אל תחמיצו אירוע - הירשמו לדיוור

האירועים הקרובים

סקס בעברית? הו, כן!

מאז מעשי האהבה המפורשים בשיר השירים נמנעה הספרות העברית מכתיבה ישירה על מין.
בעשור האחרון, נדמה שהוסרו העכבות.
מפגש שלישי בסדרת "הנפש הפועלת" בהנחיית: נועה מנהיים ובהשתתפות רון דהן, שירלי גל ושרי שביט

ענקי הג'ז:
ארט בלייקי: בופ אפריקני

השפה המוזיקלית של המתופף ארט בלייקי כללה הרבה יותר מכמה סימני היכר קצביים ומעברים טיפוסיים. אפשר לומר שהוא פיתח אוצר מילים שלם, ייחודי, המזוהה רק איתו.

יונדב הלוי, ממקימי ומנהיג להקת הfאנק-ג'ז ״התפוחים״, הופיע והקליט בארץ עם יוני רכטר, שלומי שבן, חוה אלברשטיין ואחרים. ב-15 שנותיו בארה"ב שיתף פעולה עם עוד אינספור אגדות ג'ז, ותיקות וחדשות.

על צלילים ואנשים:
מרצה: רועי עלוני

מוזיקה? זה בריא

סדרת הרצאות העוסקת בחיי מלחינים, יצירותיהם והסיפורים שהביאו לכתיבתן, תוך זיקה היסטורית, תרבותית וחברתית. ההרצאות מועברות באופן חווייתי, בשפה קולחת ומלאת הומור וכוללות הקרנת סרטונים נדירים ומצגות מרתקות. 

 רועי עלוני, פסנתרן ומוזיקולוג, בוגר האקדמיה למוזיקה ולמחול בירושלים. ניגן בפסטיבלים בינלאומיים ובכיתות אמן.

מסע חובק עולם: פריז - הסיפור שאינו נגמר
מרצה: יואל שתרוג

פריז: בסיפור שאינו נגמר
מסע בפריז בעקבות ממשיכי דרכה של אדית פיאף: שארל אזנבור, ז׳ורז׳ מוסטקי ויוצרים נוספים.
יואל שתרוג הוא חוקר תרבויות, עיתונאי, צלם ואמן, בעבר עורך
הצילום של המגזין ״מסע אחר״.

ערב זמר: היה היה מלח עברי
שירי ים ישראלים

ערב זמר בהשתתפות:  פרופ' אבינועם קולודני (אקורדיון) ואריה רזיאל (גיטרה חשמלית).

בשירי ים מכל העולם יש קסם מיוחד. בזמר העברי יש לשירי הים היבט נוסף: סיפורו של המלח העברי.

דמות המלח העברי נוצרה כשהתעורר צורך להכשיר יורדי ים בארץ. המלח העברי מילא תפקידים מרכזיים בתקופת ההעפלה ובימי ראשית המדינה. דמותו עברה תהפוכות וגלגולי תדמית עם חלוף השנים.

סינמטק בעמק מציג:
צלילי המוסיקה

צלילי המוסיקה /The Sound Of Music (1965)

בימוי: רוברט ווייז בהשתתפות: ג'ולי אנדריוז, כריסטופר פלאמר

הנזירה מריה מתקבלת לעבודה כאומנת של ילדי משפחת פון טראפ. למרות אבי המשפחה הנוקשה, בזכות גישתה הלבבית היא מצליחה להדביק את הילדים באהבתה למוסיקה. כאשר הנאצים מספחים את אוסטריה, נאלצת המשפחה לתכנן מחדש את עתידה. המחזמר הרומנטי של רוברט וייז הוא אחד הסרטים האהודים בכל הזמנים. ובצדק.



