ביוגרפיה

מלי נולדה בתל-אביב 1955. שרתה בלהקת הנח"ל. למדה תנועה ומחול בסמינר הקיבוצים בתל-אביב. בוגרת החוג לספרות ותיאטרון באוניברסיטת חיפה. במאית וכוריאוגרפית של להקות ייצוגיות ומופעים רבים. מרצה בנושא זמר עברי ומורה לפיתוח קול. עוסקת בצילום למעלה מעשרים שנה. למדה צילום שחור-לבן אצל דוד מאסטרו וצילום בצבע אצל דני אבקסיס במכללת ויצ"ו חיפה. תערוכתה הראשונה "פורטרט עצמי" התקיימה ב- 1998. צילומים משלה הוצגו במקומות שונים ברחבי הארץ: כרמיאל, בית השיטה, יגור, טבעון, ירושלים ועוד. לאחרונה השתתפה בתערוכת צילום קבוצתית בתמרת.

על התערוכה

"ראשיתה של תערוכה זו בפרויקט שכיניתי 'האישה והעדשה'", מסבירה מלי. "העדשה היא עדשת מצלמתי. האישה, שפניה מכוסים בה, היא אני. שנים אני מאחורי המצלמה, מצלמת ולא נוכחת. כבר בעידן הצילום בפילם שמתי לב, שבכל סרט צילום ישנה לפחות תמונה אחת בה אני מופיעה בפריים בצורה מרומזת – בדרך כלל כצללית או כהשתקפות, באופן חלקי, גלוי וברור, או נסתר", אומרת מלי.

בצילומים מוטבע דימויה של הצלמת על המסך עם המצלמה. תופעה נוספת המאפיינת את שפת הצילום של מלי היא יצירתן של שכבות עומק אשלייתיות, מעין עולם בתוך עולם, מתעתע, מרתק, ובעיקר כזה המזמין את הצופה למלאכת פיענוח מעמיקה. הצילום, כבד עב-קפלים, מסתיר ומגלה את שכבותיו בכל התבוננות בו.   

דמותה של הצלמת כגלויה ונעלמת, הפכה למוטיב מרכזי ומהותי בשפת הצילום שלה. בפעולת הצילום עסוקה מלי, במודע, ולעיתים אף שלא במודע, בנוכחות הגשמית הפלואידית שלה עצמה בעולם המצולם. פעם כסובייקט (הצלמת) ופעם אחרת גם כאובייקט (כדימוי). דואליות זו מעלה את סוגיית היוצרת מול היצירה; איזה מקום/מעמד/תפקיד נועד ליוצר/ת היצירה? ייתכן שהופעתו המרומזת של דימוי הצלמת, ולו כהשתקפות שולית, נועד לשמש עדות לתפקיד המשמעותי שהיא ממלאת כיוצרת העולם המצולם, על רובדיו.

מלי מוסיפה: "שאלתי את עצמי למה? למה לא לצלם את הגוף עצמו באופן ישיר? מה מבטא הדימוי הגלוי-נעלם שלי בצילומים? אם מנקזים את האסתטיקה, אם מקלפים את הצורה, נשאר במהות הצורך להתקיים (To be) באופן רוחני במרחב גשמי. אני מגלה שאני מצלמת נפש ולא חומר, מתקיימת כאנטי חומר במישור אתרי, מן אישה שקופה, שולחת שורשי אויר רועדים ונאחזת ברוח. אפשר לומר שבתערוכה הראשונה שלי 'פורטרט עצמי' הסתתרה הנפש מאחורי הגוף, ואילו בזאת, אני מנסה לתת צורה ל 'פורטרט רוחני'."

מלי חותמת:  השם 'גלוי ונעלם' מבטא את המתח בין החומר לרוח, בין האמת לבדיה, בין הנראה לעין לבין הסמוי, בין הפנים לחוץ, בין האור לצל, בין המציאות לאשליה, בין הגוף הנעלם לנפש המתגלה, ביני לבין עצמי. זאת השפה שלי, הדרך שבה אני רואה. כל הקיים. אני".