סינמטק בעמק

בימוי: שי פוגלמן

~הקרנה בלבד~

פורטרט ביוגרפי ופסיכולוגי של ד"ר אדווין קצן-אלנבוגן, אדם בעל יכולות יוצאות דופן, אך מעט מאוד מצפון: רופא מבריק ומחלוצי המחקר הפסיכיאטרי, מרגל מסתורי, נוכל חמקמק ומהפנט ידוע לשמצה שהפך ליהודי היחיד בהיסטוריה שהורשע בפשעי מלחמה נאציים.
הסרט מגולל את מסלול חייו מעיירה קטנה בגליציה דרך קריירה מזהירה כחוקר ופסיכיאטר פורץ דרך בארה"ב, עלילותיו כמאהב, מהפנט ומרגל בין שתי מלחמות העולם ועד למעשיו במחנה הריכוז בוכנוואלד והנסיבות שהובילו אותו להרשעה בפשעי מלחמה נאצים.
סיפורו של קצן-אלנבוגן הוא משל לאופן בו אנשים מסתגלים לאפלה מוסרית ולדרך שהם מוצאים כדי לפרוח וללבלב בתקופות החשוכות ביותר.

בימוי: תומר הימן

26 שנה אחרי שמסעדת אורנה ואלה נפתחה ברחוב שינקין והפכה למוסד קולינרי תל אביבי מצליח, מחליטות אורנה אגמון ואלה שיין לסגור את מפעל חייהן המשותף.
בשבוע האחרון לפעילות המקום מתלווה אליהן הבמאי תומר הימן, שעבד בשנים הראשונות של המסעדה. הדינמיקה האינטנסיבית המלווה את הימים האחרונים והפרידה מקהל הלקוחות, המתכונים והעובדים, מייצרת שיחות אינטימיות וחד-פעמיות. מערכת היחסים המורכבת בין שתי הנשים נחשפת במנעד רגשות עזים של אהבה, תלות רגשית, רצונות אחרים ופחדים. הסרט מעז לשאול שאלות על מימוש עצמי, מחיר החופש וגעגוע לתקופה שלא תחזור.
בתום ההקרנה יתקיים שיח בהשתתפות תומר הימן ואלה שיין.

בימוי: אבי וייסבלאי

100 שנים אחרי שנוצר ריקוד ההורה המקומי, הסרט חוזר בזמן אל החלום הגדול מאז ועד היום. זו אגדה, המספרת על התגבשות תנועת ריקודי העם דרך סיפוריהם של גיבורי עולם המחול, המשתלבים בחלום שאסף סגנונות, סטייל ותנועות שונות לבניית תרבות ולאיחוד מזרח ומערב דרך מעגלי הריקודים. אבל האם ריקודי העם ישרדו את המאבק על המציאות והעתיד, או שאולי הם רק מזכרת מהעבר?
בתום ההקרנה יתקיים שיח יוצר עם הבמאי.

 

בימוי: מאורה דלפרו

פסטיבל ונציה 2024 – זוכה פרס חבר השופטים
הנציג הרשמי של איטליה לטקס פרסי האוסקר 2025

זוכה שלושה פרסים בפסטיבל ונציה כולל פרס חבר השופטים, סרטה החדש של מאורה דלפרו הוא יצירה מרהיבה ביופייה, המסופרת בארבעה פרקים – על רקע עונות השנה – ואחד הסרטים המדוברים של השנה. הסרט לוקח אותנו לכפר מבודד בהרי האלפים, בשלהי מלחמת העולם השנייה, ומגיש דרמה תקופתית עשירה, מרהיבה, מלאת לב ורגש ורבת עוצמה.

