בתערוכה, המוצגת בשני החדרים בגלרית 'הקומה העליונה'  מוצג מגוון עבודות שנעשו במסגרת השיעורים בקורס לציור מהתבוננות בהנחיית רפי שנייר.

רפי שנייר הוא בוגר ה – Jerusalem Studio School , צייר ומורה לציור מהתבוננות מזה כמה שנים בקבוצות בטבעון, תמרת, מעלה צביה ובמוזיאון וילפריד הזורע.

המדיה בהם עבדו התלמידים השנה הם פחם, עפרון, צבעי מים ושמן, ונושאי הציורים הם מודל עירום (ולבוש), דיוקנאות, טבע דומם, ונופים בארץ ובאיטליה.

"הלמידה בשיעורים מתמקדת בציור מהתבוננות המייצר שינוי תפישתי בראיית העולם, ראייה המתחברת על ידי תרגול והתמדה במלאכת הציור. כל זאת בשאיפה להגיע ליצירה כנה, עמוקה ואותנטית, יצירה שמבקשת לגעת במהות היותנו בני אנוש", מסביר שנייר.

העניין בתערוכה טמון בפרשנות האישית של כל יוצר ויוצרת, כי הרי לא רק ההתבוננות היא עניין סובייקטיבי כי אם גם התממשותה בחומר. יש הרואים ומראים את הפרטים הקטנים, הנבדלים זה מזה במתאר ובצבע. יש המפרקים את המראות לכדי מקבצי צורות וצבעים, מהם יורכבו האובייקטים בדמיוננו. יש שציור אחד מאגד את המוכר והמזוהה ביחד עם המופשט.

בתערוכה זו אנו מגלים כי ההתבוננות פנימה אינה נופלת במשקלה מההתבוננות החוצה, וכך נוצרים סגנונות שונים של "ציור נוף" גם כשהיוצרים התבוננו על אותו הנוף בדיוק. כך מתגבש "כתב היד" של היוצרת, ובתערוכה זו נפגשים "כתבי יד" רבים זה עם זה, מפגש מסקרן המחדד את התרגול הקבוצתי מחד ואת ייחודם של כל יוצר ויוצרת מאידך.

אנו מתהלכים בתערוכה ומוזמנים להתבונן ביחד עם המתבוננים, להתחבר לחוויה האסתטית שהאמנות מאפשרת; חוויה המחברת רגש עם מחשבה, קשר ישיר למציאות ובו בזמן נקודת מבט חדשה על אותה המציאות ממש.  

בעולם האמנות העכשווית, כשטכנולוגיה מתוחכמת כובשת את חללי המוזיאונים, נעים להיזכר שהרישום והציור חיים וקיימים כשדה פעיל ומורכב של ביטוי רב-ממדי.