בלהה אהרוני עוסקת בדברים של ים. מגדלור, מזח, סירות דייג, רשתות ובין כל אלה – בני אדם. חומרי הפיסול שלה אורגניים, בעלי מקדם השתנות והתכלות.

הפרויקט של בלהה אהרוני כפרויקט הוא מיצב מתמשך שבו דברים נסחפים, מתפרקים, קמים מחדש בגלגול אחר, שוהים זמן מה בגלריה כלשהי, משרטטים קווי מחוגה על קיר, מנהלים שיח שקט על איזון והפרתו, על שיווי משקל עדין, על קיום והתפוררות, על נשימה.

המיצב 'יבשה' הוא אלגוריה. על המצב האנושי וגם עלינו, כאן, במקום הזה.