"פוטו-קרבר" היא תערוכת יחיד של הצלם אברהם (אונצ'ה) קרבר ז"ל, הצלם הקטן מטבעון.  פליט מלחמת העולם השנייה, שהפרעה הורמונלית הותירה אותו כלוא בגוף של ילד.

הילדים של טבעון השתגעו על אוּנצ'ה, הידוע בכינויו 'הצלם הקטן' או 'צלם הילדים של טבעון'. ותיקי טבעון זוכרים איך היו מגיעים לשיכון העולים, בקומה השניה, בסוף המסדרון, אל דירת החדר שלו, שם התגורר בחדר צר מידות. דירתו הפכה לסטודיו. הווילונות שימשו כתפאורת רקע לתצלומים והמטבח הפך לחדר חושך.

אונצ'ה  עבד כצלם מקצועי. משפחות רבות בטבעון נעזרו בשירותיו ובאו להצטלם עם ילדיהם בבגדי חג, בתחפושות פורים או באירועי חג השבועות.

הצילום היה מרכז חייו, הוא מעולם לא נישא והצילום אפשר לו להתפרנס בכבוד עד יומו האחרון.

אברהם קרבר נולד באפריל 1907, בעיר גומבין, בפולין. התפתחותו ההורמונאלית נעצרה בגיל 6 והוא נשאר קטן קומה. הוא שרד את המלחמה והשואה אך איש אנו יודע בבירור כיצד ניצל מידי הנאצים. פרקים בסיפור חייו נשארו לוטים בערפל.

קרבר החל את דרכו כצלם לאחר המלחמה במחנה העקורים אשווגה (DP Camp Eschwege. ( שם הוא קנה את מצלמת הלייקה (Leica) הראשונה שלו וייסד את "פוטו-קרבר". הוא עלה לישראל ביחד עם קרוביו, והתגורר עם בן דודו ומשפחתו בדירת חדר בשיכון עולים (היום רחוב העלייה) בקרית טבעון.

בתערוכה באכסדרת הגלריה לאמנות ישראלית, במרכז ההנצחה בטבעון, מוצגים צילומיו של קרבר משני פרקי חייו: צילומים ממחנה העקורים ומטבעון. גוף הצילומים הגדול ביותר שלו הוא צילומי ילדים. אונצ'ה אהב לצלם ילדים. הוא לא הפחיד אותם כי היה בגובה שלהם, והצילומים צולמו בגובה העיניים.

זווית הצילום הנמוכה היא אחד מהמאפיינים הבולטים בצילומיו של קרבר, תוצאה ישירה של קומתו. מספרים כי כאשר  צילם מבוגרים, הוא נהג לעמוד על כיסא.

מאפיין בולט נוסף בצילומיו הוא הנוכחות של דמותו בתוך הצילומים. צלמים לרוב הם נוכחים נסתרים בצילומיהם, מאחר והם נשארים מאחורי המצלמה. למרבית הפליאה, קרבר בחר להיות נוכח ברבים מצילומיו. הוא צילם אנשים ואחר כך ביקש מהם לצלם אותו. קיימים עשרות צילומים שלו הן במחנה העקורים והן בטבעון, ותמיד הוא מצולם כחלק מהסצנה המתועדת. הסיבות אינן ברורות. מדוע הוא התחלף איתם? האם חיפש צילום למזכרת? תיעוד של עבודתו? רצון לתיעוד עצמי?

לצד הצילומים המוגדלים בתערוכה מוצגות עדויות שנאספו על דמותו של קרבר מפי ותיקי טבעון. בנוסף, מוצגים חומרים שונים בתוך ויטרינות: מצלמתו, אלבומים קטנים אותם סידר, החותמות המודפסות על התמונות ועוד.

אברהם קרבר נפטר בטבעון בערב פסח 1978, בגיל 71. יותר מכל, מצערת העובדה שהעיזבון האמנותי שלו, כולל הנגטיבים, נעלם באופן מיסתורי. לא ברור מי פלש לדירה והשליך או השמיד את עזבונו האמנותי.

בתערוכה הנוכחית מוצגים צילומים מאלבומים פרטיים של משפחת אטינגר ושל משפחות נוספות בטבעון שנאספו ע"י חלי גלעד ונסרקו על ידי סטודנטים מהמחלקה לצילום בבצלאל בהנחיית מיכל היימן ואנשי הארכיון של מרכז ההנצחה בטבעון.

נשמח לקבל אלבומים וצילומים נוספים של קרבר על מנת להשלים את שחזור גוף עבודתו.