כבר מראשית הופעתם – בקומיקס, באנימציה ובקולנוע, ענו גיבורי-העל על צורך בסיסי ביותר: אותו צורך של מיליוני בני אדם להימלט מתחושת הניכור, מאימת המלחמות ומחרדות היום יום של העולם המודרני, אל עולם שהצדק והטוב מנצחים בו תמיד, ודברים נפתרים בו באורח פלאי. אלא שבעולם המוצג בציוריו של צח שיף, שוררת אנרכיה –  עולם כּאוטי, פסיכודאלי, ש"החוק והסדר" נכפים בו בשרירות ובאטימות. יקום שאין בו טוב ורע, ואין בו דין ואין דיין. ציוריו  רוקחים יחדיו גיבורים מגוחכים, ליצנים מפחידים, שוטרים מחופשים, אלימות, אכזריות, מעצרים, פרשים, מסיכות וכלי נשק, דמויות קומיקס וסרטים מצוירים, על רקע הריסות של זירות שעשועים ומופעים וחללים אורבניים – כל אלו מצוירים בצבעים עזים, במשטחי צבע רוויים אשר מתערבבים ונמזגים לתוך מרחבים ריאליסטיים. שפת הציור של שיף מושפעת מדימויים ואסוציאציות מעולם הילדות והקומיקס, אך העולם, הנחשף בעבודותיו, הוא עולם מנוכר רווי באימה הנשלט ע”י קבוצות כוח.

צח שיף הוא אמן צעיר אשר שוהה בימים אלה בבוסטון ללימודי תואר שני באמנות. ציוריו בנויים כפיסות מידע, פרגמנטים, מערב רב של מדיות – טלוויזיה, עיתון, ספרי קומיקס, קולנוע, אינטרנט וסמלים של תאגידים בינלאומיים. על תהליך העבודה כותב האמן: "זה מזכיר לי ילד שמשחק בחדרו ומחפש אחר זהות בתוך עולם מורכב ומסולף. החוק המרכזי שמניע אותי במחשבה על מעשה האמנות, הוא שאין לי חוק או פרקטיקה ויזואלית אחת…" .

בסדרת העבודות המוצגות הגיבור, האנטי-גיבור, משנה לא פעם את פניו ומחליף את כובעיו:  פעם הוא השליט, ופעם הוא נציג החוק, פעם הוא פורע חוק ופעם הוא רודף הצדק. בפירוק גוף הגיבור ובנייתו לכדי דמות-כלאיים מחבר שיף בין עולם מיתולוגי, היסטורי לבין סצנות אקטואליות עכשוויות הלקוחות מאירועים נפיצים כגון הפגנות או התפרעויות בין מפגינים, לבין כוחות הביטחון.  דקדנטיות וחורבן הסדר הקיים אל מול התקוממות ותעוזה בלתי מתפשרת (ושמא אף חסרת סיכוי?!…) הן התמות המרכזיות העולות מתוך גוף היצירות.