בימוי: אורי לוי

רון, ילד מלא תבונה וקסם, סובל משיתוק מוחין שמגביל את התנועה שלו יותר ויותר. וכאילו לא די בכך, רון גדל לצד שני אחים בריאים, אחד מהם הוא אחיו התאום הזהה שמסוגל לרוץ ולשחק כדורגל. הוריו האוהבים עושים מאמצים כבירים לדאוג לצרכיו, לשמור על הלכידות המשפחתית, לגדל שלושה ילדים שמחים בחלקם, למרות הפערים הבלתי נסבלים ביניהם. הסרט מלווה את ההתמודדות היומיומית של רון ומשפחתו עם המחלה ואת הנסיעה של רון עם הוריו לארצות הברית, שם הוא עובר ניתוח מורכב שימנע הידרדרות במצבו. בכל אלה נחשפים הגישות השונות לחיים והמתחים הבלתי נמנעים שמלווים הורים לילדים עם צרכים מיוחדים, וכן תעצומות הנפש שאנשים מגייסים בהתמודדות עם גורלם.

 

בימוי: אורי לוי

סרט ההמשך ל”היה היה ילד“ (2019) זוכה פרסי השופטים וחביב הקהל בפסטיבל דוקאביב ה-21, שתיעד את רון בן ה-10, ילד עם צרכים מיוחדים, ואת אחיו התאום ינאי.
שבע שנים חלפו, ורון בן ה-17 ניצב כעת בפני החלטה גורלית: לצאת למכינה לבוגרים עם צרכים מיוחדים או להישאר בבית, בעוד ינאי נערך לשירות קרבי.

בתום ההקרנה יתקיים שיח יוצר.

 

בימוי: ליבי קסל

נערה מ"בית טוב" מתחילה לצאת עם בחור מעט מבוגר ממנה. תוך זמן קצר היא מתחילה להישמט מכל המסגרות והקשרים שהיו לה ונבלעת לעולם סגור שבו יש רק שני אנשים וכלבים גדולים הקשורים מחוץ לדלת הכניסה. מבלי לחטוף מכה אחת מבן זוגה היא מתחילה לפחד שאם תעזוב יקרה לה הנורא מכל. "אני יצאתי בשש" מגולל את סיפורה האישי של ליבי, במאית הסרט, בתוך טיימליין בן שמונה שלבים שנוסח אחרי מחקר של מאות מקרי רצח של נשים ע"י בני זוגן. הסרט מורכב מראיונות עם האנשים שהיו הקרובים ביותר להתרחשויות ודרכם משתקפת המציאות כפי שהסביבה עדה לה, לצד קשרים דומים.
בתום ההקרנה יתקיים שיח יוצר.

 

בימוי: ליבי קסל

נערה מ"בית טוב" מתחילה לצאת עם בחור מעט מבוגר ממנה. תוך זמן קצר היא מתחילה להישמט מכל המסגרות והקשרים שהיו לה ונבלעת לעולם סגור שבו יש רק שני אנשים וכלבים גדולים הקשורים מחוץ לדלת הכניסה. מבלי לחטוף מכה אחת מבן זוגה היא מתחילה לפחד שאם תעזוב יקרה לה הנורא מכל. "אני יצאתי בשש" מגולל את סיפורה האישי של ליבי, במאית הסרט, בתוך טיימליין בן שמונה שלבים שנוסח אחרי מחקר של מאות מקרי רצח של נשים ע"י בני זוגן. הסרט מורכב מראיונות עם האנשים שהיו הקרובים ביותר להתרחשויות ודרכם משתקפת המציאות כפי שהסביבה עדה לה, לצד קשרים דומים.
בתום ההקרנה יתקיים שיח יוצר.

 

עולם בתנועה – מסעות קולנועיים אודות תרבות והיסטוריה

טכנולוגיה איננה ניטרלית – והפחד ממנה מעיד על כך. היחס הרגשי לבינה מלאכותית הוא סימפטום של תודעה ציבורית המזהה שינוי עמוק בסדרי הכוח והידע.
Ai מעצב מחדש את המציאות החברתית, התרבותית והפוליטית שלנו. מה אמיתי ומה לא? על מה ניתן לסמוך? האם לסמוך על הפחד מטכנולוגיה חדשה? מפייק ניוז ועד להיכרויות, מהשיר הבא שיוטיוב בוחר לנגן, לפיענוח בדיקות רפואיות- במפגש החווייתי נכיר כמה מהכלים המרכזיים שמשנים כבר עכשיו את עתיד האנושות ונחשוף מגמות ונתונים, אודות שימוש בבינה מלאכותית.
הבינה המלאכותית כבר כאן – אבל היא לא תמיד נראית כמו רובוט. לפעמים היא פשוט הסיבה שאתה רואה את הפוסט הזה.