התחלת הסוף של הסכסוך הישראלי-ערבי:
מרצה: ד"ר דן שפטן

"הסכסוך הישראלי־ערבי", במתכונתו ההיסטורית המוכרת, מתפוגג והולך לנגד עינינו: זו לא הזיית השלום שהובטחה באוסלו, וגם לא סיום המשבר עם הפלשתינים. אבל בעשורים האחרונים הצליחה ישראל לשבור את החזית הכלל־ערבית נגדה, ולשכנע את רוב מדינות ערב להודות, במדיניותן, שישראל   חזקה היא תקוותן היחידה לשרוד, ולא האיום שמולו ראוי להן להתארגן.
ד"ר דן שפטן הוא ראש המרכז לחקר הביטחון הלאומי באוניברסיטת חיפה, ומרצה בכיר במחלקה למדע המדינה באוניברסיטה. לימד במכללה לביטחון לאומי של צבא ההגנה לישראל ובמכללה לפיקוד ומטה.

הספרייה הציבורית של קרית טבעון

בסיוע מנהל התרבות – משרד התרבות והספורט

בהתאם לחוק הספריות 2008, שירות השאלת ספרים לתושבי קרית טבעון – ללא תשלום! תושבי חוץ מוזמנים לרכוש מנוי. ספריית טבעון מתחדשת בכל שנה באלפי כותרים ומציעה מגוון רחב ועדכני של שירותי מידענות, ובהם אפשרויות גישה לתכנים ומאגרי מידע בארץ ובעולם. הספרייה מקיימת פעילויות למבוגרים וילדים ובהן מפגשים עם סופרים, סדנאות כתיבה, השקות ספרים, וכן "שעות סיפור" לגיל הרך. מנהלת הספרייה: יעל כרמי

 

הגלריה לאמנות ישראלית

הגלריה לאמנות ישראלית במרכז ההנצחה היא חלל תצוגה מוזיאלי, שבו מוצגות תערוכות יחיד ותערוכות קבוצתיות של אמנים מהשורה הראשונה בשדה האמנות בישראל. בגלריה, מתקיימים אירועי פתיחה, מפגשי שיח גלריה וערבי עיון שעוסקים בסוגיות אמנותיות, חברתיות, תרבותיות ופוליטיות. הדרכות, ליחידים ולקבוצות, ניתנות בתשלום ובתיאום מראש. אוצרת ראשית: מיכל שכנאי יעקבי.

בתערוכת היחיד שתיפתח בגלריה לאמנות ישראלית במרכז ההנצחה בקרית טבעון, יוצג מקבץ רחב של עבודות שנוצרו במהלך ארבעים שנות יצירה. המקבץ הרחב מאפשר להתבונן בשפתו הציורית של אברמסון שהתפתחה לאורך השנים, ולעקוב אחר הסימנים המופיעים בעבודותיו שוב ושוב.
אברמסון, אמן ותיק ומוערך, מציג לראשונה תערוכה גדולה ומקיפה בצפון הארץ. זאת הזדמנות לפגוש פנים אל פנים בציורים שצייר משנות ה-80 ועד היום - ציורי שמן רחבי מימדים לצד עבודות נייר אינטימיות, כמו גם סדרות איקוניות כגון 1967, יחיעם, פרחי ארץ ישראל ועוד.
התערוכה בנויה כאינדקס ומאפשרת לעקוב אחר התפתחותן החזותית של הצורות של אברמסון וגלגוליהן.

אתר - עמוד גלריות 400 רוחב 300 גובה (9)

ערב, שמן ואקריליק על בד, 2021


השפה הציורית של אברמסון נעה בין המופשט למקומי, בין עולם הציור לנגיעות של ה"כאן ועכשיו". בציוריו דרים יחדיו יסודות מופשטים ופיגורטיביים, חושניים ושכלתניים, ותחושת מתח תמידית מורגשת בין מרחבים של איזון לקריסה, בין מנוחה לחרדה קיומית.

