דף הבית | הספריה הדיגיטלית הישראלית | עונת התרבות תש"פ | לוח אירועים | קטלוג וספריה | דרושים | הודעות חשובות! | צור קשר | פייסבוק | כרטיסים |
דף הבית > הארכיון ההיסטורימסיפורי המקוםתהליכים מעצבים > ביטחון בקריה : "הטנדר נוסע..."
הארכיון ההיסטורי
אודות הארכיון
"ישראל נגלית לעין" - אלבומי טבעון
סיפורה של האנדרטה
אירועים ותערוכות
תערוכות במגדל המים ההיסטורי
סיפורי מאבק ותקומה
"זיכרון מקומי" : אנדרטאות זיכרון בקרית-טבעון
"טבעון שלי" - פעילות חינוכית
מסיפורי המקום
סיפורי תושבים
אירגון ומפעל
אירועים בקורות הזמן
תהליכים מעצבים
סיפורה של כרזה
כשלסבתא היו גלגלים...
מדוע אין קברי צדיקים בבית-שערים
ביטחון בקריה : "הטנדר נוסע..."
בריאות הציבור בטבעון
סיור אנדרטאות - תלמידי כתות י'
הגלוב, הפריפריה והמרכז
"המפה הירוקה" של קרית-טבעון
רוח המקום
שורשים תרבותיים בראי הארכיון
"מסביב"
גלריה "תמונוטבעון"
תמונות מן העבר
ביטחון בקריה : "הטנדר נוסע ..."

אור היום  נחלש לאיטו, החשכה גברה . בין צללי האלונים של "גבעות קוסקוס טבעון" נעה קבוצת אנשים חמושים אל נקודת התצפית.

מדרום לכביש חיפה נצרת - "המחנה" של קרית עמל: מספר צריפי עץ בודדים ואנשים חופזים ביניהם אל מסתור הבית. 

טנדר המשטרה הבריטית ששהה במקום, עמד לצאת לדרכו.

 

מאורעות תרצ"ו -תרצ"ט.

קרית עמל בת שנה בלבד ומתמודדת עם התקריות הביטחוניות של השנים הללו.

תושבי "המחנה" יוצאים בלילות לשמירה זוגות זוגות, ולכל זוג עמדה קבועה המבוצרת בשקי חול.

אנשי הכנופיות שהתרכזו בגבעות שמעבר לכביש מקפידים על השקט כל עוד טנדר השוטרים ב"מחנה", אך מייד לאחר יציאתו הם פותחים ב"קונצרט" של יריות בלתי פוסקות לעבר היישוב הקטן.

 

 

בתמונה: רחוב קק"ל בקרית-עמל, 1938.

 

 

דב פטישי כותב בספרו "קריה בצל אלונים":

"בהתחלת שנת 1939 גבר המתח הביטחוני בסביבתנו.

הכנופיות לא צמצמו את יריותיהם לשעות הלילה כפי שנהגו עד כה, והתחילו להתקיף גם בשעות היום."

אל "קריית חרושת" חדרה כנופיה שרצחה אם ובתה והעלתה באש את אחד הצריפים שנשרף על שלושת יושביו.

בינואר הותקפו חורשים בשדות קבוץ "אלונים", וששה אנשים נפצעו.

בפברואר רצחו ערבים חברת מושב "כפר יהושע".

במרץ קופחו חייהם של שלשה מאנשי קבוץ "אלונים" כשעלו על מוקש.

במאי הוצת שדה החציר של מושב "בית שערים". קבוצת נוטרים שבאה לסייע בכיבוי הותקפה ביריות ואחד מאנשיה נהרג.

 

פטישי כותב: "שוב ושוב נוכחנו שכל עוד לא נשלוט על הגבעה מעבר לכביש לא נוכל למנוע מהכנופיות להתקרב אל הכביש ולהתקיף את התחבורה הציבורית ואת בתי קרית עמל. מפעם לפעם חזרתי לרעיוני - להקים על הגבעה ממול לשער הכניסה ליישובנו מגדל שמירה שימנע מהכנופיות לבצע את מזימותיהם. כך נפתור גם את בעיית אספקת המים"

 

 

בתמונה:  בנייתו של מגדל המים

 

 

המגדל נחנך באפריל 1940 ולידו הוקם מבנה של תחנת השמירה הישובית.

ה"מרד הערבי" גרם לכך שהבריטים מצאו את עצמם בסירה אחת עם היישוב העברי. הסאה הוגדשה מבחינתם עם הרצחו של מושל מחוז נצרת, לואיס אנדרוס  בספטמבר 1937 .