בימוי: פאולו סורנטינו

הבחירה הרשמית – פסטיבל קאן
בנערותה ואז בבגרותה, על רקע חופי הים של קאפרי וברחבי אירופה, פרתנופהלם היו נשואות לפרתנופה היפהפיה שנקראה על שמה של הדמות המיתולוגית שהעניקה לאזור את שמו, והיתה ידועה ביופיה הפראי ובעוצמתה הבלתי מתפשרת. נדמה שפרתנופה נועדה לגדולות, ואכן, היא כובשת את כל הסובבים אותה עם קסם שאי אפשר לעמוד בפניו ועם נוכחות מסחררת ומרתקת, כשבליבה תהייה מתמשכת – מי היא באמת? בנערותה ואז בבגרותה, על רקע חופי הים של קאפרי וברחבי אירופה, פרתנופה תמצא את דרכה בעולם.

בימוי: פרנסואה אוזון

פסטיבל לונדון 2024 – הבחירה הרשמית
פסטלוקאסאן סבסטיאן 2024 – זוכה פרס השחקן ופרס התסריט הטובים ביותר

מישל, סבתא למופת, נהנית מכל רגע בפרישה שלה בכפר שקט בבורגון, קרוב לחברתה משכבר הימים, מארי-קלוד. הן מטיילות ביחד, קוטפות פטריות, ונהנות מהטבע העשיר בכפר הפסטורלי. כשבתה הפריזאית של מישל מביאה את נכדה, לוקאס, על מנת שיבלה את חופשת הסתיו עם סבתו, מקרה שיקרה בטעות ישנה את עולמם של הסבתא, הבת והנכד לנצח – ושום דבר לא ילך כצפוי…

הבמאי הצרפתי המוערך והאהוב פרנסואה אוזון, שאחראי לקלאסיקות כמו "בריכת שחייה" ו"שמונה נשים", חוזר בדרמה חדשה ומדוברת שמסמלת חזרה לקולנוע הקלאסי והאינטימי בזכותו הוא ידוע.

בימוי: אדווה אופיר

נחיל דבורים שמצא סבא ישי בשנת 1959 החל את מסורת הדבוראות של משפחת אופיר. כאשר הוא מתאשפז, מתחילה אדוה, נכדתו, לתעד את העיסוק המשפחתי.
למעלה מעשור היא מתבוננת ותוהה על הקשר העמוק של המשפחה לדבורים, לטבע וזה לזה. דרך עונות השנה היא חווה איתם את אי הוודאות, הציפייה, ההזדקנות, המוות וההתחדשות.
זהו שיר אהבה אינטימי לאדמה, לחקלאות ולטבע הארץ ישראלי המועברים דרך סיפורה של משפחת דבוראים אחת.

בתום ההקרנה יתקיים שיח עם הבמאית.

בימוי: ברנהארד וגנר

מתיאס (אלברט שוך, "במערב אין כל חדש") טוב מאוד במה שהוא עושה. את רוצה "חבר תרבותי" שיקסים את החברות שלך? אתה צריך "בן מושלם" שירשים את השותפים שלך לעסקים? שילווה אתכם לקונצרט? מישהו מנומס, מתחשב, שיודע להקשיב וגם נראה טוב? מה שזה לא יהיה, אתם מוזמנים לשכור את מתיאס! הוא כה טוב בלהעמיד פנים שהוא מישהו אחר, שנראה שהוא לא לגמרי יודע איך להיות הוא עצמו…

בימוי: ג'יימס מנגולד

הסרט מתמקד בהגעתו של בוב דילן לניו יורק. השנה היא 1961 ומול סצנת מוזיקה סוערת ומתפתחת, נער מסתורי בן 19 ממינסוטה מגיע עם גיטרה וכישרון מהפכני. עלייתו המטאורית תשנה את פני המוזיקה האמריקאית.

