ציורי הסביבה, המוצגים בתערוכה, הם ציורי נוף כפי שהוא משתקף בנפש המתבונן.

אל תוך החלל הזה, פורצים מעגלי מחוללים, המביאים איתם את ריקוד החיים, את חדוות

הראשוניות ואת  כוחו של המעגל האנושי, אשר חוליה אחת בו מחזקת את שכנתה ומפיחה

תקוה כי יעמוד בכל האתגרים.

המחול הוא נוף עטוף בנוף, אשר החיבור בינהם מיצר את הזיכרון האישי והחברתי, והמבט

בהם מביא איתו את ההירהור;  מה מכוח המעגל נשתמר בפרטים הסובבים בו? ומה נותר

מחלום הרוקדים…

לא אל שכר הלב פתוח

לא לתהילה נשאנו ראש,

אנו יצאנו עם דגלי הרוח,

את האויר בשיר לחרוש.

הורה סחרחרת!

דבורה, שחרחרת!

הלאה! עד מתי?

עד העד-בלי-די!

"לא אל שכר הלב פתוח"

         נתן אלתרמן