דף הבית | הספריה הדיגיטלית הישראלית | עונת התרבות תשע"ט | לוח אירועים | קטלוג וספריה | הודעות חשובות! | צור קשר | פייסבוק |
דף הבית > הארכיון ההיסטורימסיפורי המקוםאירועים בקורות הזמן > טופונומיה: הזכות לתת שם למקום
הארכיון ההיסטורי
אודות הארכיון
"ישראל נגלית לעין" - אלבומי טבעון
סיפורה של האנדרטה
אירועים ותערוכות
תערוכות במגדל המים ההיסטורי
סיפורי מאבק ותקומה
"זיכרון מקומי" : אנדרטאות זיכרון בקרית-טבעון
"טבעון שלי" - פעילות חינוכית
מסיפורי המקום
סיפורי תושבים
אירגון ומפעל
אירועים בקורות הזמן
רכבת העמק החדשה
הקטר עולה על הפסים
תימן בבית שערים
תחנות בעקבות טריסטראם
אגדה ומציאות
טריסטראם בטבעון
הקונגרס על כביש 77
פורום 77.6 במאבק הציבורי
מנהרה - או שיהיה רע!
"חוט השני"
דרוזים בקרית-עמל
ייסוד בית הספר בקרית-עמל
הקדטית הראשונה (כמעט) של בית הספר הימי
להתבגר בשנות השישים
"בין איראן לטבעון"
"סליק"
נוער "ימין אורד" בקרית-טבעון
מה בין עזה לקרית טבעון?
שמות ועוד ...
קרקע ומיפוי - קוסקוס טבעון
ציונות, חברה ואקולוגיה באדריכלות מקומית
רכבת העמק - עבר ועתיד
גבורתו של נהג אוטובוס
"פינת השומרים"
"גבעת הבריכות" ופרשי המלך
משחקי ילדים מן העבר
מקומות וזכרונות
חוות שטוק - "נווה יער"
טופונומיה: הזכות לתת שם למקום
תהליכים מעצבים
רוח המקום
שורשים תרבותיים בראי הארכיון
"מסביב"
גלריה "תמונוטבעון"
תמונות מן העבר
טופונומיה: הזכות לתת שם למקום
אתר האינטרנט http://wikimapia.org  הוא אתר מופלא.

הוא מאפשר לכל אחד לראות על מפת הלווין את המידע  שקיים באנציקלופדיה האינטרנטית Wikipedia על כל מקום נבחר בעולם, ולהוסיף הערות משלו על המקום, לעיתים על גבול הטעם הטוב....

 

כמובן, השמות ב"ויקיפדיה" הם השמות שנתנה המדינה לאתריה. למוסדות מדינה זכות מקובלת בעולם להעניק למקומות ממשלתה שמות או לשנותם.

אף אחד לא מחה לפני ממשלת בורמה, למשל, על ששינתה את שמה של ארצם ל"מיאנמר", או על כך שויטנאם שינתה את שמה של סאייגון ל"הו-צ'י-מין סיטי" או שפטרוגרד הפכה ללנינגראד ושוב לסנט-פטרבורג...

 

אך לא להאמין, יש מי שמוחים על השמות שמדינת ישראל מעניקה למקומות בתחומה.

למשל: מירון בנבנישתי.

הוא טוען שמדינת ישראל מבצעת "השמדה טופונימית" בסגנון:

"אני אשמיד את מפתך כפי שהשמדת את מפתי". לדעתו מתקיימת מלחמת שמות בין מדינת ישראל לפלשתינאים.

 

עובדות אחדות:

השם "קרית טבעון" הינו, כידוע, על פי שמו של הישוב הקדום טבעין ששמו מוזכר בתלמוד, וגלגולו טבעוּן בתקופה העותמנית.

בדקתי שמות מקום נוספים באזור קרית טבעון להלן רשימה חלקית של שמות שהעניקה "ועדת השמות" לדורותיה, באזורנו:

 

שמות יישובים:

עדי - נגזר מקרבת מקום לתל אל-חלי. חלי היא מלה נרדפת לעדי. חלי-שם תנ"כי (יהושע יט,25 )

הרדוף - על שם שיח ירוק עד.

סוועד (חמריה) - על שם השבט של בני המקום.

נהלל - מאזכר בשמו שם יישוב שכן- מעלול, השם תנ"כי (יהושע יט,15)

שדה יעקב - על שם הרב יעקב ריינס, ממייסדי תנועת "הפועל המזרחי".

תל-עדשים - נגזר מקרבת מקום לתל אל-עדס.

כפר גדעון - על שם גדעון השופט שנלחם במדיינים בעמק חרוד (שופטים ח, 28 )

 

שמות מקומות גאוגרפיים:

נחל ציפורי - השם הערבי: ואדי אל-מאליק. השם העברי-על שם מקורותיו במעיינות ציפורי.

חורבת קלד - השם נגזר מדמיון צלילים לשם הערבי של המקום: חירבת קליד.

