דוקאביב 2025

בימוי: ברנדון קריימר

בבוקר השבעה באוקטובר אבדו עקבותיהם של ליאת ואביב אצילי, בני זוג מקיבוץ ניר עוז. כשהתברר כי ליאת מוחזקת בחיים בשבי חמאס, התכווננו חיי המשפחה למירוץ נגד השעון: להחזיר אותה הביתה. אביה יהודה, האחות טל ובנה הצעיר נטע הופכים לשגרירים במאבק חוצה יבשות, כשיהודה אינו מוותר לרגע על המסר האמיץ והמורכב ועם זאת ההגיוני כל כך בו הוא וליאת מאמינים: הפתרון האפשרי היחידי הוא ההכרה כי מן העבר השני של הקונפליקט ישנם בני אדם. 

בתום ההקרנה יתקיים מפגש עם אביה של ליאת אצילי.

בימוי: אודי ניר, שגיא בורנשטיין

אפרת טילמה נאלצה לברוח מהארץ כנערה בשנות ה-60, לאחר ששוטר איים להרוג אותה אם יראה אותה שוב הולכת בבגדי נשים בתל-אביב. כיום, בגיל 75, היא פעילה להט״בקית בולטת והמתנדבת הטרנסית הראשונה במשטרת ישראל. בעוד המדינה מיתדרדרת למשבר חברתי ופוליטי חסר תקדים, אפרת מתמודדת עם הטראומות שעיצבו את חייה ויוצאת שוב להיאבק על חירותה.

בתום ההקרנה יתקיים שיח יוצרים.

 

בימוי: גד אייזן

בגיל 67, אחרי שהגיע לפסגת עולם האיור בארץ ובעולם, נאלץ מישל קישקה לפנות את מקומו באקדמיית בצלאל לטובת הדור הצעיר. כקריקטוריסט הוא תיעד את החלום הציוני ושברו: מעולה חדש לציוני נלהב שבא מבלגיה לעזור במלחמת יום כיפור, הפך עם השנים לנביא זעם. האבולוציה של הקריקטורות שלו משקפת הידרדרות ערכים כללית בחברה הישראלית, בחברה, בפוליטיקה, ובזיכרון השואה. בכישרונו הפך מעולה חדש לצבר ירושלמי מחוספס עם מבטא בלגי שלא מפחד לומר לנו את האמת ובפרצוף. בכדי לרפא עצמו מעול הדור השני יצר קישקה רומן גרפי וחשף את הכל אודות משפחתו ושתיקת אביו, שהובילה לטרגדיה משפחתית. יצירה זו על הדור השני הפכה לסרט מצויר צרפתי המנסה להזכיר לדור הצעיר את שואת היהודים.

בתום ההקרנה יתקיים שיח יוצר עם הבמאי ומישל קישקה.

 

בימוי: תומר היימן

26 שנה אחרי שמסעדת אורנה ואלה נפתחה ברחוב שינקין והפכה למוסד קולינרי תל אביבי מצליח, מחליטות אורנה אגמון ואלה שיין לסגור את מפעל חייהן המשותף.
בשבוע האחרון לפעילות המקום מתלווה אליהן הבמאי תומר היימן, שעבד בשנים הראשונות של המסעדה. הדינמיקה האינטנסיבית המלווה את הימים האחרונים והפרידה מקהל הלקוחות, המתכונים והעובדים, מייצרת שיחות אינטימיות וחד-פעמיות. מערכת היחסים המורכבת בין שתי הנשים נחשפת במנעד רגשות עזים של אהבה, תלות רגשית, רצונות אחרים ופחדים. הסרט מעז לשאול שאלות על מימוש עצמי, מחיר החופש וגעגוע לתקופה שלא תחזור.
בתום ההקרנה יתקיים שיח בהשתתפות אלה שיין.

בימוי: עומר שמיר

אמן הרחוב הישראלי אדם יקותיאלי שמר על האנונימיות שלו וחתום על עבודותיו בשם הבדוי Know Hope. הוא החל לצייר דמויות שזכו במהירות לתשומת לב והעניקו לו את התואר "בנקסי הישראלי".
אך כאשר הוא חווה התפרצות של דלקת מפרקים אוטואימונית, הוא נאלץ לחשוב מחדש על יצירות האמנות שלו לאור מוגבלותו הפיזית החדשה.
הסרט מתעד רגעים שבהם דרמה אנושית אישית מחוללת אמנות ופעולה פוליטית. האנונימיות של אמן הרחוב מוחלפת באינטראקציות חברתיות אינטנסיביות ואינטימיות.


