הצלם עמירם ערב נולד בירושלים ב-1926 וגדל בכפר יחזקאל, מול הגלבוע.

התהוותו כצלם החלה במקביל ללידתה של המדינה. ב – 1948 לחם כסייר בגדוד 13 בגולני ובשל היכרותו העמוקה את הארץ צורף לג'יפ המג"ד כמורה דרך במסע לכיבוש אילת.

עם תום הקרבות עבר לשרות המפות ביפו ושימש צלם של פיקוד המרכז. מאוחר יותר עבר להיות צלם 'במחנה נח"ל' והשתתף בצילומי הסרט 'מסע אילתה' בבימויו של זאב חבצלת.

לאחר שחרורו צילם סרט נוסף: 'בואי תימן' בבימויה של גורית קדמן ובמשך חמש שנים היה צלם חדשות בטלוויזיה הישראלית.

ערב הקים את סדנת הצילום של החוג לאמנות באוניברסיטת חיפה ולימד בו ובנוסף לימד צילום בטכניון ובמכללת ויצ"ו – חיפה.

במשך ארבעים שנה צילם עמירם ערב עבור 'סולל בונה' ו'כור', כך הפך להיות המתעד של מפעל הבניה הגדול של הארץ: הקמת נמל אשדוד, בניית ספינה במפעל 'העוגן' בחיפה, הכנת צינורות ענק למוביל הארצי, דיוקנאות של פועלי חרושת, נופים בתוליים ונופים שתנופת הבנייה נחרצת בהם.

עמירם ערב נכנס לפנתיאון של הצילום המקומי לא רק בגלל הרגעים ההיסטוריים שתיעד, אלא בעיקר בזכות האיכות הנדירה של עבודותיו. הצילומים, רובם בשחור לבן, נושאים עוצמה הקשורה באור, בקומפוזיציה המוקפדת ובעיקר בנקודת המבט הבלתי מתפשרת של הצלם.

ערב תופס את הנראה לעין דרך הצורה המופשטת והאור. פעולת הצילום שלו אינה תיעוד לשמו, אלא יצירת דימוי חדש וחד פעמי. הסגנון שלו מזכיר את הצילום הגרמני ה"חדש" שבין מלחמות העולם וצילום שנעשה בברית המועצות באותן שנים. ביכולת ההפשטה שלו הוא מעלה על הדעת צלמים כמו אדוארד ווסטון ומהצד השני קוביות הבתים הלבנות המונחות על האדמה קרובות מאוד לצילום הביקורתי של צלמים עכשוויים כמו גלעד אופיר ואפרת שווילי.

צינור הנפט החדש המונח בתעלה נראה כמו זחל, שלד הספינה נפתח במרכזו במבנה גיאומטרי מושלם. דמויות בני האדם מתגמדות, לא פעם, מול מעשי ידיהם.

במהלך שנות פעילותו כצלם השתתף עמירם ערב במספר רב של תערוכות קבוצתיות, ביניהן התערוכה "מצב 74" במוזיאון ישראל ו – Israel reality בשנות השבעים במוזיאון היהודי בניו יורק.

תערוכות יחיד: רטרוספקטיבה במוזיאון הצילום בתל-חי ותערוכת יחיד במוזיאון הימי.

לקראת יום העצמאות ה-62,  מרכז ההנצחה בקריית טבעון מציג תערוכה זו היא כמחווה לפועלו של עמירם ערב, תושב הקריה.