תל קישיון - השם הערבי: תל שיח' קאסם. לפי הסברה השם הערבי משמר בצלילו את שם הישוב התנ"כי קישיון (יהושע כא,28)

נחל קישון - השם הערבי: נהר אל מוקטעה. מקור השם העברי-תנ"כי (שופטים ד,13)

גבעות חציר-השם נגזר מדמיון צלילים לשם הערבי: תל אל-חודירה שעל רכס הגבעות.

 

שמות של מעיינות:

עין יודן - השם הערבי: עין יסחקיה הוסב בתחילה לשם העברי עין יצחקי. עם גילוי כתובת עם שמו הארמי של רבי יהודה הנשיא במקום הוסב שם המעין על שמו - עין יודן.

באר אבא - השם הערבי :ביר אביד. השם העברי על פי דמיון צלילים, וגם על שום קרבת מקום לאלוני אבא - הקרוי על שמו של אבא ברדיצ'ב-צנחן שנפל במלחמת העולם 2 .

עין שור - השם הערבי : עין טורה. שור וטור הם שמות מתחלפים בארמית.

עין בדים- השם הערבי : עין באיידה.השם העברי על פי דמיון הצלילים.

עין מגידו - השם הערבי:עין אל-קובה.השם העברי על שם תל מגידו הסמוך למעיין.

 

האם יש כאן "השמדה טופונימית" ?

לפי יהודה זיו, יו"ר וועדת המשנה לשמות יישובים בוועדת השמות הממלכתית :

"הטופונימיה העברית החדשה" בארץ ישראל ראשיתה בשנת 1860, עם היציאה מחומות ירושלים העתיקה אל משכנות שאננים. מאז נשאו מקומות הישוב החדשים שמות שנתנו להם המייסדים או התושבים. שמות אלו באו לבטא את מגמותיהם ואת משאלותיהם, או היו זיכרון לאנשי שם ולבונים ולנדיבים שתמכו בבניה והקמה.

רבים מן השמות האלה הם צרופים שאולים מן המקרא על דרך 'חדש ימינו כקדם' (מקווה ישראל, פתח תקווה, ראשון לציון, נס ציונה), ויותר משהם שמות מדעיים, מבוססים ומוסכמים - הם שמות סמליים ונוסטלגיים של אתרים מן העבר (רחובות, גדרה, השם מי מרום שניתן לימת החולה).

שמות רבים ניתנו לפי צליל שמו של המקום בערבית (ג'עונה - גיא אוני, עיון קרא - עין הקורא, חירבת כפרוריה - כפר אוריה, ערטוף - הרטוב), ולעיתים אף נשמר השם הערבי המקורי (אום טולה - מטולה, עפולה, עתלית וכרכור)."

 

נורית קליאוט וסול כהן מנתחים את סיווג השמות שניתנו ליישובים עד שנת 1978. המחברים מסכמים את מאמרם בהסתכלות ערכית על מפעל עברוּת המפה:

"שמות יישובינו הם חלק בלתי נפרד מהנוף התרבותי של ארץ ישראל. הם משקפים מאורעות היסטוריים ומדיניים שעברו על הארץ לאזוריה, ויש בהם משום ביטוי להוויית הארץ, לנוף ולסובב. לשמות היישובים תפקיד חשוב בהגברת השורשיות, רגש השייכות והמודעות העצמית.

ישראל אינה יחידה במתן שמות שיש בהם ערכים ומסר לאומי. ב"עולם השלישי" נפוצים שמות מסוג זה.

בעקבות שחרור עמי אפריקה ואסיה משלטון זר קיימת מגמה "לחזור לשורשים", ולהעניק ליישובים שמות שיש להם זיקה לתרבות וללאום. אך מועטות הן הארצות שבהן ניתנים ליישובים שמות באורח כה מאורגן ושיטתי כמו בישראל."

 

האם אנו צריכים להתנצל על זכותנו לתת שמות במפת הארץ ? שיתביישו המקטרגים!

 

מקורות:

מירון בנבנישתי : "המפה העברית",מתוך אתנולוגיה "להמציא אומה" בעריכת יוסי דהאן והנרי וסרמן, הוצ' האוניברסיטה הפתוחה-2006 .

 

"Maps are Territoties, Science is an Atlas", by David Turnbull, The University of Chicago press

 

"מחקרים בארץ ישראל-ספר אביאל רון" בעריכת י. בר-גיל, נ. קליאוט, א. פלד, בהוצאת החוג לגיאוגרפיה ולמודי סביבה של אונ' חיפה, 2004  .

 

כתב: י. אורן

 

 

 


גירסה להדפסהגירסה להדפסה
 
 
ראשי  |  אודות  |  מפעלי ההנצחה  |  ספריה  |  גלריה  |  הרצאות, חוגים וטיולים  |  הארכיון ההיסטורי של קרית טבעון  |  פייסבוק  |  English
Created by Consist