"ר המועצה הדתית הקרואה של קרית טבעון.

 

בשעתו, טבעון התפרסמה כאשר שר הדתות סירב לאשר את צירוף נציג "הקהילה החדשה" אל המועצה הדתית.

המועצה הדתית בטבעון הפסיקה לתפקד והממשלה מינתה ועדה קרואה. לראש הועדה הקרואה מונה בן ציון, מנהל המרכז התורני בנווה שאנן ולשעבר חבר מועצת העיר חיפה.

"יחד עימי מכהנים בוועדה עוד שני חברים מומלצי הרשות המקומית" מציין בנצי כץ.

"כשהגעתי לתפקידי בטבעון לפני כארבע וחצי שנים המצב הכספי היה בכי רע- לא היה כסף למשכורות ותשלומי פנסיה לעובדים, אבל המועצה הדתית מימנה את תשלומי החשמל והמים של בתי הכנסת.

הפסקתי את הנוהג הזה ושיפרנו את המצב הכספי.

כיום כל בתי הכנסת מופעלים באופן מלא על ידי עמותות או וועדים מתנדבים וכל ההוצאות והאחזקה הם על חשבון החברים בעמותות".

 

בן-ציון, שהגיע לארץ מהונגריה בשנת 1956 כילד בן תשע, גדל ברכסים והתחנך בכפר חסידים ובישיבת כפר הרא"ה. הוא היה במשך כעשרים וחמש שנה מורה בכפר הנוער הדתי בכפר חסידים.

"צריך לדעת מתי לפרוש" הוא אומר, "כשהוצעה לי המשרה במרכז התרבות התורנית בחיפה-לא היססתי, ומנהל הכפר קיבל זאת בהבנה".

 

בראש ההיררכיה הדתית עומדים רבני העיר אך הניהול התפעולי של שרותי הדת מוטל על המועצה הדתית, ובנצי מפרט:

"רישום לנישואין, קבורה, טהרה (מקווה), ערוּב, כשרות. אלו הם חמשת התחומים של המועצה הדתית"

"בין חברי המועצה המקומית אין נציג של מפלגה דתית" מספר בנצי, "אך יש נציגים המכבדים את ערכי המסורת היהודית".

בשנת 2007 תוקצבה המועצה הדתית, לראשונה זה זמן רב, כחוק- 60% על ידי הרשות המקומית, ו- 40% על ידי המדינה.

אך בנצי שואף ליותר מכך ומקווה שיוקצו למועצה הדתית תקציבים לפעילות נוספת: "בנווה שאנן אני מנהל את המרכז לתרבות תורנית שמפעיל תוכנית "קהילה לומדת" ובמסגרתה גם "בית מדרש לנשים" עם למעלה משישים נשים לומדות. יש לנו גם חבורת זמר ומנצח עליה אמנון שלה, איש קרית טבעון". והוא מוסיף:

"הייתי רוצה שגם בקרית טבעון יוכל להתקיים תהליך של לימוד ושיתוף פעולה סביב ערכי התרבות היהודית".

 

מיזם נוסף של בנצי הוא הצבת זיכרון לחללי מערכות ישראל שאין להם קרובי משפחה. הוא מספר:

"בחיפה איתרנו למעלה מעשרים נופלים ללא משפחות ומתנדבים מהעיר 'אימצו ' את זכרם ואומרים לזכרם קדיש בימי זכרון,  וב ז' אדר, יום פטירת משה רבנו, מקיימים תפילות לזכר חללים שמקום קבורתם לא נודע."

את שיחתנו סיימנו בעניין המיסטיקה ביהדות.

"זה היום יותר 'IN ' " מציין בנצי " וראה את הקהל העצום שמגיע להילולת רבי שמעון בר יוחאי במירון".

 

כתב:  יגאל אורן 

     

 


גירסה להדפסהגירסה להדפסה
 
 
ראשי  |  אודות  |  מפעלי ההנצחה  |  ספריה  |  גלריה  |  הרצאות, חוגים וטיולים  |  הארכיון ההיסטורי של קרית טבעון  |  פייסבוק  |  English
Created by Consist