בתום ההקרנה יתקיים שיח יוצר עם האמן אדם יקותיאלי.

 

בימוי: אלה ארמוני

בגיל 30, אלה מקבלת מזוודה מסתורית עם קלטות ביתיות משנות ה-90, שנשמרו בסוד עד היום, מתוך חייה של אמה, הזמרת דפנה ארמוני. זה קורה בזמן שאלה מסייעת לאמה לארוז ולעבור דירה – עוד מעבר מתוך שרשרת מעברים שנכפו עליה בשל מציאות כלכלית מורכבת.
באמצעות קלטות הווידאו מהעבר, אלה מגלה שמאחורי הדמות האייקונית של אמה מסתתר סיפור אישי וכואב. לראשונה, היא גם נחשפת לזהותו של אביה – דמות מסתורית שסביבה ריחפו שמועות לאורך כל חייה.
דיוקן משפחתי על שתי נשים שמתמזגות לאחת: האם שהייתה אגדה, והבת, יוצרת הסרט.
הסרט כולל קטעי ארכיון נדירים, שירים, קלטות ביתיות ושיחות מוקלטות.

בתום ההקרנה יתקיים שיח יוצרות עם אלה ודפנה ארמוני.

בימוי: שי פוגלמן

פורטרט ביוגרפי ופסיכולוגי של ד"ר אדווין קצן-אלנבוגן, אדם בעל יכולות יוצאות דופן, אך מעט מאוד מצפון: רופא מבריק ומחלוצי המחקר הפסיכיאטרי, מרגל מסתורי, נוכל חמקמק ומהפנט ידוע לשמצה שהפך ליהודי היחיד בהיסטוריה שהורשע בפשעי מלחמה נאציים.
הסרט מגולל את מסלול חייו מעיירה קטנה בגליציה דרך קריירה מזהירה כחוקר ופסיכיאטר פורץ דרך בארה"ב, עלילותיו כמאהב, מהפנט ומרגל בין שתי מלחמות העולם ועד למעשיו במחנה הריכוז בוכנוואלד והנסיבות שהובילו אותו להרשעה בפשעי מלחמה נאצים.
סיפורו של קצן-אלנבוגן הוא משל לאופן בו אנשים מסתגלים לאפלה מוסרית ולדרך שהם מוצאים כדי לפרוח וללבלב בתקופות החשוכות ביותר.

~הקרנה בלבד~

בימוי: אבי וייסבלאי

100 שנים אחרי שנוצר ריקוד ההורה המקומי, הסרט חוזר בזמן אל החלום הגדול מאז ועד היום. זו אגדה, המספרת על התגבשות תנועת ריקודי העם דרך סיפוריהם של גיבורי עולם המחול, המשתלבים בחלום שאסף סגנונות, סטייל ותנועות שונות לבניית תרבות ולאיחוד מזרח ומערב דרך מעגלי הריקודים. אבל האם ריקודי העם ישרדו את המאבק על המציאות והעתיד, או שאולי הם רק מזכרת מהעבר?
בתום ההקרנה יתקיים שיח יוצר עם הבמאי.

 

בימוי: ליבי קסל

נערה מ"בית טוב" מתחילה לצאת עם בחור מעט מבוגר ממנה. תוך זמן קצר היא מתחילה להישמט מכל המסגרות והקשרים שהיו לה ונבלעת לעולם סגור שבו יש רק שני אנשים וכלבים גדולים הקשורים מחוץ לדלת הכניסה. מבלי לחטוף מכה אחת מבן זוגה היא מתחילה לפחד שאם תעזוב יקרה לה הנורא מכל. "אני יצאתי בשש" מגולל את סיפורה האישי של ליבי, במאית הסרט, בתוך טיימליין בן שמונה שלבים שנוסח אחרי מחקר של מאות מקרי רצח של נשים ע"י בני זוגן. הסרט מורכב מראיונות עם האנשים שהיו הקרובים ביותר להתרחשויות ודרכם משתקפת המציאות כפי שהסביבה עדה לה, לצד קשרים דומים.
בתום ההקרנה יתקיים שיח יוצר.

