חיות אחרות | איריס ארד, שלומי איגר, חנה אילן יונס, חן ביקובסקי מאיה גלפמן, נגה הראל, אלכס חייקין, צחי נבו, נועה נדיר קובי סיבוני, נועה פיין, רינה פלג, סטודיו קאהן

 
איריס ארד, שלומי איגר, חנה אילן יונס, חן ביקובסקי מאיה גלפמן, נגה הראל, אלכס חייקין, צחי נבו, נועה נדיר קובי סיבוני, נועה פיין, רינה פלג, סטודיו קאהן
 
בתערוכה "חיות אחרות" מוצגות קבוצות של עבודות הנעות על הספקטרום שבין עיצוב ואמנות. העבודות מייצגות מגוון רחב של דרכי יצירה, טכנולוגיות וחומרים שונים כאשר המכנה המשותף לכולן, הינו בחירת היוצרים להתייחס לעולם החי הסובב אותנו.
ייצוג החיה כמוטיב בתרבות ממשיך להתקיים משחר האנושות ועד היום. למרות המרחק שנוצר בין האדם לטבע, ואולי בגלל מרחק זה, יוצרים רבים חוזרים למקורות ההשראה ומשיבים את הטבע למקום המגורים.
שלושה עשר אמנים נבחרו להציג משפחה של יצורים: חלקם חיות מוכרות, חלקם יצורים היברידים או דמיוניים, כל אחד ואחת בסגנונו הייחודי ובטכניקה בה הוא עובד . אוסף העבודות כמכלול נותן מבט רחב על תפישת החיה בעולם העיצוב והאמנות העכשווי בישראל.
 
שלומי איגר
במזרח אירופה קיימת טכניקה מסורתית ליצור חיות צעצוע מעץ: גוש עץ גדול מעובד במחרטה לטבעת בצורת פרופיל של חיה. את הטבעת חותכים לפרוסות אותן מלטשים ומעגלים לכדי חיות עץ. טבעת עץ אחת הופכת לעשרות שכפולים של אותה החיה. בעבודה “תיבת נח,” שלומי איגר בחר להתייחס לטכניקה זו תוך היפוך הכרונולוגיה והטכנולוגיה: בעזרת תוכנת תלת-ממד הוא מטמיע צלליות של חיות שונות בטבעת בעלת פרופיל משתנה, הטבעת כבר אינה מייצגת שיכפול של חיה אחת אלא חיות רבות. הטבעת החדשה מודפסת בטכנולוגיה של הדפסת תלת ממד וכאשר חותכים חלקים בפרופיל החדש מתגלות לא רק חיות מוכרות אלא גם יצורי כלאיים, צאצאים של הצלליות השונות.
 
איריס ארד
היצורים הדמיוניים של איריס ארד מזכירים דמויות מסרטי אנימציה. בעזרת חוטים סרוגים היא יוצרת דוגמאות מרהיבות המחקות
ומקצינות את הטקסטורות והצבעים העוטפים את החיות בטבע. בניגוד לטבע בו לכל דוגמא קיימת סיבה הישרדותית, הדגש הינו על בחירות דקורטיביות וציוריות ובכך הופכת את היצורים שלה לחלק מעולם הדמיון.
באחד מחללי הגלריה יוצרת מיצב המידמה מיקרוקוסמוס של יצורים. היא מציבה עשרות מהחיות הסרוגות שלה מאפשרת לצופה המבקר
בתערוכה להתהלך ב”ארץ יצורי הפרא” ולהרגיש כמו ילד בעולם הדמיון.
 
 
חנה אילן יונס
 יצירי הדמיון של חנה אילן יונס, הינם חיות פנטסטיות, אלגנטיות, בעלות צבעוניות מפתיעה, המייצגות עולם אלטרנטיבי ופלאי של יופי. יצורים מעודנים ומוזרים אלו מייצגים הוויית קיום משותפת ומעוררת שאלות לגבי עצמנו.
היצורים עשויים ביציקות פיברגלס ונצבעים בטכניקה של צביעה מוקפדת של מכוניות.
אלו הן חיות דמיוניות ארוכות רגלים וצוואר. בכל דמות, הקיטוע יוצר מעין מוטציה חדשה שעברה טרנספורמציה: היבריד שיש בו עדיין את קווי המתאר של חיה מוכרת ויחד עם זאת זהו גוף מוזר לא טבעי, מעין יצור דמיוני שלקוח מעולם האגדות ואולי המדע הבדיוני. הבחירה בחומרים תעשייתיים, מעצימה את תחושת הזרות והמוזרות של הדמות.
 
צחי נבו
בשנים האחרונות עוסק צחי נבו לא מעט בגרסאות עכשוויות למסכות אפריקאיות. בסדרה הנוכחית הוא מתבסס על דימויי חיות בלתי מזוהות: הוא יוצר תבניות צבע וטקסטורות שונות באמצעות חיתוך לייזר ומהם מרכיב מסכות בעלות מרחב פנים נטול פרופורציה, המחזק את הדימוי הוויזואלי של יצורים מעולם הדמיון.
 
