בצילומיו של דניאל רולידר הזמן כמו קפא מלכת. מפתיע לגלות שצילומים אלו צולמו כאן ועכשיו, בקרית טבעון וסביבתה בשנת 2016. במיוחד לאור העובדה שהצלם הוא חייל בן 20 ללא השכלה מקצועית בצילום.

דניאל רולידר, נולד וגדל בקרית טבעון. הוא נחשף לראשונה לצילום בגיל 14, ומאז לא הפסיק לצלם . למרות שעדיין לא רכש השכלה מסודרת בצילום, כשרונו ניכר- צילום שלו זכה להיכלל ב-100 התמונות הטובות בתחרות Children's Eyes on Earth  בחסות נשיונל גיאוגרפיק, וצילום אחר פורסם באתר נשיונל גיאוגרפיק כחלק מפרויקט Travel 365. בחרנו להעניק לו חשיפה ראשונה בתערוכת יחיד באכסדרה של מרכז ההנצחה.

בתערוכה הנוכחית מציג רולידר שתי סדרות צילומים. בסדרה הראשונה מתעדת מצלמתו את אורח חייה של משפחתו החיה בשיכון אלה בקרית טבעון, שכונה שהוקמה ע"י קבוצה מקיבוץ אלונים שפרשה על רקע המשבר האידאולוגי של הקיבוץ המאוחד בתחילת שנות ה-50, והקימה כאן שכונה בעלת אופי חקלאי. 

הוא מלווה את בני משפחתו עם מצלמתו, בחצר המשק, בשדות ובואדיות, ברגעים של שקט, אדם עם עצמו , עם הטבע, עם חיות המשק. רולידר מתעד את אורח החיים אולי מתוך הפחד שהכל עומד להשתנות: "אני מניח שהאזור (שיכון אלה) ישתנה לחלוטין בשנים הבאות. הבתים העתיקים שבנו המתיישבים הראשונים לפני 60 שנה, עתידים להתחלף בנוף אחר של בתים פרטיים חדשים ורחבי ידיים. הצביון הכפרי והאווירה המיוחדת באזור ישתנו, ואני מרגיש שהתמזל מזלי לחיות בשכונה במצבה הנוכחי."

בסדרה השניה מתעד רולידר את סבו, במכון הדיזל שבבעלותו במפרץ חיפה. הסב החל לעבוד בעסק המשפחתי לפני כחמישים שנה, עם השנים המכון עבר לבעלותו. בצילומי השחור-לבן נראה הסב בעת עבודתו בבית המלאכה, על רקע המכונות וכלי העבודה. בית המלאכה נראה כמו מקום שבו הזמן עומד מלכת, לעומת העולם הדיגיטלי שמחכה בחוץ, והצילומים כמו יצאו מז'אנר צילומי הפועלים מהמחצית הראשונה של המאה הקודמת.

צילומיו של רולידר תיעודיים ולא מבוימים, צילומים המנציחים אורח חיים שונה בתכלית מאורח החיים העכשווי – חיי כפר המבוססים על קרבה לטבע ועבודה המבוססת על עבודת כפיים. האם הצילומים מבשרים לנו על תנועה של חזרה לטבע כפי שאנו עדים לה אצל משפחות שונות בישוב, או שמא הם מתעדים עולם הולך ונעלם?