 

בימוי: ברנדון קריימר

בבוקר השבעה באוקטובר אבדו עקבותיהם של ליאת ואביב אצילי, בני זוג מקיבוץ ניר עוז. כשהתברר כי ליאת מוחזקת בחיים בשבי חמאס, התכווננו חיי המשפחה למירוץ נגד השעון: להחזיר אותה הביתה. אביה יהודה, האחות טל ובנה הצעיר נטע הופכים לשגרירים במאבק חוצה יבשות, כשיהודה אינו מוותר לרגע על המסר האמיץ והמורכב ועם זאת ההגיוני כל כך בו הוא וליאת מאמינים: הפתרון האפשרי היחידי הוא ההכרה כי מן העבר השני של הקונפליקט ישנם בני אדם. 

בתום ההקרנה יתקיים מפגש עם אביה של ליאת אצילי.

בימוי: אודי ניר, שגיא בורנשטיין

אפרת טילמה נאלצה לברוח מהארץ כנערה בשנות ה-60, לאחר ששוטר איים להרוג אותה אם יראה אותה שוב הולכת בבגדי נשים בתל-אביב. כיום, בגיל 75, היא פעילה להט״בקית בולטת והמתנדבת הטרנסית הראשונה במשטרת ישראל. בעוד המדינה מיתדרדרת למשבר חברתי ופוליטי חסר תקדים, אפרת מתמודדת עם הטראומות שעיצבו את חייה ויוצאת שוב להיאבק על חירותה.

בתום ההקרנה יתקיים שיח יוצרים.

 

בימוי: גד אייזן

בגיל 67, אחרי שהגיע לפסגת עולם האיור בארץ ובעולם, נאלץ מישל קישקה לפנות את מקומו באקדמיית בצלאל לטובת הדור הצעיר. כקריקטוריסט הוא תיעד את החלום הציוני ושברו: מעולה חדש לציוני נלהב שבא מבלגיה לעזור במלחמת יום כיפור, הפך עם השנים לנביא זעם. האבולוציה של הקריקטורות שלו משקפת הידרדרות ערכים כללית בחברה הישראלית, בחברה, בפוליטיקה, ובזיכרון השואה. בכישרונו הפך מעולה חדש לצבר ירושלמי מחוספס עם מבטא בלגי שלא מפחד לומר לנו את האמת ובפרצוף. בכדי לרפא עצמו מעול הדור השני יצר קישקה רומן גרפי וחשף את הכל אודות משפחתו ושתיקת אביו, שהובילה לטרגדיה משפחתית. יצירה זו על הדור השני הפכה לסרט מצויר צרפתי המנסה להזכיר לדור הצעיר את שואת היהודים.

בתום ההקרנה יתקיים שיח יוצר עם הבמאי ומישל קישקה.

 

בימוי: תומר היימן

26 שנה אחרי שמסעדת אורנה ואלה נפתחה ברחוב שינקין והפכה למוסד קולינרי תל אביבי מצליח, מחליטות אורנה אגמון ואלה שיין לסגור את מפעל חייהן המשותף.
בשבוע האחרון לפעילות המקום מתלווה אליהן הבמאי תומר היימן, שעבד בשנים הראשונות של המסעדה. הדינמיקה האינטנסיבית המלווה את הימים האחרונים והפרידה מקהל הלקוחות, המתכונים והעובדים, מייצרת שיחות אינטימיות וחד-פעמיות. מערכת היחסים המורכבת בין שתי הנשים נחשפת במנעד רגשות עזים של אהבה, תלות רגשית, רצונות אחרים ופחדים. הסרט מעז לשאול שאלות על מימוש עצמי, מחיר החופש וגעגוע לתקופה שלא תחזור.
בתום ההקרנה יתקיים שיח בהשתתפות אלה שיין.

בימוי: עומר שמיר

אמן הרחוב הישראלי אדם יקותיאלי שמר על האנונימיות שלו וחתום על עבודותיו בשם הבדוי Know Hope. הוא החל לצייר דמויות שזכו במהירות לתשומת לב והעניקו לו את התואר "בנקסי הישראלי".
אך כאשר הוא חווה התפרצות של דלקת מפרקים אוטואימונית, הוא נאלץ לחשוב מחדש על יצירות האמנות שלו לאור מוגבלותו הפיזית החדשה.
הסרט מתעד רגעים שבהם דרמה אנושית אישית מחוללת אמנות ופעולה פוליטית. האנונימיות של אמן הרחוב מוחלפת באינטראקציות חברתיות אינטנסיביות ואינטימיות.