אתר - עמוד גלריות 400 רוחב 300 גובה (6)

צמחיית ארץ ישראל (לפי רות קופל), שמן ודפוס רשת על עיתון

גלריית הקומה העליונה

גלריית הקומה העליונה במרכז ההנצחה מקדמת אמנים מקומיים ומציגה בעיקר תערוכות פרי יצירתם של תושבי טבעון, חיפה והעמק. בגלריה מוצגות תערוכות יחיד ותערוכות קבוצתיות, במגוון נושאים, סוגות וטכניקות יצירה. הדרכות, ליחידים ולקבוצות, ניתנות בתשלום ובתיאום מראש. אוצרת ראשית: ד"ר שחר מרנין דיסטלפלד.

אתר - עמוד גלריות 400 רוחב 300 גובה (4)

בוב בוקוולד רושם ומצייר מוסיקאים בעת שירתם או נגינתם. המנגינה, שאינה נשמעת מועברת דרך הקווים והכתמים, ואנו הצופים מרגישים כי נקלענו לרגעים אינטימיים של צלילים.

אתר - עמוד גלריות 400 רוחב 300 גובה (5)

פתיחת התערוכה: נדחתה
נעילת התערוכה: 12.2.22

הגלריה במגדל המים

מגדל המים ההיסטורי של טבעון משמש גם הוא חלל מוזיאלי לתערוכות, מופעי פרפורמנס ואירועים. תכנית הרזידנסי במגדל מאפשרת לאמנים, מטבעון ומחוצה לה, יצירת עבודות המותאמות לחלל הייחודי.

שולי הפנינים לאתר

הארכיון היישובי

הארכיון ההיסטורי של קרית טבעון פועל במרכז ההנצחה ומשמש כמרכז מידע וטיפוח המורשת היישובית.

הארכיון מחזיק אלפי מסמכים המתעדים, במילים ובתמונות, את תולדות האזור בכ-100 השנים שחלפו מאז התחדש היישוב על גבעות שייח' אבריק וחרתיה.

פרויקט הדגל של הארכיון, "ישראל נגלית לעין", מתעד אלבומי משפחה מקרית טבעון.

הארכיון מופעל בידי מתנדבים בניהולה (בהתנדבות) של שפרה לשם.

* העמוד בבנייה *

מרכז ההנצחה

מרכז ההנצחה בקרית טבעון הוא מרכז תרבותי וחינוכי, המלווה את קהילת טבעון מגיל הגן ועד זקנה. פעילות המרכז כוללת ספרייה ציבורית עשירה ומעודכנת; שלוש גלריות לאמנות; אולם קולנוע; סדרות שנתיות של הרצאות; סדנאות כתיבה, צילום, אמנות ועוד; וכן ערבי זמר, ימי עיון, פתיחת תערוכות ושיח גלריה, שעות סיפור לילדים ואירועי תרבות מגוונים.

המרכז פועל מתוך תפיסה חינוכית הדוגלת בחיזוק הקשר עם העבר כתנאי הכרחי לבניית העתיד, ומתוך אמונה כי עלינו לנטוע את הדורות הבאים בתוך ההקשר התרבותי, החברתי, הסביבתי והלאומי שבתוכו אנו חיים.

את הרעיון להקמתו של מרכז ההנצחה יזמה קבוצת משפחות שכולות, שראו בחזונם מפעל הנצחה ייחודי לבניהם ובנותיהם, חללי צה"ל: בית פעיל ויוצר, שכל הבא בשעריו נוטל חלק במלאכת ההנצחה המתקיימת בו.

בלב הבית נמצא חדר הזיכרון, ובו חקוקים בבטון שמות הנופלים בני הקריה. חרכי הזכוכית שבקירות החדר מחברים את תוכנו אל החלל המרכזי, והצורה נמזגת במהות: הזיכרון אינו נותר בגדר כתובת על הקיר, אלא הוא משתלב בחיי ההווה ומטעין אותם במשמעות.