דמויות נשיות, עירומות, גרוטסקיות, מאכלסות את עבודותיה של האמנית, לילך מדר. על מצע בולים מתחת לזכוכיות מגדלת, או על גבי גלויות, משתעשעת האמנית ומוסיפה להן (הנשים), פרטים סוריאליסטים: זוג שפתיים פתייניות במקום ראש, חרוזי זהב נוצצים במקום פטמות , גזירי עיניים ענקיות מאופרות, או שיער נוצות תכלת מתבדר. תוספות הקולאז', בכל בול וגלויה, בורקות ובולטות בצבעוניותן העזה, הפתיינית, ובעיצובן המוקפד.

בתערוכה זו מציגה לילך מדר שלוש סדרות של קולאז'ים – על גבי בולים, על גבי גלויות של יצירות אמנות מהלובר, ועל גבי תצלומים מתוך אלבומים ישנים, שמצאה בשוקי פשפשים.

בולים, כמו גלויות או צילומי-אלבום, הם בגדר עולם הולך ונעלם, זכר לתקופות אחרות. לילך מדר מנצלת את האסתטיקה המעט נוסטלגית, ובאמצעות עיוות גרוטסקי וצבעוני היא מעלה דיון עכשווי על ייצוגי מגדר.

בולים שימשו (ומשמשים עד היום) להנצחת אירועים ואנשים חשובים. הוקירו באמצעותם אישים ועמים, ואנו השכלנו והתוודענו דרכם לתרבויות ולמדינות בכל רחבי הגלובוס.

באוסף הבולים, שמציגה מדר, הגברים מונצחים בשל הישגיהם, ואילו הנשים מיוצגות באמצעות רפרודוקציות של ציורי עירום מאת מיטב הציירים. הדמויות עליהן היא בוחרת לעבוד הן ייצוגים נפוצים של נשים, בתולדות האמנות כמו גם בעולם המגזינים. הקולאז' מאפשר לה להקצין, ועל ידי כך לחשוף, את הקונבנציות התרבותיות של הדימויים הפופולריים, אותם היא מכסה במיני תוספות מחומרים עממיים, זולים, מקצינה את מאפייני הפיתוי – עוטפת את החפצתו של הגוף הנשי בעטיפה נוצצת ומשעשעת.

לילך מדר היא צלמת במהותה, אשר ויתרה על פעולת הצילום לטובת ייצור דימויים חדשים, באמצעות פירוק והרכבה של דימויים קיימים (גזרי מגזינים, רפרודוקציות ותמונות ישנות), בטכניקת הקולאז' – מסורת אמנותית, ששורשיה יונקים מזרמי המודרניזם. כמו אמני הדאדא והפופ ארט, גם היא פונה לתרבות הפופולארית תוך שהיא מטשטשת את החיץ שבין אמנות "גבוהה" ומסורתית לבין "נמוכה" ועכשווית. כמותם, גם אצלה ההומור והגרוטסקה הינם חלק בלתי נפרד מן העבודה. "הפוטומונטאז' (הקולאז') מאפשר לי להמשיך להיאחז באסתטיקה המגזינית, תוך כדי התנגדות" טוענת האמנית. "מגזיני-האופנה תמיד הקסימו אותי – חלקי הגוף המפתים והמרוטשים, תכשיטי היוקרה הבוהקים, הצבעוניות הרוויה – כל פרט מטופל עד לשלמות. אני מעריצה את הדימויים הללו, ובו בזמן נרתעת מהמסרים הדכאניים שהם מקדמים. הדואליות הזאת מושכת ומעסיקה אותי." 

דרך ייצוגי מגדר בעולם האמנות ובתרבות הפופולרית – מדר בוחנת את האופן שבו הם מסמנים אינטרסים ואידיאולוגיות צרכניות, מגדריות או תרבותיות. המיניות הנשית, כפי שבאה לביטוי בייצוגים השונים, יכולה לבטא אולי גם שחרור ועוצמה, אך בעיקרה מהווה היא מצג של החפצת הגוף הנשי.