בתום ההקרנה יתקיים שיח יוצר עם האמן אדם יקותיאלי.

 

בימוי: אלה ארמוני

בגיל 30, אלה מקבלת מזוודה מסתורית עם קלטות ביתיות משנות ה-90, שנשמרו בסוד עד היום, מתוך חייה של אמה, הזמרת דפנה ארמוני. זה קורה בזמן שאלה מסייעת לאמה לארוז ולעבור דירה – עוד מעבר מתוך שרשרת מעברים שנכפו עליה בשל מציאות כלכלית מורכבת.
באמצעות קלטות הווידאו מהעבר, אלה מגלה שמאחורי הדמות האייקונית של אמה מסתתר סיפור אישי וכואב. לראשונה, היא גם נחשפת לזהותו של אביה – דמות מסתורית שסביבה ריחפו שמועות לאורך כל חייה.
דיוקן משפחתי על שתי נשים שמתמזגות לאחת: האם שהייתה אגדה, והבת, יוצרת הסרט.
הסרט כולל קטעי ארכיון נדירים, שירים, קלטות ביתיות ושיחות מוקלטות.

בתום ההקרנה יתקיים שיח יוצרות עם אלה ודפנה ארמוני.

בימוי: שי פוגלמן

פורטרט ביוגרפי ופסיכולוגי של ד"ר אדווין קצן-אלנבוגן, אדם בעל יכולות יוצאות דופן, אך מעט מאוד מצפון: רופא מבריק ומחלוצי המחקר הפסיכיאטרי, מרגל מסתורי, נוכל חמקמק ומהפנט ידוע לשמצה שהפך ליהודי היחיד בהיסטוריה שהורשע בפשעי מלחמה נאציים.
הסרט מגולל את מסלול חייו מעיירה קטנה בגליציה דרך קריירה מזהירה כחוקר ופסיכיאטר פורץ דרך בארה"ב, עלילותיו כמאהב, מהפנט ומרגל בין שתי מלחמות העולם ועד למעשיו במחנה הריכוז בוכנוואלד והנסיבות שהובילו אותו להרשעה בפשעי מלחמה נאצים.
סיפורו של קצן-אלנבוגן הוא משל לאופן בו אנשים מסתגלים לאפלה מוסרית ולדרך שהם מוצאים כדי לפרוח וללבלב בתקופות החשוכות ביותר.

~הקרנה בלבד~

בימוי: אבי וייסבלאי

100 שנים אחרי שנוצר ריקוד ההורה המקומי, הסרט חוזר בזמן אל החלום הגדול מאז ועד היום. זו אגדה, המספרת על התגבשות תנועת ריקודי העם דרך סיפוריהם של גיבורי עולם המחול, המשתלבים בחלום שאסף סגנונות, סטייל ותנועות שונות לבניית תרבות ולאיחוד מזרח ומערב דרך מעגלי הריקודים. אבל האם ריקודי העם ישרדו את המאבק על המציאות והעתיד, או שאולי הם רק מזכרת מהעבר?
בתום ההקרנה יתקיים שיח יוצר עם הבמאי.

 

בימוי: ליבי קסל

נערה מ"בית טוב" מתחילה לצאת עם בחור מעט מבוגר ממנה. תוך זמן קצר היא מתחילה להישמט מכל המסגרות והקשרים שהיו לה ונבלעת לעולם סגור שבו יש רק שני אנשים וכלבים גדולים הקשורים מחוץ לדלת הכניסה. מבלי לחטוף מכה אחת מבן זוגה היא מתחילה לפחד שאם תעזוב יקרה לה הנורא מכל. "אני יצאתי בשש" מגולל את סיפורה האישי של ליבי, במאית הסרט, בתוך טיימליין בן שמונה שלבים שנוסח אחרי מחקר של מאות מקרי רצח של נשים ע"י בני זוגן. הסרט מורכב מראיונות עם האנשים שהיו הקרובים ביותר להתרחשויות ודרכם משתקפת המציאות כפי שהסביבה עדה לה, לצד קשרים דומים.
בתום ההקרנה יתקיים שיח יוצר.

 

דילוג לתוכן