חמש בעמק | תערוכה קבוצתית

חיה גרץ רן / מיכל ויטלס / סימה לוין / מרב סודאי / הילה סלעי התערוכה "חָמֵש בעמק" מציגה חמש נשים-אמניות, המתגוררות בחלקים שונים של עמק יזרעאל. האמניות, כולן פעילות בשדה האמנות, בחרו לאחרונה להתחבר לכדי קבוצת התייחסות לשיח על יצירתן ולתצוגה משותפת של עבודותיהן. בהיותה קבוצה רב-דורית, מביאות האמניות קולות נשיים שונים ונקודות מבט […]

בדל"ת אמות | אביטל אלוני

אביטל אלוני היא צלמת חובבת המתגוררת בחיפה. תערוכה זו מציגה מבחר צילומים שנוצרו בחודשים האחרונים. אביטל מבטאת בשפה פיוטית מה שרבים מאיתנו מנסים לנסח לעצמם בעקבות המשבר שנכפה עלינו: שהבית, ביתנו, הוא עולם ומלואו. הקלישאה הזו, שנטינו לזלזל בה בעולם הטרום-קורונה, בעודנו נוסעים ומגלים, מתרוצצים וכובשים יעדים, הפכה בחודשים האחרונים למציאות מוצקה העוטפת אותנו תרתי […]

יוצאים מהסטודיו | תערוכה קבוצתית

רקמות יוצאים מהסטודיו – נפגשים באורנים הנחיה ואוצרות: מיכל שכנאי יעקבי התכנית "יוצאים מהסטודיו – נפגשים באורנים" מציעה לבוגרים ואמנים, להיפרד מעט מהבדידות בסטודיו, להיפגש, לחלוק, לשתף ולדבר על העבודות – בתהליך אישי וקבוצתי מונחה להעצמת היצירה, תהליך שפירותיו מוצגים בתערוכה זו. במשך שנה נפגשו באורנים, אחת לחודש, קבוצת נשים-אמניות. הן הגיעו ממקומות ומרקעים שונים, […]

הושט היד וגע בם | דוד הראל

פרופ' דוד הראל ממכון ויצמן הוא חתן פרס ישראל בחקר מדעי המחשב לשנת 2004, ומשמש כיום גם כסגן נשיאת האקדמית הלאומית הישראלית למדעים. הוא מתגורר עם משפחתו בקרית טבעון. זו תערוכתו הראשונה של דוד, לאחר שנים ארוכות שבהן היתה מצלמתו תלויה על כתפו בכל פינה שבה ביקר על הגלובוס. רולאן בארת (Barthes) אמר: "מה שהצילום […]

זום אין טבעון – צילום בימי קורונה | תערוכת צילום קבוצתית

  מציגים: מיכל אגוזי, נעם גיגר, תמרי גת, יסמין להב, גל מוסנזון, דניאל רולידר כמעט ללא אזהרה מוקדמת, באביב השנה, פרצה הקורונה לחיינו. החיים כמו עמדו מלכת. מקומות עבודה נסגרו, וצווינו לשבת בבידוד ביתי על מנת לעצור את המגפה. עם כל החרדות הגואות, אי הוודאות, ההיסטריה או ההכחשה, הייתה תחושה שזהו רגע היסטורי, שתקופה זו […]

חוט מדונה ושני כתמים | רונית שני

  בהתחלה עשיתי "צילומי רחוב". כלומר: צילמתי אנשים שלא הכרתי – בחוץ. לא בסטודיו, בלי לבקש רשות. עם צילומים כאלה רציתי להגיד משהו על האנושות, על הארץ, על העיר שאני חיה בה.     מרגע שהפסקתי לצלם אנשים הרגשתי הקלה. יכולתי לראות איך החיים וגם אנחנו משתקפים מסביב דרך דברים אחרים. התחלתי להתבונן במה שמקיף אותי.  אני צלמת-אמנות ומורה לצילום. במשך השנים עשיתי פרויקטים רבים ושונים, עם ובלי מניפולציות. החלפתי מצלמה כשהיה צורך. עברתי להיות דיגיטלית.   בשנים האחרונות מצאתי […]

כגוף אחת | רחל נמש

"במקום הכי חי, בחיק של אמא שלי, היה מוות…" [1] בסדרת הציורים של רחל נמש, מופיעות שתי דמויות נשיות וכורסה מעוטרת פסים. הציורים הפיגורטיביים אינטימיים "עד כאב", ממדיהם הגדולים מכניסים את הצופה אל תוכם, כמו אל מחזה על בימת תיאטרון – בסצנות מבוימות, המתרחשות בחלל פנימי של בית (ושל תודעה) שתי הנשים, רחל ואימה, אוחזות, […]

מחוץ למסילה | בוקה גרינפלד

לאורך קירות האכסדרה, סובבות את מבנה חדר הזיכרון המתומן, עבודותיה של בוקה גרינפלד נראות כמו חלונות דמיוניים, דרכם ניבטים שברירי נופים אורבניים, חלקי נוף פתוח ונופים נפשיים. לוחות עץ , עבודות אינטימיות קטנות מימדים, עליהם מודבקים קולאז'ים או אסמבלאז'ים, עתירי צבע וחומריות גולמית, מלווים בגריד אופקי ואנכי, קונסטרוקציות ארכיטקטוניות לצד צורות אמורפיות מתפרצות. עבודותיה רב […]

הלוחש לספינקס | סשה סרבר

את פני הצופים בתערוכתו של סשה סרבר מקבלים חלקי גוף ענקיים, שרידי פסלים הנראים כאילו נלקחו ממקדשי עבר מפוארים שחרבו. סרבר מזמין אותנו המבקרים בתערוכתו לצאת למסע מעורר דמיון, קדימה ואחורה בזמן, לתקופות ולתרבויות שונות. הפסל סשה סרבר מרבה לבחון בתערוכותיו אייקונים היסטוריים תרבותיים ואתרים ארכיאולוגיים. הוא יוצר בחומרים עכשווים זולים, כגון קלקר, "ממצאים ארכאולוגיים" […]

דילוג לתוכן