בימוי: שי פוגלמן

~הקרנה בלבד~

פורטרט ביוגרפי ופסיכולוגי של ד"ר אדווין קצן-אלנבוגן, אדם בעל יכולות יוצאות דופן, אך מעט מאוד מצפון: רופא מבריק ומחלוצי המחקר הפסיכיאטרי, מרגל מסתורי, נוכל חמקמק ומהפנט ידוע לשמצה שהפך ליהודי היחיד בהיסטוריה שהורשע בפשעי מלחמה נאציים.
הסרט מגולל את מסלול חייו מעיירה קטנה בגליציה דרך קריירה מזהירה כחוקר ופסיכיאטר פורץ דרך בארה"ב, עלילותיו כמאהב, מהפנט ומרגל בין שתי מלחמות העולם ועד למעשיו במחנה הריכוז בוכנוואלד והנסיבות שהובילו אותו להרשעה בפשעי מלחמה נאצים.
סיפורו של קצן-אלנבוגן הוא משל לאופן בו אנשים מסתגלים לאפלה מוסרית ולדרך שהם מוצאים כדי לפרוח וללבלב בתקופות החשוכות ביותר.

בימוי: תומר הימן

26 שנה אחרי שמסעדת אורנה ואלה נפתחה ברחוב שינקין והפכה למוסד קולינרי תל אביבי מצליח, מחליטות אורנה אגמון ואלה שיין לסגור את מפעל חייהן המשותף.
בשבוע האחרון לפעילות המקום מתלווה אליהן הבמאי תומר הימן, שעבד בשנים הראשונות של המסעדה. הדינמיקה האינטנסיבית המלווה את הימים האחרונים והפרידה מקהל הלקוחות, המתכונים והעובדים, מייצרת שיחות אינטימיות וחד-פעמיות. מערכת היחסים המורכבת בין שתי הנשים נחשפת במנעד רגשות עזים של אהבה, תלות רגשית, רצונות אחרים ופחדים. הסרט מעז לשאול שאלות על מימוש עצמי, מחיר החופש וגעגוע לתקופה שלא תחזור.
בתום ההקרנה יתקיים שיח בהשתתפות תומר הימן ואלה שיין.

בימוי: אבי וייסבלאי

100 שנים אחרי שנוצר ריקוד ההורה המקומי, הסרט חוזר בזמן אל החלום הגדול מאז ועד היום. זו אגדה, המספרת על התגבשות תנועת ריקודי העם דרך סיפוריהם של גיבורי עולם המחול, המשתלבים בחלום שאסף סגנונות, סטייל ותנועות שונות לבניית תרבות ולאיחוד מזרח ומערב דרך מעגלי הריקודים. אבל האם ריקודי העם ישרדו את המאבק על המציאות והעתיד, או שאולי הם רק מזכרת מהעבר?
בתום ההקרנה יתקיים שיח יוצר עם הבמאי.

 

בימוי: מאורה דלפרו

פסטיבל ונציה 2024 – זוכה פרס חבר השופטים
הנציג הרשמי של איטליה לטקס פרסי האוסקר 2025

זוכה שלושה פרסים בפסטיבל ונציה כולל פרס חבר השופטים, סרטה החדש של מאורה דלפרו הוא יצירה מרהיבה ביופייה, המסופרת בארבעה פרקים – על רקע עונות השנה – ואחד הסרטים המדוברים של השנה. הסרט לוקח אותנו לכפר מבודד בהרי האלפים, בשלהי מלחמת העולם השנייה, ומגיש דרמה תקופתית עשירה, מרהיבה, מלאת לב ורגש ורבת עוצמה.

