טבע  שני | גלעד אופיר, יוסף כהן, יהודית מצקל

באדיבות הגלריה העירונית לאמנות, רחובות 

אוצרת: אורה קראוס

אוצרת הגלריה: טלי כהן גרבוז

בתערוכה 'טבע שני' מוצגים תצלומים של יהודית מצקל יוסף כהן וגלעד אופיר. במבט ראשון, העבודות משדרות מעין שקט טורדני, המושך את עין הצופה אל ההתרחשות הרוחשת והגועשת אל מתחת לפני השטח, מעין בעבוע עמוק ואינטימי. המשחק של נוכחות והיעדר, קיום ואי-קיום, ואחדות בין ניגודים, מקשר בין העבודות כמוטיב מרכזי.

יהודית מצקל מציגה בתערוכה שתי סדרות משלימות מבחינת הקשריהן וסגנונן. בסדרה "חצי דונם" האמנית מצלמת את החצרות האחוריות של שכניה לכפר שבו היא מתגוררת, ומציצה (ברשות) אל תוך קרביהן.

לצד עבודות אלו, מוצגים תצלומים אחדים מתוך הסדרה "מות התמוז", שנוצרה בקיץ 2007 כמחווה לעדי סמל ז"ל. מותו של סמל, ידיד ושכן של מצקל באותו כפר שבו היא מתגוררת, אירע בסופו של אותו קיץ שחון. בעקבות פטירתו בחרה האמנית להיפרד ממנו באמצעות תיעודו של הנוף דרך עיניו, כזיכרון לשיחות נוסטלגיות שניהלה עמו בעבר על היעלמות הנוף עקב הבנייה המואצת באזור.

תצלומיה המונוכרומיים של מצקל מוצגות לצד עבודותיו של יוסף כהן, המתאפיינות בשימוש בסקלה צבעונית רחבה. בדומה לעבודותיה של מצקל, תצלומים אלה יוצרים חוויה של התבוננות מרוכזת בטבע הארצישראלי. התצלומים לקוחים מתוך הסדרה "שירי חורש" – גוף עבודות המכיל כאלף נגטיבים שצולמו בנחלים ברחבי הארץ במשך כארבע שנים. החורש הסבוך הנראה בתצלומים גדל על גדות נחל, ההופך ביופיו הרב למעין מקדש בטבע, למרחב פואטי של צמחייה עשירה, ללא מראה השמים וללא נוכחות אנושית.

לעומת היחס הקוטבי המאפיין את צבעוניות עבודותיהם של מצקל וכהן, עבודותיו של גלעד אופיר מצויות בטווח הביניים שבין מונכורומיות וצבעוניות, בין ריקות ומלאות. אופיר עוסק במסה ובגושי בוץ כחומרים פיסוליים וכחומרים בסיסיים וראשוניים של הטבע. המקומות המצולמים אמנם ריקים מאדם, אך הם קשורים באופן ישיר למעורבותו בעיצובו ובשינויו של הטבע. באופן זה, נבחן היחס הנצחי בין אותה אדמה ראשונית לבין מגע ידו של האדם, מעין ארכיטקטורה אנושית המכילה רמזים של שרידי תרבות ועיי חורבות.

שלושת האמנים המשתתפים בתערוכה משקפים רקעים תרבותיים מגוונים וגיאוגרפיה מקומית משתנה, ועשייתם מגלמת טווח רחב של גישות בהתייחסם לנוף המקומי – גישות אסתטיות, אישיות, היסטוריות ופוליטיות.

דרך פרשנותם של האמנים הדימויים מתעלים מעל לטבע עצמו והופכים להצהרות אישיות עמוקות, לעתים בעלות ממד רוחני עמוק; וכך, הנוף השולי, נוף שאין בו התרחשות, על אורו המשתנה משקף צדדים נחבאים ורבי-פנים בהוויה המקומית.

התערוכה הוצגה לראשונה בגלריה העירונית לאמנות, מרכז תרבות ע"ש סמילנסקי, רחובות.