קובי סיבוני
קובי סיבוני הופך חרקים ליצירות אמנות. באמצעות כיפוף ידני של חוטי ברזל ובעזרת פלאייר וקאטר הוא יוצר פסלים תלת ממדיים של חרקים ענקיים. במבט ראשון נדמה שהעבודות עשויות כמקשה אחת, אולם מבט נוסף מגלה את העבודה המוקפדת ואת הצירים החבויים המאפשרים משחק ותנועתיות בפסליו.
 
 
נועה נדיר
מתוך עניין בהרחבת המושג תכשיט והרצון לתת ביטוי לשפת הצורפות במרחב, עוסקת נועה נדיר בעבודותיה בתכשיט הנענד על גוף, אובייקט המעטר את הסביבה, והסינרגיה בין השניים.
היצירה היא אובייקט עם אמירה משל עצמה המשקפת מטען אישי, רגשי וחוויתי, בין אם היא נענדת כתכשיט ובין אם היא מוצבת בחלל כאובייקט פיסולי. בתערוכה מוצגים שלושה יצורים מורכבים, המספרים סיפור על דרך תנועה וזמניות.
 
 
קיפוד צעצועים/אלכס חייקין
קיפוד כבשה ואריה הינם משחקי יצירה והרכבה חווייתיים לילדים שעוצבו על ידי אלכס חייקין. היא יוצרת עולם בו יש לילד תפקיד חשוב כיוצר: נותנת לו את חלקי החיה העשויים עץ בוק קשה וצמר רך, מנחה אותו בהרכבה ומאפשרת לו ליצור יש מאין. משחקים אלו משלבים כיף והנאה עם פיתוח יכולות מוטוריות  וקוגניטיביות.
 
 
רינה פלג
זיגי וזולה מסמלים את עולם החיות המקושרות למשפחת האדם, ואהבת האדם.
רינה פלג יוצרת מבני מתכת המזכירים רשת, וממלאת  אותם ״בעצמות״ מקרמיקה מלוטשת ומבריקה.
חתיכות החומר הממלאות את הכלבים, נושאות זיכרונות של תרבויות האדם, ומתחברות לזיכרונות קדומים של הציביליזציה.
 
 
חן ביקובסקי
את ההשראה לסדרת גופי התאורה קיבלה חן ביקובסקי מספרי פופ-אפ. הרעיון היה להפוך אייקונים יומיומיים למנורות אמנותיות ואלגנטיות. האור העובר דרך גוף המנורה משתקף על הקיר והופך את הדימוי האייקוני ליצור קסום המשחזר את ההתרגשות שחווינו כאשר פתחנו לראשונה ספר פופ-אפ.
בעיצובים אלו מתכת מחליפה את הנייר: חיתוכי הנייר שבספר שודרגו לחיתוכי לייזר במתכת, קיפול הנייר הוחלף בטכנולוגיה של קיפול מתכת והאפקט הפופ-אפ הקסום נוצר
באמצעות קרני האור.
 
 
נועה פיין
פיסול בזכוכית חמה, נייר ומדיה משולבת.
היצורים האניגמטיים המפוסלים של נועה פיין, מורכבים מראש אנושי ומגוף של דג. אלה הם יצורים סוריאליסטים, חסרי מין ברור, או אמירה ברורה. עולם פנימי ומורכב המשתקף דרך בטנם – מציף חידה המבקשת מוצא, אך אין בנמצא פתרון פשוט להבנת מהותם. הבעת פניהם ייחודית והם שקופים וחשופים להתבוננות, אך באותו האופן הם בעלי הבעה סתומה וחסרת פשר.
ההתבוננות בעבודה מציבה אותנו בין שמים וארץ –  ואנו לא כאן ולא שם.
 
 
מאיה גלפמן
ה”חתול הפרסי” של מאיה גלפמן עשוי משטיח פרסי שפורק והורכב
מחדש בטכניקות מסורתיות וחדשות בשילוב עם רדי-מייד.
תהליך היצירה המוקפד והסיזיפי יצר עבודת אמנות הנושאת ממד קלאסי, נשענת על סמלי סטטוס היסטוריים, ועם זאת יש בה צד קליל ויומיומי יותר, אירוני והומוריסטי גם יחד.
 
 
סטודיו קאהן
סטודיו קאהן מתכנן ומייצר פריטי עיצוב עכשוויים בטכנולוגיה של יציקות קרמיות.
ה’פונים’ (פנים ביידיש) הן דמויות קרמיקה חלקות ומינימליסטיות שיודעות ללבוש אינסוף פנים שונות ולשנות את זהותן באמצעים גרפיים. הדמות החלקה נמסרה לחמישה מאיירים ישראלים שונים שאיירו אותן לפי אופיים וסגנונם.
המאיירים המשתתפים הם: אסנת פייטלסון, איתן אלוא, אביאל בסיל, לנה רבנקו ועינת צרפתי.
דילוג לתוכן