בימוי: אורי לוי

רון, ילד מלא תבונה וקסם, סובל משיתוק מוחין שמגביל את התנועה שלו יותר ויותר. וכאילו לא די בכך, רון גדל לצד שני אחים בריאים, אחד מהם הוא אחיו התאום הזהה שמסוגל לרוץ ולשחק כדורגל. הוריו האוהבים עושים מאמצים כבירים לדאוג לצרכיו, לשמור על הלכידות המשפחתית, לגדל שלושה ילדים שמחים בחלקם, למרות הפערים הבלתי נסבלים ביניהם. הסרט מלווה את ההתמודדות היומיומית של רון ומשפחתו עם המחלה ואת הנסיעה של רון עם הוריו לארצות הברית, שם הוא עובר ניתוח מורכב שימנע הידרדרות במצבו. בכל אלה נחשפים הגישות השונות לחיים והמתחים הבלתי נמנעים שמלווים הורים לילדים עם צרכים מיוחדים, וכן תעצומות הנפש שאנשים מגייסים בהתמודדות עם גורלם.

 

בימוי: אורי לוי

סרט ההמשך ל”היה היה ילד“ (2019) זוכה פרסי השופטים וחביב הקהל בפסטיבל דוקאביב ה-21, שתיעד את רון בן ה-10, ילד עם צרכים מיוחדים, ואת אחיו התאום ינאי.
שבע שנים חלפו, ורון בן ה-17 ניצב כעת בפני החלטה גורלית: לצאת למכינה לבוגרים עם צרכים מיוחדים או להישאר בבית, בעוד ינאי נערך לשירות קרבי.

בתום ההקרנה יתקיים שיח יוצר.

 

בימוי: ליבי קסל

נערה מ"בית טוב" מתחילה לצאת עם בחור מעט מבוגר ממנה. תוך זמן קצר היא מתחילה להישמט מכל המסגרות והקשרים שהיו לה ונבלעת לעולם סגור שבו יש רק שני אנשים וכלבים גדולים הקשורים מחוץ לדלת הכניסה. מבלי לחטוף מכה אחת מבן זוגה היא מתחילה לפחד שאם תעזוב יקרה לה הנורא מכל. "אני יצאתי בשש" מגולל את סיפורה האישי של ליבי, במאית הסרט, בתוך טיימליין בן שמונה שלבים שנוסח אחרי מחקר של מאות מקרי רצח של נשים ע"י בני זוגן. הסרט מורכב מראיונות עם האנשים שהיו הקרובים ביותר להתרחשויות ודרכם משתקפת המציאות כפי שהסביבה עדה לה, לצד קשרים דומים.
בתום ההקרנה יתקיים שיח יוצר.

 

בימוי: ליבי קסל

נערה מ"בית טוב" מתחילה לצאת עם בחור מעט מבוגר ממנה. תוך זמן קצר היא מתחילה להישמט מכל המסגרות והקשרים שהיו לה ונבלעת לעולם סגור שבו יש רק שני אנשים וכלבים גדולים הקשורים מחוץ לדלת הכניסה. מבלי לחטוף מכה אחת מבן זוגה היא מתחילה לפחד שאם תעזוב יקרה לה הנורא מכל. "אני יצאתי בשש" מגולל את סיפורה האישי של ליבי, במאית הסרט, בתוך טיימליין בן שמונה שלבים שנוסח אחרי מחקר של מאות מקרי רצח של נשים ע"י בני זוגן. הסרט מורכב מראיונות עם האנשים שהיו הקרובים ביותר להתרחשויות ודרכם משתקפת המציאות כפי שהסביבה עדה לה, לצד קשרים דומים.
בתום ההקרנה יתקיים שיח יוצר.

 

עולם בתנועה – מסעות קולנועיים אודות תרבות והיסטוריה

טכנולוגיה איננה ניטרלית – והפחד ממנה מעיד על כך. היחס הרגשי לבינה מלאכותית הוא סימפטום של תודעה ציבורית המזהה שינוי עמוק בסדרי הכוח והידע.
Ai מעצב מחדש את המציאות החברתית, התרבותית והפוליטית שלנו. מה אמיתי ומה לא? על מה ניתן לסמוך? האם לסמוך על הפחד מטכנולוגיה חדשה? מפייק ניוז ועד להיכרויות, מהשיר הבא שיוטיוב בוחר לנגן, לפיענוח בדיקות רפואיות- במפגש החווייתי נכיר כמה מהכלים המרכזיים שמשנים כבר עכשיו את עתיד האנושות ונחשוף מגמות ונתונים, אודות שימוש בבינה מלאכותית.
הבינה המלאכותית כבר כאן – אבל היא לא תמיד נראית כמו רובוט. לפעמים היא פשוט הסיבה שאתה רואה את הפוסט הזה.

