"מאורות", הנו מיצב תאורה, פרי יצירתה של המעצבת והאמנית קרן נחושתן. מיצב זה נוצר באופן ייעודי לחלל מגדל המים הישן והייחודי של קרית טבעון.

המאורות, אותם גרמי שמיים – שמש, ירח וכוכבים, אשר מאירים ברקיע עולמנו, שימשו במיתולוגיות ובמיתוסים האליליים כאלים ראשיים בפולחן.

מעשה היצירה הראשון בספר "בראשית" מתחיל במילים, "ויהי אור", וכמו בדתות אחרות הוגדר בו כוחם הארצי: להבדיל בין היום לבין הלילה, לשמש כסימנים למדידת הזמנים וקביעת מועדים ולהאיר את הארץ. האור כנושא וכדימוי מרכזי, מופיע בעבודות אמנות רבות. במופעו המטאפיסי הוא משמש כסמל של כל הטוב, היפה, החיובי. הוא זוכה למגוון ביטויים אמנותיים, ולמהות שיש לה כפל פנים: מהות שמימית מטאפיסית, מופשטת, המייצגת את החכמה, הגאולה, האלוהים או הנשגב, מצד אחד, ומצד שני – מופע ארצי ממשי מעולם הטבע, הנתפס בחושים ונקלט בעין. 

קרן נחושתן בוראת וממלאה את חלל המגדל במאורות. מגדל המים הופך בתערוכתה למעין יקום מקביל, אנכי ומוארך בצורתו, המואר במאורות פרי ידיה. הפיר המרכזי של המגדל מתמלא בתנועת כדורי אור עולים ויורדים, כבים ונדלקים, היוצרים מסלול וכוריאוגרפיה של ממש בשביל החלב. את מעלה המדרגות של המגדל מאירים גופי תאורה פיסוליים, אשר מעוצבים מחומרים שונים, ומזכירים לנו צורות מהטבע – קיפודים, כוכבי ים, גלמים…

גופי התאורה של נחושתן מושפעים מן הפילוסופיה ואסתטיקת ה"ואבי סאבי"- מסורת האסתטיקה היפנית. "ואבי-סאבי" היא השקפת עולם המתרכזת בקבלת הארעיות וחוסר השלמות. האסתטיות מתוארת לעיתים דווקא כיופי שאינו מושלם, יופי ארעי וחסר. מאפייני אסתטיקת ה"וואבי-סאבי" כוללים לרוב אסימטריה, חספוס, פשטות, צניעות, אינטימיות וטבעיות.

בתקופה שבה, בהשפעת אמצעי התכנון והייצור הטכנולוגיים, הופכים אובייקטים מעוצבים להיות יותר ויותר מדויקים ומושלמים, בוחרת נחושתן להשאיר את גופיה גולמיים, ולתת מקום לתחושות האותנטיות של החומר, להתפתחות הצורה ולתהליך.

קרן נחושתן, תושבת קרית טבעון, פועלת כבר למעלה משני עשורים בתחום עיצוב גופי תאורה. גופי התאורה הפיסוליים שלה מתאפיינים בשימוש בחומרים מגוונים, כגון עץ, ניר, פיברגלס או בטון, ובהשפעות של צורות ויצורים מהטבע, שהאור מפיח בהם חיים.