 

 

 

 בתמונה: הנציב העליון בפגישה עם נוטרים בנהלל

 

 

בשנת 1939 הקימה ממשלת המנדט את "משטרת היישובים העברית" (מי"ע). "משטרת היישובים" אורגנה ב-10 יחידות (Companies ), כל אחד בפיקוד קצין בריטי זוטר ((Inspcetor, ולידו קצין קישור מטעם "הסוכנות היהודית".

בישוב היהודי כונתה כל יחידה של "משטרת הישובים" בשם "גדוד".

 

היקף פריסת הגדודים של "משטרת היישובים" חפף לרוב את מרחבי "הגושים" של "ההגנה" .

לכל גדוד ניתן שם עברי ונופק כובע אוסטרלי בעל תג משולש צבעוני, ולכל גדוד צבע שונה. מטרת הבריטים הייתה למנוע פעילות "גדוד" מחוץ לאזור הטריטוריאלי שלו.

במסגרת "משטרת הישובים" הוקמו גם יחידות ממונעות "משמר- נע" (מ"נ).

הן נודעו ביישוב בשם "הנודדות" או "הטנדר" , כפי ששרו אז:

 

 

"הטנדר נוסע, הטנדר כה רץ,

מגדות ים המלח עד עין המפרץ,

הלילה, לילה אפל

הטנדר, הטנדר מתגלגל,

הטנדר, פתח פיך בשיר

ליבנו רחב וצעיר,

אם אש מלפנינו, אם אש מאחור,

הטנדר, אל תעצור"

 

 

משה וילנסקי הלחין מנגינה למילים של יעקב אורלנד, ושושנה דמארי שרה בביצוע בלתי נשכח. 

 

 

 

בתמונה:  הטנדר

 

 

קרית עמל היתה שייכת ל"גוש 1 " של ארגון "ההגנה"  ולגדוד מספר 6, "עמק זבולון" שצבעו- צהוב.

בקיץ שנת 1942 הורחבה "משטרת הישובים" ונוספו לה שני גדודים בדרום, וגדוד "עמק זבולון" הפך לגדוד מספר 7 .

במסגרת ההרחבה הוכפפו ה"גדודים" למפקדי המחוזות המשטרתיים ולפיכך הוקמו במחוזות "משרדי נוטרים" שהיו למעשה שלוחות של ה"הגנה".

ה"גדודים" קיבלו מממשלת המנדט תגבור ברובים, מקלעי ברן ומרגמות והוגדל מספר היחידות הממונעות.

 

אחד מתפקידיהן החשובים של "הנודדות" היה אבטחת התחבורה בדרכים.

כביש חיפה - נצרת בקטע העובר בגבעות קוסקוס-טבעון נחשב לבעייתי כיוון שהיו בו התנכלויות רבות לתחבורה.   

ב-19 באוגוסט 1938 הותקף אוטובוס נוסעים שנע במעלה גבעות האלונים לכיוון קרית עמל ממארב של כנופיה מצפון לכביש (במורד רחוב הרימונים של היום). חוליית נוטרים הוזעקה מקיבוץ "שער העמקים", ובקרב שהתפתח נפצעו עשרה מהנוסעים ונהרג אחד הנוטרים - יוסף פינקלשטיין. אנדרטה לזכרו מוצבת במקום התקרית .

 

 

בתמונה: "הסיבוב המסוכן" - מקום מארב כנופיות

במעלה גבעות האלונים לכיוון קרית-עמל, 1938

 

 

  

 

 

בתמונה: האנדרטה לזכרו של יוסף פינקלשטיין

 

 

 

אורי שפר, איש טבעון, מספר בספרו "הגנה וה"הגנה" בעמקים ובגליל התחתון 1920-1948 :

"גבעות טבעון שרצו כנופיות שודדים אפילו בעיתות שלום. פרט זה ידוע לנו גם מכתביהם של תיירים מפורסמים (טריסטרם, למשל) במאות הקודמות.

קטע כביש זה מצטיין בשני ייחודים: מצד אחד הוא משרת את המרחב כולו (העמקים והגליל התחתון) בקשריו עם חיפה, מצד שני - חלקו מצוי בתחום גוש נהלל, וחלקו בתחומי הגוש שממערב לו. כמו כן , בגלל חיונייותו היתה אבטחתו צריכה להעשות ברציפות, משך כל שעות היממה.  על כן התפקיד הוטל על כוח מיוחד שמנה 12 איש.

בגלל היותו חיוני לכמה גושים וגם לחיפה (אספקת תוצרת חקלאית מהעמקים), חולק נטל  הקצאת האנשים ואחזקתם בין הגושים, מחוז חיפה והמוסדות הארציים."