בימוי: פאולו סורנטינו

הבחירה הרשמית – פסטיבל קאן
בנערותה ואז בבגרותה, על רקע חופי הים של קאפרי וברחבי אירופה, פרתנופהלם היו נשואות לפרתנופה היפהפיה שנקראה על שמה של הדמות המיתולוגית שהעניקה לאזור את שמו, והיתה ידועה ביופיה הפראי ובעוצמתה הבלתי מתפשרת. נדמה שפרתנופה נועדה לגדולות, ואכן, היא כובשת את כל הסובבים אותה עם קסם שאי אפשר לעמוד בפניו ועם נוכחות מסחררת ומרתקת, כשבליבה תהייה מתמשכת – מי היא באמת? בנערותה ואז בבגרותה, על רקע חופי הים של קאפרי וברחבי אירופה, פרתנופה תמצא את דרכה בעולם.

בימוי: פרנסואה אוזון

פסטיבל לונדון 2024 – הבחירה הרשמית
פסטלוקאסאן סבסטיאן 2024 – זוכה פרס השחקן ופרס התסריט הטובים ביותר

מישל, סבתא למופת, נהנית מכל רגע בפרישה שלה בכפר שקט בבורגון, קרוב לחברתה משכבר הימים, מארי-קלוד. הן מטיילות ביחד, קוטפות פטריות, ונהנות מהטבע העשיר בכפר הפסטורלי. כשבתה הפריזאית של מישל מביאה את נכדה, לוקאס, על מנת שיבלה את חופשת הסתיו עם סבתו, מקרה שיקרה בטעות ישנה את עולמם של הסבתא, הבת והנכד לנצח – ושום דבר לא ילך כצפוי…

הבמאי הצרפתי המוערך והאהוב פרנסואה אוזון, שאחראי לקלאסיקות כמו "בריכת שחייה" ו"שמונה נשים", חוזר בדרמה חדשה ומדוברת שמסמלת חזרה לקולנוע הקלאסי והאינטימי בזכותו הוא ידוע.

בימוי: אדווה אופיר

נחיל דבורים שמצא סבא ישי בשנת 1959 החל את מסורת הדבוראות של משפחת אופיר. כאשר הוא מתאשפז, מתחילה אדוה, נכדתו, לתעד את העיסוק המשפחתי.
למעלה מעשור היא מתבוננת ותוהה על הקשר העמוק של המשפחה לדבורים, לטבע וזה לזה. דרך עונות השנה היא חווה איתם את אי הוודאות, הציפייה, ההזדקנות, המוות וההתחדשות.
זהו שיר אהבה אינטימי לאדמה, לחקלאות ולטבע הארץ ישראלי המועברים דרך סיפורה של משפחת דבוראים אחת.

בתום ההקרנה יתקיים שיח עם הבמאית.

בימוי: ברנהארד וגנר

מתיאס (אלברט שוך, "במערב אין כל חדש") טוב מאוד במה שהוא עושה. את רוצה "חבר תרבותי" שיקסים את החברות שלך? אתה צריך "בן מושלם" שירשים את השותפים שלך לעסקים? שילווה אתכם לקונצרט? מישהו מנומס, מתחשב, שיודע להקשיב וגם נראה טוב? מה שזה לא יהיה, אתם מוזמנים לשכור את מתיאס! הוא כה טוב בלהעמיד פנים שהוא מישהו אחר, שנראה שהוא לא לגמרי יודע איך להיות הוא עצמו…

בימוי: ג'יימס מנגולד

הסרט מתמקד בהגעתו של בוב דילן לניו יורק. השנה היא 1961 ומול סצנת מוזיקה סוערת ומתפתחת, נער מסתורי בן 19 ממינסוטה מגיע עם גיטרה וכישרון מהפכני. עלייתו המטאורית תשנה את פני המוזיקה האמריקאית.

דילוג לתוכן