כתם לידה | נדיה עדינה רוז

״… עִקְבוֹתַי מוּתְוִוים לִפְנֵי צְעָדַיהַשֶּׁלֶג מִצְּדָדַי נֶעֱרָם עַל הַפַּלֵטָה.אֲנִי נִשְׁעֶנֶת עַל צֶבַע טָרִיוְהוּא מוֹתִיר עָלַיכֶּתֶם לֵדָה״. (מתוך השיר ״דיוקן״, ספר בכיתובים, נדיה עדינה רוז) במרחביה הפנימיים שבים ומתעוררים לחיים נופי ילדותה של נדיה עדינה רוז.  רוז, אמנית, מאיירת ומשוררת, נולדה במוסקבה ובגיל 22 עלתה לישראל. בעבודותיה, כלי מיטה וטקסטיל הבית – כריות, שמיכות ווילונות, הופכים […]

יחפות | רונית אגסי, דרורה דומיני, עידית לבבי גבאי

האמניות רונית אגסי, דרורה דומיני, ועידית לבבי גבאי חלקו ילדוּת משותפת בקיבוץ מרחביה – ילדוּת צנועה וסגפנית בקיבוץ של ימי ראשית המדינה, ילדוּת החותרת לבריאתו של אדם חדש, שימצא את מימושו במסגרת הקולקטיב ויגלם בדמותו את תמצית האתוס הישראלי. שלושתן אמניות פעילות בשנות השבעים לחייהן. כל אחת ואחת התוותה את דרכה הייחודית בעולם האמנות הישראלי […]

שיך אבריק | מבט באמנות על מיתוס אלכסנדר זייד והתקופה

"המקום אינו דבר העומד בפני עצמו, אלא הוא זיקה בין דבר לדבר. לא יהיה מקום בלא משהו או מישהו המתייחס אליו, היושב בו, עומד עליו או נכסף אליו…" – אריאל הירשפלד בשנת 1926 מתיישבת משפחת זייד בגבעת שיך אבריק כאשר אלכסנדר זייד מתמנה לשומר אדמות קק"ל באזור. גבעת שיך אבריק היא מקום טופוגרפי אסטרטגי ונקודת […]

פתחתי את דלת האש | אביב גרינברג

מחשבות על אש – יומן מסע על רצפת הסטודיו פרשתי ניילון דק והנחתי בד ציור. ערבבתי בכוס פיגמנט כתום עם מדלל ושפכתי את תכולת התערובת על הקנבס. הצבע התפשט והשפריץ לכל עבר. המאוורר שדלק בחדר הסתובב לכיווני, רוחו הניפה בחוזקה את הניילון שבצידי הציור. רעש פרפור הלך והתגבר ובין רגע, הפך החדר כולו כתום. מוקסם […]

פארתי שמך | גבריאלה וילנץ

"Who controls the past controls the future; who controls the present, controls the past" כשנכנסים לתערוכה של גבריאלה וילנץ בגלריה לאמנות ישראלית במרכז ההנצחה טבעון, במבט ראשון נדמה שהגענו למוזיאון היסטורי כלשהו – התערוכה ”פארתי שמך" היא מיצב גדול ממדים שמשתרע על פני הגלריה כולה ומהדהד את המבנה והאסתטיקה של מוזיאונים היסטוריים ואתרי מורשת ישראליים. […]

טיול גיבוש | דוד דוכי כהן

דוד (דוכי) כהן הוא אמן רב תחומי, היסטוריון, חוקר, וכותב. יצירתו נוגעת ברבדים שונים של הישראליות דרך שימוש בשפה, תרבות חומרית, הנצחה ועוד. הקשר של עבודותיו למקורות יהודיים ולדת בולט ומשקף את אורח חייו כמי שגדל והתחנך במוסדות הלימוד של הציונות הדתית, אליה הוא משתייך גם כיום. עבודותיו פועלות בתווך שבין "יהודי" ל"ישראלי", בין מסורת […]

שכבה חושפת | עירית בראל בסן, שי גולדשטיין, מוריה אשכנזי, גל מיטשל מקליין

הגלריה לאמנות ישראלית במרכז ההנצחה בטבעון מארחת את גלריית הצד השני מהמכון לאמנויות תל חי. האמנים עירית בראל בסן, שי גולדשטיין, מוריה אשכנזי, וגל מקליין מיטשל, היו אמורים להציג את עבודותיהם בתערוכה בגלריית הצד השני במכללת תל חי, בחודש אוקטובר 2023. מאז, המכללה תחת אש, קהילת הסטודנטים והמרצים מפוזרת, ושכבות נוספות של כאב נחשפו בקריאת […]

גוף הרגש | זיוה בן ערב, סופי ברזון מקאי, נגה לינצ'בסקי, אפרת קליפשטיין, נעה רז מלמד

התערוכה גוף הרגש החלה ביקיצה מחלום, בתובנה שכל שאוכל לאצור בזמן הזה הוא אותו מרחב חמקמק שאי אפשר לאחוז בו. התגבשותה התגלתה כאתגר אוצרותי להביע את שאין לו צורה או חומר.  ובהתאמה, העבודות המוצגות בה חולקות ניסיון ליצור רגע ההפוך לקונקרטי או לממשי – מעין "אקלים" או אטמוספירה. כך, במיתרי האורז המוארים אצל זיוה בן ערב […]

כלניות תמיד תרפחנה | מיצב סריגה קהילתי בהובלת שרה אבנין גנישר

מגדל המים לבש אדום במחווה ליישובי הדרום. את המיצב הקהילתי כלניות תמיד תפרחנה יזמה והובילה אמנית הטקסטיל שרה אבנין גנישר בשיתוף עם הגלריה לאמנות ישראלית במרכז ההנצחה ועשרות מתנדבות.ים. המיצב תוכנן ונוצר במיוחד עבור מגדל המים ההיסטורי בקרית טבעון, ונתלה בתקופה בה מתחילות הכלניות לפרוח במרחבים היפים והפגועים של הדרום. זהו מיצב של יופי שזור […]

חיה | צומחת | דוממת | עיינה שני

עיינה שני מספרת לנו את סיפוריה בציורים אינטימיים אקספרסיביים וצבעוניים. במשיכות מכחול עבות, היא בוראת סצנות המערבות מציאות ודמיון, עולמות הזויים, אפיזודות קצרות וחידתיות, בהן היא לוכדת רגעים מינוריים, נותנת במה למצבים יומיומיים, יוצרת הכלאות של המוכר והמוזר, הגרוטסקי והתמים, ומלווה כל זאת בהומור, לעתים מקברי.  מנקודת המבט הייחודית של מכחולה, הצומח, האנושי והדומם הופכים ליצורים […]

דילוג לתוכן