 

כיוון שקיבוץ אלונים , קרית עמל ושיח'-אבריק היו שייכות מבחינה אדמיניסטרטיבית למחוז חיפה "המשמר הנייד" שהופקד על שמירת קטע הכביש שבין מסעף אלונים לבין קיבוץ שער העמקים השתייך לנפה של נקודת משטרת יגור.

 

יהודה אורלי (אורלינסקי), שהיה תושב קרית עמל (וחבר הועד המקומי), היה ממונה מטעם המשטרה על "הטנדר" שבסיסו ביגור.

 

חיים ברקאי, תושב טבעון ובן כפר יהושע, התגייס ל"משטרת היישובים" בשנת 1942 .  הוא מספר:  "הייתי מהמגויסים בתשלום. קיבלנו מהממשלה 6 לא"י לחודש. בכל גדוד הייתה פלוגה אחת מגויסת בתשלום ועוד כשתי פלוגות של 'מושבעים' שהיו רשאים לשאת נשק לצרכי השמירה.  הבסיס שלנו היה החאן של ג'דה. היינו יחידה עצמאית, קיבלנו אימון בסיסי מאנשי ההגנה וגרנו שם באולם הגדול. יותר מאוחר עברנו אימון מתקדם במחנה ליד מגדל המים בקיבוץ אלונים".

 

 

 

 בתמונה: אימוני נוטרים

 

 

ברקאי מוסיף:  "אנשי הסגל היו בדרגות מ'קורפורל', ועד 'סטאף סרג'אנט' ואת ההוראות קיבלנו בטלפון ממפקדת הגוש 'נהלל 28 ' .  אני הייתי נהג הטנדר של נהלל . זה היה טנדר 'פורד' אזרחי ששימש לסיורים ומנהלה. מידי פעם היה המפקד הבריטי שישב בחיפה מגיע לסיור ביקורת, ואז הייתי אוסף אותו בחיפה ונוסע איתו לעין השופט ולרמת השופט ולשאר המושבים והיישובים בתחום האחריות של הגדוד ומחזיר אותו בסוף היום לחיפה".

 

סיורי המשמר הנע נועדו להגן על פועלים העובדים במקומות מרוחקים מהיישוב, לסיורים בדרכים וכבישים, ולהגשת עזרה מידית במקרה של התקפות.

בתקופת מלחמת העולם השניה התגייס היישוב למלחמה באויב הנאצי, ובתקופה זו הגיע "משטרת הישובים" לשיא כוחה.

 

בכל ישוב יהודי הוקמה תחנה שצויידה בנשק. בכל ישוב גוייסו מספר אנשים שקיבלו שכר מקופת המשטרה. אנשי הישובים הושבעו כשוטרים מיוחדים וקיבלו אימון יסודי בנשק.

 

חיים ברקאי  ממשיך ומספר: "בנהלל וכפר יהושע היו כל הגברים מאומנים. אני עצמי העברתי אימוני נשק גם לנשות נהלל וכפר יהושע."

 

באותם הימים מנתה "משטרת היישובים" כ- 2600 נוטרים בשכר מלא ו-16,000 'מושבעים' בכל נקודות הישוב בארץ.

בשנותיו האחרונות של שלטון המנדט הבריטי ראו מנהיגי היישוב ב"משטרת היישובים" את מאגר הכח העיקרי כנגד כוחם המזויין של ערביי ארץ ישראל.

אליהו גולומב העריך ביוני 1945 כי מול הכוח היהודי יעמדו כ-17,400 ערבים בעלי הכשרה צבאית, מהם כ-8000 חיילי "הלגיון הערבי" .

ואכן, ערב הצבעת האו"ם על תוכנית החלוקה עמד לרשות ה"הגנה"  כח של 32,000 אנשי חיל משמר רשומים בנוסף ל2100 לוחמים במסגרת גדודי הפלמ"ח.

 

 

מקורות:

1)      אורי שפר: "הגנה ו'ההגנה' בעמקים ובגליל התחתון 1920-1948 "

2)      אראלה שדמי ואלי הוד: "תולדות משטרת ישראל", מה"ד , 1996

3)      דב פטישי: "קריה בצל אלונים" הוצ' צ'ריקובר, 1983  

 

 

 

כתב:  יגאל אורן

 

עריכה: מיכל אורנן

 

 

 


גירסה להדפסהגירסה להדפסה
 
 
ראשי  |  אודות  |  מפעלי ההנצחה  |  ספריה  |  גלריה  |  הרצאות, חוגים וטיולים  |  הארכיון ההיסטורי של קרית טבעון  |  פייסבוק  |  English
Created by Consist