המבע הציורי של יונתן צופי הוא כמו רגע של שקט מועצם, של איפוק הטעון באנרגיה של חקר החומרים, התנועה ומהות המבע. המבט מתקשה לפענח את פעולת הציור, לזהות את עקבות הגוף. הליריות והצניעות של המהלך מעלים על הדעת את שירו של חלפי “אני מצמצם את עצמי כדי נקודה אלמונית, שלא להטריד בגופי מלכויות“

את סדרת הרישומים של יונתן צופי מלווה תהליך מחקרי ארוך של הגרפיט, אותו חומר המוכר לנו  כעופרת העיפרון.  באופן שיטתי, בעיפרון רך או קשה, חוקר צופי את תכונות הגרפיט, את אינסוף גווניה, את המעברים בין כהה לבהיר ואת משטור היד. 

לעיתים הוא מפורר את הגרפיט מציף אותה במים ומטביע את התנהגותה על גבי נייר. הידיים שפוררו את הגרפיט, היד שטבלה במים ופיזרה לרגע את התכנסות החומר אינה נראית והתוצאה מזכירה חיוך אפלולי.

ברישום אחר הוא בוחן את הטון ואת האופן שבו הקו הופך למשטח, את ההתכהות שנוצרת מהנחת עיפרון זו על גבי זו, ואת הכתם ההולך ומתבהר אל מרכזו של גיליון הנייר. כמו מבקש לרכך את הכניסה מהעולם אל הנייר, מהחוץ פנימה.

ברישום אחר הוא מכהה באמצעות הגרפיט את פניי הנייר ושובר את המשטח בקימוטו. התוצאה מזכירה לילה אפל, עולם שבור, או מראה סדוקה ורשימת האסוציאציות ארוכה ומתארכת. ברק עמום עולה מתוך הדף שגורם לתהות שוב ולהעמיק את המבט אל המראה.

ארנבת בתנועה קפואה מבצבצת מתוך גריד אנכי של קווים דקים ועדינים. או מדוזה שמבקיעה מתוך רקע אפור, מעלות את השאלה עד כמה ניתן להבהיר את הקו הרישומי, להחליש את הנוכחות ולחדד את ההבחנה שלנו בכל זה.

כך, בשלל המצאות יונתן צופי אינו מבקש לצייר את דימוייו אלא ליצור אותם – קוי הגרפיט מצטברים זה על  גבי זה או הולכים ונעלמים אל תוך הדף, הגרפיט מתפרקת ומתערבבת עם נוזלים שונים, או נרשמת בטכניקת הפורטאז על גבי חול.  

בסדרת הסביונים עדין נוכח האפור המונוכרומטי אך הפעם פונה צופי לחקור חומר אחר. הוא יוצר את הסבך הצמחי במשיכות אקריליק עבות, על גבי יריעת ניילון. כל גבעול ועלה מצוירים בנפרד – מאות חלקים שמקולפים לאחר ייבושם מהניילון ומוצמדים למצע הציור מייצרים  את סבכי הגבעולים ועלעלי הפרחים. הסביונים, אינם מצוירים אלא ממש מפוסלים מקרעי הצבע כמעט כמו תבליטים.

בעולם מהיר קולני צבעוני ומוחצן מציעות עבודותיו של יונתן צופי "שיבה נצחית" אל התכנסות, שהות וחיוניות של פליאה אינטימית ושקטה. העבודות חורגות מגבולות הפרקטיקה החומרית המוכרת, מגבולות ההבחנה המהירה, והפיענוח החד משמעי, וכך מוזמנים הצופים להפלגה איטית ומגוונת במלכויות כפי שהגדיר חלפי. וזאת מתוך הקשבה ועניין מתוך צמצום ה"אני" כדי שיהיה פנוי להתבונן להקשיב לגלות ולהעמיק בעצמו, בעולם ובזולת. 

נטע דר ינואר 2023